שתף קטע נבחר
הוסף כתבה
היציע הווירטואלי
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הבעיה מתחילה ביעקב שחר
    אם הבוס של מכבי חיפה לא ישנה גישה, מכבי חיפה תישאר הרחק מאחור. מה שבטוח: המצב לא יכול להימשך ככה

    אומרים שהכל מתחיל בראש ובמכבי חיפה בשנים האחרונות זה אכן המצב. שש שנים עברו מאז הפעם האחרונה שהאליפות הייתה בצד הירוק של הכרמל. מאז הקבוצה נכשלת עונה אחר עונה. ההתחלה הייתה מבטיחה עם ציפיות בשמיים, אך כבר באוקטובר־נובמבר הבנו ששוב נלך לים מוקדם.

     

    מכבי חיפה הפכה להיות עוד קבוצה בליגת העל. היא תמשיך להיות כזאת וייתכן שתשתחל ברגע האחרון לפלייאוף העליון. היא אולי תזכה פה ושם בגביע הטוטו, אולי אפילו בגביע המדינה, אבל לא יותר מזה. בטח לא תעפיל לשלב הבתים בליגת האלופות או בליגה האירופית. כל עוד יעקב שחר לא ישנה גישה בנוגע להשקעות בשחקנים ישראלים וזרים, דבר לא ישתנה. לא משנה אם לחיפה יש את התקציב השני הכי גבוה בליגה. כל עוד השחקנים המתאימים לא יוחתמו, אלא שחקנים בינוניים – מכבי חיפה תהיה בינונית.

     

     (צילום: ראובן כהן)
    (צילום: ראובן כהן)

     

    התנאים במכבי חיפה הם של קבוצה באירופה. האצטדיון החדש הוא ברמה הגבוהה ביותר והמשכורת החודשית נכנסת לחשבונות הבנק של השחקנים כמו שעון. האוהדים ממלאים את האצטדיון בכל משחק בית ומעודדים ללא הפסקה. ובכל זאת, משהו לא עובד. זה לא המאמנים הרבים שהתחלפו וזה גם לא השחקנים.

    המאמנים לא אשמים שלא הביאו להם שחקנים שיכולים לעשות את השינוי, והשחקנים גם לא אשמים – הם בינוניים וזה מה שהם מסוגלים לעשות. מה שכן, זאת הגישה שהשתלטה על האיש שעומד בראש המערכת, יעקב שחר.

     

    אם בעבר הוא רכש כל שחקן שזז ושילם סכומים גבוהים רק בכדי שהשחקנים יבואו לחיפה ולא ילכו למכבי ת"א, בשנים האחרונות זה ממש לא המצב. שחר בטוח,
    שכמו שארקדי גאידמק בבית"ר ירושלים ואלכס שניידר במכבי ת"א היו תופעה חולפת, כך גם מיץ' גולדהאר ואלונה ברקת כיום. הבעיה היא שלא כך הדבר. שניהם כאן כדי להישאר. הביטוי פערים כספיים חייב לצאת מהלקסיקון. אי אפשר שבגלל פערים כספיים לפעמים של 150־200 אלף (לדוגמה מאור בוזגלו) יגרמו לשחקנים, שיכולים לעזור למכבי חיפה לצאת מהמצב, להעדיף את הצהובים של ת"א או את האדומים של באר־שבע.

     

    נכון, במכבי חיפה אומרים ששחקנים ישראלים לא שווים את הסכומים הגבוהים שהם דורשים. הרי לא מדובר בתותחים שמשחקים בחו"ל, אולם זה כלל לא משנה. גם אם אני מסכים ב־100 אחוזים שעדיין מאחר שמכבי ת"א ובאר־שבע משלמות את הסכומים הגבוהים ביותר, הן נלחמות על האליפות בכל שנה ולא הולכות לים כבר בדצמבר.

     

    הקלישאה השחוקה שבעל המאה הוא בעל הדעה ולכן זכותו של שחר לעשות מה שהוא רוצה עם כספו היא נכונה, אבל לא כאשר זה בא על חשבון מכבי חיפה ופוגע בה כל שנה. יעקב שחר צריך להחליט מה הוא רוצה ולצאת מהקיפאון. יש שתי אופציות לפתרון המצב הסבוך.

     

    1. יעקב שחר משנה גישה וחוזר להשקיע בשחקנים תותחים ישראלים וזרים, ביחס לליגה הישראלית, וחיפה חוזרת לקדמת הבמה.

     

    2. מכריז על פרישה מניהול הקבוצה ומעמיד אותה למכירה. במקרה של אופציה א', הרי שהמצב יבוא לסיומו. במקרה ב', תגידו שאם שחר יפרוש לא יהיה מי שיקנה את הקבוצה והיא תידרדר עוד יותר.

     

    הסירו דאגה מליבכם, מכבי חיפה היא עדיין שם גדול בכדורגל הישראלי. יש אצטדיון של 30 אלף מקומות, ואוהדים רבים מכל הארץ שרק מחכים לרגע שבו הקבוצה תחזור לימיה הגדולים. הכסף מהטוטו ומהטלוויזיה, העפלה לליגת האלופות או לליגה האירופית גם יכניסו הרבה כסף. באופן טבעי, האוהדים יקנו יותר מוצרים בחנות המועדון.

     

    אם בשנים בהן מכבי חיפה משחקת כמו הצל של עצמה, האוהדים קונים 21 אלף מנויים, מי יהיה כשתצליח. מצית את הדמיון. ושחר? אפשר לעשות טקס הוקרה, להודות לו על כל מה שהוא עשה ואפילו לתת לו להיות נשיא כבוד. דבר אחר בטוח, המצב הקיים לא יכול להימשך יותר. בסוף גם לאוהדים השרופים זה יימאס.

     

     


    פרסום ראשון: 18.04.17, 15:43
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הבעיה מתחילה ביעקב שחר"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים