נחתך ממסור בעבודה. הפיצוי: 680 אלף שקל

נגר בחברת רהיטים בטירה נפצע באצבעות ידו והפך נכה. בית המשפט קבע שהמעסיק לא וידא שהעובד הוכשר כראוי וזכה לאמצעי המיגון הנדרשים

מערכת PsakDinפורסם: 21.05.17 , 18:32

בית משפט השלום בתל אביב קבע לאחרונה שנגר שנפצע בידו ממסור בחברת רהיטים בטירה והפך נכה יפוצה בכ-680 אלף שקל. השופט שי משה מזרחי קבע שהמעסיק התרשל כשלא וידא שהעובד הוכשר כראוי להפעיל את המסור ושזכה לאמצעי המיגון הנדרשים.

תאונת העבודה אירעה במרס 2008, שבעה חודשים אחרי שהתובע החל לעבוד כנגר בחברה. הוא נחתך באצבעות יד שמאל ממסור חשמלי בשעה שעסק ביצירת חריצים בקרש עץ. בעקבות התאונה הוא נאלץ לעבור שני ניתוחים ומאז לא שב לעבוד בתחום.

תביעה

נפצע בניסיון חיסול והוכר כנפגע תאונת עבודה

עו"ד גבריאל מלאך

קבלן שיפוצים נפגע קשה ממטען שהוצמד למכוניתו. אחרי שנדחה בבתי הדין לעבודה, הוא פנה לבג"ץ – שהרחיב את גבולות ההכרה בתאונות עבודה

נפצע בניסיון חיסול והוכר כנפגע תאונת עבודה

את התביעה נגד המעסיק וחברות הביטוח הוא הגיש באמצעות עו"ד צחית עופר, בטענה לרשלנות המעסיק, שהתעלם מכך שמדובר היה בעובד לא מנוסה שלא עבר הדרכה ראויה, לא קיבל אמצעי מוגן נדרשים ווהושאר ללא בלי השגחה.

המעסיק טען באמצעות עו"ד פאדי חמדאן שקיבל את התובע לעבודה לאחר שזה הציג עצמו כנגר מקצועי ומנוסה. מלבד זאת, התובע עבר לטענתו הדרכה ועבד משך תקופה בליווי צמוד של מנהל העבודה, אולם בלתי אפשרי להשגיח עליו בכל דקה ודקה. הוא הוסיף שבכל המכונות הותקנו אמצעי מיגון ושהיו אמצעים כאלה בנגרייה עצמה. בנסיבות אלה ביקש המעסיק לייחס לתובע אחריות תורמת במידה משמעותית.

אך השופט מזרחי לא קיבל את עמדתו, וציין ראשית מחדל משמעותי בהתנהלות המעסיק שלא דיווח על התאונה למפקח על העבודה. "למרבה הצער מעבידים רבים מתעלמים או לא מודעים לחובה זו, אשר בין יתר מטרותיה נועדה להביא לחקירת התאונה והסקת מסקנות בדבר יכולת מניעתן של תאונות נוספות מאותו סוג", כתב בפסק הדין.

בשל כך, ומאחר שלא היו עדים לתאונה והמעסיק לא הביא את סרטון מצלמת האבטחה מסיבות לא משכנעות, התקבלה טענת התובע להתרשלות המעסיק.

השופט מזרחי ציין שייתכן שהתובע הגזים בתיאור הניסיון שלו באזני המעסיק אבל זה מצדו לא דרש לאמת זאת בתעודות. מכל מקום, חובת המעסיק לרענן נהלים ולוודא שעובדיו יודעים באילו מכונות להשתמש וכיצד לעבוד עליהן תקפה גם לגבי עובדים מנוסים. "את שיטת 'הסמוך' היה נכון לזנוח כבר לפני שנים ארוכות", הדגיש.

עם זאת, על התובע הוטלה אשמה מסוימת (15%) משום שעבד ללא מיגון בידיעה שעבודתו מחייבת זאת. נפסק שלתובע נותרה נכות תפקודית משמעותית ושפרנסתו נפגעה, ולכן נקבעו נזקיו - בהם כאב וסבל, הפסדי שכר והוצאות רפואיות - על 682,426 שקל אחרי הפחתת אשם ותגמולי ביטוח לאומי.

השאלה מי יישא בתשלום הייתה מורכבת לאחר שהסתבר כי חברת הביטוח הזרה שבה בוטח המעסיק לא הייתה מוסמכת לעסוק בביטוח בישראל, ובעל החברה הגיש נגדה ונגד סוכן הביטוח שלו הודעת צד שלישי. בסיכומו של דבר נפסק כי לנוכח מחדלים שונים מצד המבטחת והסוכן, הם יחזירו למעסיק את הכסף שבו חויב, כולל את הוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד בסך 158 אלף שקל.