זלאטן, האריה של מנצ'סטר יונייטד

אבל זה עדיין לא עונה על השאלה - למה יונייטד לקחה אותו שוב? סקורר לא חסר ליונייטד, כישרונות גם כן, אז למה בכל זאת? כמו שזה נראה כרגע, הסיכוי שיישאר שחקן מפתח קלוש. ופה בדיוק טמון סוד הקסם של הענק השוודי. הוא רעב לתארים שהכי חסרים לו. הוא יודע בדיוק למה הוא נכנס במצבה הנוכחי של יונייטד. אם הוא היה רוצה לקבל דקות, הוא היה מקבל הרבה יותר בקבוצות אחרות. אבל יונייטד שונה. זו כנראה קבוצת הטופ האחרונה של האגדה, וזכייה בפרמייר-ליג שווה לו הרבה יותר מזכייה ב-MLS או עוד אחת באיטליה, שלא לדבר על הליגה הסינית. וזו ההזדמנות האחרונה. ולא רק באנגליה - גם ליגת האלופות היא פסגה שעוד לא כבש. 

אגדה, לא פחות(צילום: AFP)

יונייטד מרוויחה שחקן שלמרות גילו יש לו עדיין מה לתת, ובתנאים מעולים כי היא יודעת שהיא הסיכוי האחרון של זלאטן לתואר גדול. ומצידו Win Win Situation, לא? מוריניו התייחס להחתמה ואמר: "אנחנו שמחים שהשאפתנות והניסיון שלו חזרו אלינו". והניסיון הוא מה שיש לזלאטן, להבדיל מהרבה שחקנים ביונייטד. עם כל הכבוד למרסיאל ולרשפורד, הם לא התמודדו במעמדים הגבוהים של אירופה ונגד הקבוצות הגדולות באירופה. ואיך אפשר שלא להזכיר את העובדה שזלאטן היה מאוד דומיננטי בחדר ההלבשה של השדים האדומים בעונה האחרונה, והחזרה שלו בהחלט יכולה לרומם עוד יותר את הקבוצה.

כזה הוא זלאטן. זלאטן הוא פייטר. זלאטן מוצא את הדרכים לקום מחדש בכל נפילה ולא מוותר למשברים ולדעות של אנשים. לא פלא שהוא טוען שהוא אריה.

זלאטן הוא בהחלט נוף שונה בכדורגל העולמי. וזהו, חברים, הבדל בין שחקן גדול לאגדה מבחינתי. כי כמו האריות, זלאטן רוצה להוכיח שאין מה להשוות בינו לבינינו. ושהוא השולט בטבע. ולנו? רק נשאר ליהנות.