שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "נהיגה תחת השפעת תרופות? לא מבינים כמה זה מסוכן"
    פרופסור סמואל קרלטון, מהמומחים הגדולים בעולם לפסיכולוגיה של הנהיגה, מסביר למה נהיגה אוטונומית לא תפתור את בעיית תאונות הדרכים, האם טייסים הם גם נהגים טובים יותר, ולמה אנחנו בטוחים שתאונת דרכים זה משהו שיקרה למישהו אחר

    "נהיגה תחת השפעת תרופות עלולה להתגלות כ'סלולארי הבא' מבחינת בטיחות בדרכים. יש אולי אזהרות לא מספיק ברורות ובאותיות קטנות, אבל זה תחום שרק עכשיו אנחנו מתחילים לחקור", אומר פרופ' סמואל קרלטון, מומחה לפסיכולוגיה של הנהיגה מאוניברסיטת וייקאטו בניו-זילנד.

     

     

    לדברי קרלטון, "אנחנו נתקלים ביותר ויותר נהגים שלצד תרופות נגד כאבים או מחלות שונות לוקחים גם תרופות נגד חרדה, כולן תחת מרשמים, ושותים

    כוסית לפני שהם יוצאים לכביש. זה שילוב שבעבר לא מספיק הבנו עד כמה הוא מסוכן, והולך והופך נפוץ יותר ככל שהאוכלוסייה מזדקנת. בשנים הבאות נראה יותר ויותר מחקרים וניסויים בתחום, ואני בהחלט מודאג".

     

    הכבישים בניו-זילנד אמנם פחות צפופים מאשר בישראל, אבל להיותה ריקה יחסית מאוכלוסייה יש גם חסרונות בהקשר של בטיחות בדרכים. "בניו-זילנד אתה יכול להיות מעורב בתאונת דרכים קשה ואף אחד לא יידע מזה בגלל בעיות קליטה סלולרית והעובדה שיכולים לעבור שעות וימים עד שמישהו אחר יעבור בכביש. לכם, בישראל, יותר קל מהבחינה הזאת", אמר פרופ' קרלטון.

     

    במחקרים שלך הראית עד כמה נהיגה הפכה למיומנות אוטומטית עבורנו.

    "מי שנוהג באופן יומיומי עושה את זה הרבה פעמים בלי לחשוב ולהיות מודע לגמרי. הבעיה בנהיגה אוטומטית כזאת היא שתשומת הלב שלנו מספיקה כדי לשמור מרחק ממכוניות אחרות ועל נתיב הנסיעה, אבל ברגע שקורה משהו לא שגרתי, לוקח לנו יותר מדי זמן לזהות ולהגיב. וזה גם במקרים שאנשים רק חולמים בנהיגה, ולא מדברים בסלולארי".

     

    שזו הבעיה הקשה ביותר כיום בכבישים?

    "היסח הדעת הורג אותנו. אנחנו לא מרוכזים בכביש, העיניים שלנו לא שם, וכשמכונית עוצרת פתאום, או כאשר הולך רגל יורד לכביש, אנחנו פשוט מבחינים בזה מאוחר מדי. זה חמור במיוחד אצל נהגים צעירים, יותר ממבוגרים, כי להם קשה יותר להתנתק מהסלולרי. גם אלכוהול הוא סכנה גדולה. בפעמים הראשונות שאנחנו שותים ונוהגים אנחנו מאוד זהירים. אבל ככל שזה קורה יותר, אנחנו נוהגים בפחות מודעות".

     

    המעבר הצפוי לרכבים אוטונומיים לא יעזור?

    "יש לנו עדיין דרך ארוכה לרכב אוטונומי. אימוץ מלא של הטכנולוגיה ייקח עוד 10 עד 15 שנה. הבעיה היא עם ההתנהגות של בני אדם ביחס לרכב האוטונומי: נהגים שעסוקים בלבחון ולאתגר את הרכב הזה ברגע שהם מזהים אותו על הכביש, והולכי רגל שרואים רכב גוגל מתקרב, יורדים לכביש וסומכים על המחשב שיבלום בזמן. חוץ מזה, גם בעידן הרכב האוטונומי תמיד יהיו מי שירצו לנהוג כסמל סטטוס, ומי שיתכנתו את הרכב האוטונומי שלהם להיות מהיר יותר מאחרים".

     

    במכוניות חדשות יש יותר ויותר מערכות בטיחות אקטיביות, כמו בלימה אוטונומית, התרעה על התנגשות מלפנים וסטייה מנתיב, ועוד. הנה פתרון להיסח הדעת בנהיגה.

    "לא כל המערכות שוות באיכות ובביצועים שלהן, והנהגים לא תמיד מבינים את המגבלות. עד איזו מהירות למשל עובדת בקרת שיוט אדפטיבית, ומתי היא מתנתקת מעצמה. אנחנו חיים בתקופת מעבר לרכב האוטונומי, וזו תקופה רגישה".

     

    עבדת כמה שנים עם חיל האוויר האמריקאי. טייסים הם נהגים טובים יותר?

    "טייסים הם מי שפועלים היטב במעטפת הטיסה שלהם, באוויר. ואז הם נכנסים לאוטו, נוסעים מהר ושותים כמו כולנו. אם הם מעורבים בתאונות, זה על רקע עודף ביטחון עצמי. אבל זו, צריך לומר, לא בעיה רק שלהם. אם תיכנס עכשיו לאולם ותבקש מכל מי שחושב שהוא נהג פחות טוב מהממוצע להרים יד, כמה ידיים כבר יתרוממו? אנחנו מבינים שנהיגה מסוכנת, אבל אנחנו מאמינים שהיא מסוכנת יותר לאחרים".

     

    פרופ' קרלטון הגיע לישראל בחודש שעבר כדי להשתתף בכנס השנתי של המכון לחקר הגורם האנושי בתאונות דרכים באוניברסיטת בר־אילן, בראשותה של פרופ' טובה רוזנבלום

     

    הכתבה התפרסמה ב"ידיעות אחרונות"

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה ""נהיגה תחת השפעת תרופות? לא מבינים כמה זה מסוכן""
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ynet רכב בפייסבוק
    לוח winwin
    מומלצים