שתף קטע נבחר

ראש אגף החקירות: ניתן מענה הולם לנפגעי שיימינג

ניצב מני יצחקי אמר בכנס אילת של לשכת עורכי הדין כי בקרוב יעסקו 160 שוטרים במתן מענה למתלונני רדיפה או ביוש ברשת

  

ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב מני יצחקי, סבור כי תוכנית "מאור" של הארגון, שתנטר ותחקור התקפות פוגעניות נגד קטינים ואזרחים ברשת, אמורה לספק מענה הולם לנפגעי שיימינג ובריונות.

 

במהלך כנס אילת של לשכת עורכי הדין הבוקר (יום ד') אמר יצחקי כי מקרי האלימות הקשה והעבירות הפליליות הגדולות ברשת, כמו הלבנת הון, מטופלים כבר היום על ידי המשטרה. הבעיה הגדולה יותר לדבריו היא הפגיעה הכואבת בפרסומים פוגעניים נגד אזרחים תמימים.

ניצב יצחקי בכנס. מענה ל-200 אלף נפגעים פוטנציאלים (צילום: eilat-tv) (צילום: eilat-tv)
ניצב יצחקי בכנס. מענה ל-200 אלף נפגעים פוטנציאלים(צילום: eilat-tv)

הקצין הבכיר ציין כי בקרוב יעסקו 160 אנשי משטרה במתן מענה למתלוננים שעוברים רדיפה או ביוש ברשת. לצורך כך תפרסם המשטרה קו טלפון ייעודי למסירת תלונות. הוא הביע תקווה שהמערך הזה יעניק מענה לכ-200 אלף נפגעים פוטנציאלים בגלל אלימות "קלה" ושיימינג ברשת. "החוקרים שלנו לא יחפשו את האירוע הפלילי אלא יבקשו לעזור לנפגע הקטן".

 

עם זאת, ניצב יצחקי ציין כי יש הערכה שמספר העבירות ברשת יגדל עד כדי הכפלה. "צריך יהיה לבצע הערכת מצב מתמדת בכלל קצב ההתפתחויות המתמיד ברשת".

 

החשש מהסתה שמובילה לטרור 

ראש מערך הסייבר בפרקליטות המדינה, חיים ויסמונסקי, אמר כי עיקר מיקוד עבודת היחידה שלו היא בניטור אירועי טרור פוטנציאליים אשר מושפעים מקריאות הסתה ברשתות והופכים למעשי טרור לאחר מכן. לדבריו, ספקיות הרשת הגדולות כמו "גוגל" ו"פייסבוק" משתפות פעולה בכל הנוגע לנושאי טרור. הבעיה, לשיטתו, היא מה קורה כשספקיות הרשת מסרבות לשתף פעולה בטענה כי התוכן אינו מאיים להיות מתורגם למעשה טרור.

 

הוא הבהיר כי החוק למאבק בטרור מאפשר כבר היום לחסום אתרים שעוסקים בתחום, אך ציין כי אין ספק שהחוק לא מכסה את כל התופעות. הוא הבהיר שהצעת חוק הסייבר החדש תעסוק באכיפה נגד אתרים אשר יסרבו מרצונם להסיר תכנים.

 

ויסמונסקי הביע פסימיות באשר ליכולת האכיפה מול פשעי סייבר בגלל ההתקדמות המהירה של הטכנולוגיה. לדבריו, "יש מאפיינים של מרחב הרשתות שגם אם יהיו לנו אלפי פרקליטים ושוטרים, עדיין יהיו בעיות שיקשו להתמודד עמן פלילית".

 

ראש לשכת עורכי הדין, אפי נוה, מתח ביקורת נוקבת על כך שמשרד המשפטים מעניק הגנה רק לעובדי ציבור - שופטים ובכירים במשרדי הממשלה המושמצים ברשת ולא לציבור עורכי הדין . "אני מקבל הרבה פניות מעורכי דין המושמצים ברשת. ניסיתי לברר מדוע הכנסת לא מטפלת בעניין שהוא בעיניי טרור לכל דבר ועניין. נעניתי שיש הסדר כזה לגבי שופטים ופרקליטים מותקפים. זה הסדר רע, צריך להיות לכולם".

עו"ד ויסמונסקי השיב לו כי הוועדה לטיפול בתופעת השיימינג היושבת על המדוכה אמורה לתת מענה לתופעת ההשמצות כלפי כל אזרחי המדינה. הוא הוסיף כי מי שחושב שניתן לעצור את הרשת אם לא תכפיף עצמה לדרישות מוסדות האכיפה במדינה - טועה".

 

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב גלעד נויטל הזכיר כי דו"ח מבקר המדינה קבע כי כ-230 אלף איש נפגעים מדי שנה מתכנים פוגעניים ברשת, אך הם לא מקבלים מענה אכיפתי של הרשויות. השופט הביע תקווה שהצעת החוק החדשה תעניק כלים נגד נפגעי סייבר.

 

ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני), מקימת השדולה בתחום האלימות והשיימינג ברשת, מתחה ביקורת על משרד המשפטים שיושב לדבריה "באזור הנוחות שלו". סויד ציינה כי "כשכותבים למישהו פוסט והוא מתאבד וכשמדברים על ילדים שלא רוצים לקום בבוקר לבית ספר בגלל פוסטים נגדם - זה נורא". לדבריה, משרד המשפטים מטרפד כל יוזמת חקיקה שלה בנושא.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים