צהוב עולה: הפריחה של שוודיה

אחרי פרישתם של רבים משחקני המפתח, בראשם זלאטן, נדמה היה ששוודיה תדעך. אבל נכון לרגע זה קורה בדיוק ההפך

דורי מוריק, KICKפורסם: 21.06.17 , 06:03

יוני 2016, שוודיה סיימה את היורו עם נקודה בודדת. זלאטן איברהימוביץ' האגדי, שעבר אז למנצ'סטר יונייטד (וכעת נזרק ממנה בבושת פנים בשל פציעה ממושכת) פרש מהנבחרת. עם הקפטן הוותיק פרשו גם השוער אנדראס איסאקסון, הקשר קים קלסטרום ועוד מספר שחקני מפתח. רבים, כולל כותב שורות אלה, ניבאו לשוודים חיים קשים במוקדמות המונדיאל, בין היתר השפלות מול הולנד וצרפת, היריבות העיקריות על המקום הראשון.

ומה קורה כעבור שנה? שוודיה ראשונה, מובילה בהפרש שערים על צרפת. בשבוע שעבר היא אפילו ניצחה אותה והראתה יכולת טובה מאוד, של נבחרת אמיתית וברמה גבוהה. על הולנד המאכזבת חבל להרחיב את הדיבור.

שוודיה חוגגת על חשבון צרפת(צילום: gettyimages)

מדוע שוודיה מצליחה? יאנה אנדרסון, מאמן אלמוני לגמרי מחוץ לגבולות ארצו, התמנה במקומו של אריק האמרן וחולל מהפכה של ממש. הנבחרת נטולת כוכבים, אך נראית כיחידה לוחמת. כמו שזה נראה עד כה, שוודיה עובדת טוב יותר כשהעומס מתחלק בין כולם. על הכיבושים אחראים אמיל פורסברג, מרקוס ברג ואולה טויבונן. איש מהם לא התקרב עד כה ולו בקצת לדומיננטיות של זלאטן, אבל דומה שהם מצעידים את נבחרתם לדרך הנכונה.

כדאי לשים לב גם לבלם של בנפיקה (בקרוב במנצ'סטר יונייטד), ויקטור לינדלוף; לקשר קרוטונה מרקוס רודן; לג'ון גידטי מסלטה הספרדית שמתחיל להראות ניצוצות כדורגל ועוד. אותם שחקנים, שמרביתם יישמעו לאוהד הממוצע זרים ומוזרים, הם דור העתיד של הכדורגל השוודי. קשה לדעת אם כישוריהם יספיקו כדי שהנבחרת תעלה למונדיאל ותגיע לשלבים המתקדמים. מה שכן, בטוח שהפוטנציאל קיים ויש לאנדרסון עם מי לעבוד.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו