שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    אם אתם אוהבים - שחררו את עצמכם
    כשהיינו קטנים ידענו את מי אנחנו רוצים בקרבתנו וממי להתרחק - זה היה פשוט. ככל שהתבגרנו, הבנו שלאהבה פנים שונות ורבות, שלפעמים מערכת יחסים שמתחילה באהבה גדולה יכולה להפוך במהירות לשנאה חזקה, ועדיין אנחנו לא יכולים להשתחרר ממנה. לכבוד ט"ו באב, שלי רום מסבירה כיצד עובד מודל זוגי ואיך משחררים את האהבה כדי לזכות באחת חדשה

    ביום שהגענו לאוויר העולם, מרכז הלב היה פתוח לרווחה, אור ואהבה זרמו אלינו באופן ישיר מנשמתנו הגבוהה. בעודנו תינוקות רכים, ההזנה הייתה פתוחה לרווחה, ידענו לצחוק בקול גדול, להביע את עצמנו ולהיות אגוצנטריים, הרגשנו נוח עם תחושות הלב והסביבה נתנה לנו פידבק חיובי וחיבוק.

     

    לכל אחד מאתנו הייתה את סוג האהבה שהוא קיבל מהסביבה שהוא גדל בה, שהרי בחרנו את משפחתנו ואת הורינו טרם הגעתנו למקום שאנחנו חיים בו, וסוג האהבה שקיבלנו, היה קשור קשר ישיר לסביבה שבה גדלנו.

     

    עם השנים גדלנו ואותם גורמים סביבתיים התחילו להשפיע עלינו, הנתינה של הסביבה התנתה את אהבתה. התוצאה - הלב הפך עם השנים לרעב, חסר מזון בסיסי ואנחנו הפכנו יותר פגיעים. בגיל מסוים הבנו שהנשמה איננה יכולה לחיות ללא אהבה, ואז, הפכנו לרודפי אהבה סדרתיים.

     

    הכמיהה והנזקקות לאהבה שחסרה לנו, אף גרמה לנו, לעיתים, לסטות מן הדרך שלנו או לעכב אותנו בהתפתחותנו.

    האהבה הפכה לתלות חיצונית, בלעדיה אין תשוקה, אין רצון, יש ריקנות. לעתים התאמצנו בכל דרך אפשרית להיות אהובים ובעוד הנשמה תרה, היא החליפה זוגיות, גם אם מצאנו אהבות, לא תמיד הרגשנו סיפוק מאותם מערכות יחסים.

     

    מדוע יש פער בין הרצוי לבין המצוי באהבה?

    אנחנו שונים, באנו מקהילה שונה ממקומות שונים, הציפייה שלנו כלפי אהבה נעוצה בתרבות שממנה גדלנו. יש לנו קודים חברתיים שטבועים בנו וגם אם אנחנו לא באמת שייכים במהות שלנו, אנו מסתכלים מתוך אותם עיניים שגדלנו להיות.

     

    השאלות החשובות הן מי אנחנו באמת והאם אנחנו מרגישים שייכות במקום מסוים? שהרי קשה לנו מאוד לנתק את הרצונות שלנו מתוך הערכים שעליהם גדלנו. יש פערים והם לא משתחררים מאתנו ביום אחד, אם בכלל.

    תחושת השייכות היא מודל שאליו גדלנו ואנו מתקשים להתנתק מאותה תחושה מבלי להשתייך למודל חדש, לחברה חדשה או לסביבה חדשה. גם אם מה שאנחנו מכירים לא תואם את התדר שלנו יותר, קשה לנו להשתחרר מכך, כי אז אנחנו מרגישים אבודים.

     

    כך, המחול שכל אחד מאתנו רוקד בין הצללים בחיפוש אחר הדומה לו או התואם לו, הוא המסע השלם שהנשמה חווה ולעתים את המסע הזה אנו גם חווים עם בגידות בעצמנו או בסביבה שלנו. שהרי אנו משאירים את המציאות קיימת ובמקביל מפתחים עוד מערכות יחסים ועוד שכבות ולעתים שום דבר לא באמת גורם לנו סיפוק.

     

    ובכל זאת חתמנו על זוגיות, חתמנו על מערכת יחסים שצריכה להגיע או להיות שם והמציאות לא תמיד גורמת לנו אושר גדול. ברקע אנו מצפים שיגיעו המדויקים לנו, ולא ניסיונות כושלים או חיים מאכזבים. לא תמיד אנו מבינים מה באמת נכון לנו והאם יש מודל כזה שמתאי לנו.

     (צילום: Shutterstock)
    (צילום: Shutterstock)

    כיצד עובד המודל הזוגי?

    נתחיל מכך שבן הזוג או בת הזוג שאנו צריכים לשאוף אליהם, לא תוכננו כאן על פני הארץ, הם חתומים בתוך תסריט חיינו, הם חלק מהגורל שלנו. אנו רק צריכים לשאוף להגשים אותם ולייבא אותם לחיינו. הדרך שבה נחיה עם הבן זוג או בת הזוג היא המודל שיאפשר לנו לחיות חיים איכותיים יותר.

     

    אבל לפני שאנחנו ממהרים להרכיב מודל ולהגשים את האהבה אליה אנו מייחלים, אנחנו צריכים להתחבר לעצמנו, לאמת שלנו, לקוד הגנטי האישי שלנו ולהבין את הערך האישי המיוחד לנו שאנו מביאים לתוך כל מודל זוגי או מערכתי.

     

    כשלמדנו להכיר את השלם שלנו, נוכל לזמן את המשלים לנו, את האחד שתואם את האנרגיה שלנו. ככל שנהיה מודעים לכך שהמודל שלנו הוא תכנית אישית מותאמת 'לי' כך נקצר תהליכים. ממש כמו תכנית שותפים, השותף שמתאים לי הוא אותו אחד שאתו אוכל להקים את הזוגיות ולא את התלות.

     

    זאת אומרת שזוגיות היא מודל בו שני הצדדים עובדים בשבילו וכל אחד יודע את מקומו, כל אחד חזק בצד שלו ותורם למודל הזוגי את החלק שלו. לכל אחד בתוך המודל הזה יש את החופש שלו ואת האחריות שלו.

    כשאהבה הופכת להיות גם התניה, כלומר שכל אחד מהצדדים דורש ומצפה ומקווה, אין גבולות, יש טענות ומענות וחוסר יכולת לשחרר את האחר. זה לא קורה במקרה, זה קורה כי אנחנו לא יודעים את מקומנו ולא יודעים את אחריותנו והגבולות מטשטשים.

     

    מה קורה בזמן הליקויים של חודש אוגוסט?

    השנה ט"ו באב מתרחש בזמן של ליקוי ירח מלא בדלי (הכלל) שייראה מישראל. בנוסף, יתרחש ליקוי חמה מלא באריה (האינדיבידואל) ב-21 לחודש שייראה מארצות הברית. בתקופת הליקויים כולנו עוברים סוג של טרנספורמציה מסוג חדש, החיה הפנימית פורצת מתוכנו והרעב הזה לאהבה של תקופת הינקות מתעוררת, אך הרעב הזה יש לו שייכות והוא רוצה להפיק את המיטב בתוך התכנית השלמה.

     

    סביר להניח שכל אחד מאיתנו מרגיש שהליבה הפנימית מתעוררת בקול תרועה, ממש כמו אריה שואג - הילד הפנימי שהיה רדום בתוכנו מתעורר. הכישרונות שלנו בולטים, תכונות האופי מודגשות ואם יש משהו שאנו רוצים בצורה עזה, יהיה לנו קשה לסרב לו וגם לא ניתן לאחרים לעצור אותנו, אלא להיפך, "נכנס" בהם. מה גם שהכל קורה ממש מהר ויש מן סוג של תחושה שאנחנו על כביש מהיר ואין דרך חזרה. אנחנו רוצים לממש כאן ועכשיו.

     (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)
     

    אז מה עושים אם מערכות יחסים לא תואמות את התדר שלנו? הרצון שלנו לאהבה ולהיות במרכז הבמה מקבל טוויסט בעלילה, אנחנו לא חייבים לצרוך את האהבה הרגילה, או להיות עם אנשים שהורגלנו שזו השרשרת המקובלת עבורנו. אנחנו יכולים לקבל את האהבה קודם כל מעצמנו ומעצם הכרת הייחודיות שלנו וגם מהחוזים החדשים של הנשמה. הנשמה חוזרת הביתה, מהדהדת לנשמות דומות או בני השבט או המישורים שממנה הנשמה הגיעה.

     

    ואם אתם נשואים? אז תפתחו את החוזה הישן וכתבו אותו מחדש בתנאים החדשים. קבעו טריטוריה מחודשת, תנאים חדשים. זוהי רק אשליה שאנחנו מתגרשים, כי גם כשמתגרשים צריך חוזה שישחרר את הנשמה לחופש פעולה, בייחוד כשיש ילדים - אז תמיד נשארים בחוזה תנאים כלפי אותה נשמה.

     

    בתקופה זו ההמלצה היא לפתוח את הקלפים על השולחן ולא להישאר חבויים. זה לא משנה באיזו זוגיות אתם נמצאים, תדעו שאם אתם עומדים להתפוצץ בתוככם, גם הצד השני באותו מצב. אל תדחו גם לא ביום אחד את ההזדמנות לפתוח את הקלפים. לא תאמינו באיזו קלות תוכלו לדבר, להיפתח ולהיות כנים בתקופת הליקויים.

     

    יתכן ששבירת מימד הזמן משפיעה על כולנו, הקצב הופך להיות מהיר שאפילו פעימות הלב מרגישות את ההשתנות. אל תדחו את הקץ, כי עם השפעת הליקויים החלקים הנסתרים יתפוצצו החוצה. אורנוס שתומך ביקוי, יחשוף הכל ויפה שעה אחת קודם.

     

    ההמלצה היא: לשחרר חוזים ישנים ולפתוח כאלו שדורשים תיקונים. אני מציעה לכל אחד שחווה את הכאב שלו, להיות נאמן קודם כל לעצמו, לדרך שלו, לנסות להבין מי הוא ומהם הערכים האישיים שלו. ככל שנרפה מן האחיזה כך נחווה שחרור פנימי, רגעי חסד של מחוות וקשרים חדשים ומדהימים שיפתחו לנו. חלונות בזמן ומעגלים חברתיים חדשים, זוגיות מוצלחת יותר, עסקים משגשגים יותר, תהליך מאתגר ונכון לי באופן אישי ולקוסמוס ברמה הכוללת.

     

    אך הקושי לאבד איננו מרפה וכך גם הקצב מאט אותנו. אז איך נכיר את האדם הנכון לנו אם אנחנו מאטים את הקצב? כאן אני מציעה להתחבר לאנרגיית ה'צדיק' שמצדיק את שינויי הקוסמוס וגם אם קשה אנו יודעים שזה לטובתו העליונה, קשה ככל שיהיה יש את עולם הסיבות הגבוה שמכוון אותנו להתפתחות ואין לנו דרך להישאר מאחור או להחזיק את האדם שאיננו נכון לנו או לסביבתנו.

     

    מכיוון שכל אחד בתקופה זו הופך להיות מחובר יותר לליבה שלו, תכונות האופי הופכות להיות מוקצנות יותר. תחשבו על חיה בג'ונגל ואיך היא מבדלת את עצמה ומחפשת את בן הזוג התואם שלה או את העדר שלה. כך גם אנחנו הופכים להיות האנוש שאנחנו ומחפשים את הלהקה שתואמת אותנו.

     

    במסע של הזמן, בזמן שאנו נפרדים מנשמות של אור, בזמן שאנו רואים את השינוי הקולקטיבי שנע כמו בסרט מהיר והזוי, חשוב שנקשיב לסימנים ונדע לתרגמם למציאות. כל אחד מאתנו מתקשה לחוות בתוך חייו שינויים פתאומיים, מצבי הפתעה ותדהמה שאנו חווים בתוך המסגרת הקבועה שאנו מורגלים אליה ובטוחים שהיא ה'אורים ותומים' שלנו מתפרצים ומאתגרים אותנו לשינוי.

     (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)
      

    אנו צריכים להיות פחות קשיי עורף ויותר חווייתיים, שהרי כל רגע אנו למדים ומתפתחים ובקצב שאיננו מאפשר איטיות אלא האצת על. לא צריך לכעוס על בן הזוג שלנו שמשתנה, שמתחבר פתאום לחברה חדשה, או פתאום יש לו תחביבים חדשים. החוכמה היא שכל אחד מאתנו בין אם הוא בזוגיות או בין אם לא, יהיה אותנטי למי שהוא ולא יגביל את עצמו או את האחר.

     

    שבירת הזמן דרך הזוגיות מהדהדת לכל אחד מאתנו - לא קיים שעון בזוגיות שמתקתק ומודיע לנו שאנו חייבים להיות תלויים באדם אחד כל החיים. אז כדאי שנעשה צעדים למען ההשתנות ונאמר את ה'אמת' ולא נתפתל או נשקר או נחשוש להתעמת זה מול זו, כי אז זה עלול לצאת 'לא טוב' 'מסריח' ואיכשהו נצא לא אמינים, או בוגדים, אז מראש כדאי שנוותר על הייסורים.

     

    האינדיבידואל עבר תהליך של מיקוד אנרגטי כלפי עצמו, אבל כל התהליך הזה איננו יכול להיות מבודל מהכלל. זאת אומרת שטובת הכלל איננה בשיח נפרד. עם כל הכבוד לרצון האישי והרצון החמדני, יש את הכלל והוא מתפתח ופועם כמו לב. ואם נפתח את הלב, השינוי יהפוך קולקטיבי וישפיע על האישי וההיפך.

     

    תקופת הליקויים היא תקופה שהנשמה רוצה לחגוג ולא להיות בכלא פנימי. אפשר לפתור את הכל במהירות וליהנות מתדר חדש וחיים חדשים. שהרי הסבל אזל מהמדפים ונותר רק קפסולות של הנאה, חוויה, כיף ומהירות פעולה. שחררו את העבר ומקדו את ההצלחה שלכם בעצמכם כך תקיפו את עצמכם בנשמות של אור המדויקות לכם.

     

     

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "אם אתם אוהבים - שחררו את עצמכם"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים