שתף קטע נבחר

רה"ש לאילנות, על שום מה?

'ראש השנה לאילנות', אגב, אינו סתם מונח שאול שלמדנו בגן. חכמים תיקנו את ט"ו בשבט כראש שנה. כיוון שמפרי האילנות מעלים מעשר (ריבונות על הר הבית אולי תאפשר להביא אותו במקומו, לכשייבנה בית המקדש השלישי), היה צורך לקבוע תאריך שממנו ואילך ייחשב הפרי כפרי של שנה חדשה. חכמים קבעו את ט"ו בשבט כיום גבול בין השניים, משום שעד אותו תאריך, לדעתם, כבר ירדו מרבית הגשמים, השרף החל לעלות באילנות, הפרי מתחיל כבר את גידולו. בקיצור, כל מה שיעלה האילן מיום זה ואילך כבר שייך לשנה החדשה, שמתחילה בו.
מקובלי צפת היו נוהגים לערוך 'סדר ט"ו בשבט', שבו גם קראו הגדה מיוחדת לחג וגילו בה סודות ורמזים שונים לעניין הגאולה. מי שאינם מאמינים בגאולה בקרוב, יכולים בכל זאת להמתיק את השנה הקרובה, או את הימים האחרונים ואלה שיבואו, במשמשים, אגוזים, צימוקים ותאנים מיובשות, ולצאת בימים הקרובים לשדה או ליער.
על ההנאה מהשדות המוריקים, מרבדי הפריחה ויפי השקדיות, אפשר אולי בכל זאת לבסס הסכמה לאומית צנועה.

צידה לדרך

לא חייבים מגדיר צמחים כדי ליהנות משפע הפריחה, אבל זה לפעמים עוזר. מה שבטוח עוזר - שמיכה, בקבוק יין טוב, לחם כפרי וגבינות, עיניים לראות את כל היופי הזה ונחיריים בריאים, לשאוף את הריח.

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים