שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    טראמפ יצא, המדינה נכנסה
    מיד לאחר הודעתו של הנשיא טראמפ על היציאה מהסכם פריז, התגייסו ראשי מדינות וראשי ערים למטרה והכריזו על צעדים מקומיים למימוש ההסכם. מדוע יש להן סיכוי להשפיע ומהם ההישגים הירוקים של מדינת ניו יורק

    אחרי שהכריז הנשיא טראמפ על החלטתו להוציא את ארה"ב מהסכם פריז הרוחות היו סוערות. אפילו שמדובר בהחלטה עליה הכריז עוד בימי הקמפיין, רבים הבינו שמדובר בהחלטה גלובלית, סביבתית ומדינית שתוביל את ארה"ב והעולם בשנים הבאות.

     

    הסכם פריז נחתם ב-12 בדצמבר 2015 בסיומה של ועידת האקלים בפריז בנושא שינויי האקלים וההתמודדות איתם. על ההסכם חתומות למעלה מ-190 מדינות והוא נכנס לתוקפו בנובמבר האחרון לאחר שאושרר על ידי 90 מדינות המייצגות כ-60% מכלל פליטות גזי החממה בעולם. באותם ימים המועצה לביטחון לאומי של ארה"ב הגדירה את שינויי האקלים כאיום האסטרטגי הגדול ביותר בפניו ניצבת האנושות, יותר מהטרור העולמי.

     

    ארה"ב בהתאם לגודלה ומעמדה נחשבה לשותפה הגדולה והמרכזית בהסכם. כל שינוי או ערעור במידת מוערבותה בהסכם הוא כמובן שינוי משמעותי במטרות, היעדים וההישגים העתידיים שלו.

     

    מטרת ההסכם היא הקטנת ההתחממות הגלובלית לפחות ב-2 מעלות צלזיוס עד שנת 2050, בהשוואה לתקופה הטרום תעשייתית. במסגרת המטרות שצוינו הוחלט על הגברת היכולת להסתגל להשפעות השליליות של שינויי האקלים במקביל לטיפוח העמידות לשינויי אקלים והפחתת פליטות גזי החממה באופן שלא יפגע בייצור המזון. המדינות החליטו אז, באופן כללי בלבד, על עידוד הזרמת כספים לפיתוח בתחום הפחתת פליטות גזי חממה ועמידות לשינויי אקלים.

     

    "כדור הארץ סובל מחום", קרא בשנת 2007 אל גור, סגן נשיא ארה"ב לשעבר, אשר ידוע בפעילותו למען הפחתת פליטת גזי חממה. "אם לתינוק שלך יש חום,
    אתה פונה לרופא. אם הרופא אומר שהתינוק זקוק לטיפול רפואי, אתה לא אומר 'טוב, קראתי ספר מדע בדיוני שסיפר לי שזו לא בעיה'. אם מיטת התינוק עולה באש, לא כדאי להניח כי התינוק הוא חסין אש. כמובן שיש לבצע כל פעולה כדי להציל את התינוק". בכך ניסה גור כבר לפני 10 שנים להבהיר שאין שום אינטרס חבוי או סיבות נוספות למדעני אקלים לפרסום מסקנותיהם וחששותיהם ביחס לכדור הארץ, ועלינו לפעול בהתאם לחומרים הניתוח שלהם.

     

    הפגנה בעקבות היציאה מההסכם. השבוע  (צילום: AFP)
    הפגנה בעקבות היציאה מההסכם. השבוע (צילום: AFP)

     

    גם נשיא ארצות הברית לשעבר ברק אובמה הכריז בעבר עם חתימת הסכם פריז כי מדובר ב"פתרון שאפתני וארוך טווח למשבר המתהווה". שר החוץ דיאז ג'ון קרי אמר כי "זה ככל הנראה הצעד החשוב ביותר שיכולנו לעשות כדי להגביל את התחממות כדור הארץ ולהאט את ההתחממות עבור הדורות הבאים".

     

    מומחים לא מודאגים רק מההשלכות הסביבתיות של יציאת ארה"ב מההסכם כי אם גם מהמתח שהחלטה כזו תגביר. ההסכם אמור לכלול גם השקעות בטכנולוגיות נקיות בעולם המתפתח. לו ארה"ב תצא מן ההסכם לא תהיה לה הזכות להתוות מגיניות ונחלטות חשובות בנוגע לאותם איזורים.

     

    מנגד נשמעו בארה" קולותיהם של "רגועי האקלים", ה-lukewarmers, שטענו שרבים ממהרים ליישר קו עם מסקנותיהם של מדעני האקלים וטוענים לתהליך פוליטיזציה של המדע והיושרה המדעית לקידום האנושות. הם טוענים שכאשר אוכלוסייה כלשהי טועמת מפירות הכלכלה המודרנית, היא מעוניינת להמשיך ליהנות מהן. אוכלוסיות שטרם זכו לכלכלה מודרנית מעוניינות מאוד בכזו ולכן, לטענתם, גם אם הייתה ארה"ב נשארת בהסכם, פליטת הפחמן הדו חמצני היה ממשיך לעלות.

     

    גם אם ארה"ב החליטה שלא תיקח חלק בפעולות שמתווה הסכם פריז, העובדה היא שארה"ב בכל זאת נעה בקצב מהיר מתעשיות של פחם לגז טבעי, על אף הקריאה של הנשיא להחזיר לתעשיית הפחם את ימי הפריחה, למעשה, מסבירים מומחים, לו הייתה ארה"ב נשארת חלק מההסכם, ההבדל בירידה במעלות הצלזיוס היה אולי חצי מעלה, ולמרות שזה נשמע מעט, מדובר בהישג לא מבוטל.

     

    אחרי הודעתו הדרמטית של טראמפ הרוחות מבחוץ וגם מבפנים סערו ורבים ראו בהחלטה מגמה שתשאיר את ארה"ב מאחור ותעמיד את העולם כולו בבעיה אל מול ההתחממות הגלובלית.

    על רקע הסערה, במגמה מוכרת מהחודשים האחרונים, כשהנשיא בוחר בדרך שרבים מתנגדים לה, ההמון קם על רגליו ולוקח את העתיד לידיו.

     

    הכרזתו החגיגית של הנשיא על יציאה מהסכם פריז. השבוע בגן הוורדים של הבית הלבן (צילום: AP)
    הכרזתו החגיגית של הנשיא על יציאה מהסכם פריז. השבוע בגן הוורדים של הבית הלבן(צילום: AP)

     

    במקביל להפגנות בסוף השבוע ההאחרון ברחבי ארה"ב, עשרות ראשי עיר ומושלים הודיעו שמבחינתם יפעלו בכדי לקיים את הסכם פריז. מושל ניו יורק, אנדרו קואומו הצטרף לקואליציה שיצר עם מושל קליפורניה ומושל וושינגטון למדינות בתוך ארה"ב אשר מתחייבות להסכם פריז.

    קואומו גם הודיע כי בכוונתו לבנות בניו יורק תשתיות אנרגיה מתקדמות בשווי 1.8 ביליון דולר.

    גם ראש העיר לשעבר בלומברג, מגייס בכירים מקומיים מהמדינה, נשיאי אוניברסיטאות ומנהלי חברות גדולות להקמת קבוצה מיוחדת שתנהל משא ומתן וקשר ישיר עם האו"ם בנושא אקלים.

     

    המושל קואומו, ראש עיריית ניו יורק ביל דה בלאסיו ועוד רבים שהחליטו לשתף פעולה ולקיים את החלטות ההסכם בעצמם. האם התגייסות המושלים וראשי הערים אכן תוביל לשינויים הנחוצים? המומחים אומרים שבהחלט כן, ואולי אפילו יותר. הערים, הם מסבירים, הן אלו שמשקיעות בתחבורה, הן שולטות על הבניה והנדל"ן, על המתווה היומיומי, לכן הן מלכתחילה אלו שהובילו את השינויים בתעשיות ובזיהומים לאורך השנים.

     

    הפגנה נגד היציאה, השבוע בניו יורק (צילום: AFP)
    הפגנה נגד היציאה, השבוע בניו יורק(צילום: AFP)

     

    התעשיות של הערים לא פועלות רק במגמה להתאים את עצמן להסכם אלא גם להפחתה גדולה יותר של פליטות פחמן. בניו יורק התחילו כבר בתקופת כהונתו של ראש העיר לשעבר מייקל בלומברג להפעיל תכניות מיוחדות והיא מהמתקדמות בעולם במעשים שהיא כבר לוקחת להפחתת הזיהום. לפי התכנית שהתווה בלומברג, ניו יורק נערכת לצמצם את גזי החממה ב-80% עד 2059 ואחרי שדרוג התכנית על ידי ראש העיר דה בלאסיו, הוחלט גם להפחית את פליטת הפחמן ב-90% עד 2030 על ידי הפחתת האשפה שנשלחת למזבלות.

     

    בניו יורק מקדמים גגות ירוקים, תכניות לניקוז מים וביוב, הרחבת שטחים נטועים, לקירור ותיעול מים לצמחיה, אלו ועוד עושים, כך מתברר, הבדל. חוץ מזה, אם או בלי קשר, ל-54% מהניו יורקרים אין מכונית.בכל הנוגע לסאבווי, מדינת ניו יורק מציעה בימים אלו מיליון דולר למי שיעלה רעיון ייעול מנצח.

     

    לא ברור אילו עוד תכניות, התחייבויות והשקעות יעשו ניו יורק, ערים ומדינות אחרות, אבל נראה שרבים בארה"ב מחויבים למטרה יותר מתמיד.

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "טראמפ יצא, המדינה נכנסה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים