שתף קטע נבחר
הוסף כתבה
הכי מטוקבקות

    קרב המאה: סרט בלי הפי אנד

    אין ניסים בעולם שלנו, בעיקר בעולם הספורט: אם אתה רוצה לקבל תוצאות אתה חייב להתמקצע בנישה שלך, הקפיצות לנישות סמוכות לכאורה עלולות להביא אותך לכישלון

    נס לא קרה כאן. וטוב שכך.

     

    אני אוהב סרטי קולנוע ללא happy end, יש בהם משהו אמיתי, קרוב למציאות עם סוג של פורקן. הגיבור שמתחיל מאפס, עובד בתור אינסטלטור, אף אחד לא רואה אותו ממטר, אף אחד לא מאמין בו, ואז הוא פוגש נערה יפה שמתאהבת בו, היא מאמינה בו והביטחון הזה נותן לו כנפיים. הוא מתחיל להתאמן עוד יותר חזק, מתחיל לנצח בקרבות בזה אחר זה, הנה הוא כבר מפורסם, הנה הוא כבר בזירת ה-MMA הגדולה בעולם - UFC, הנה הוא מנצח את הטובים ביותר גם שם, מקבל הכרה בינלאומית, מביס את האלוף הברזילאי האגדי ואלוף במשקל אחר נוסף, מחזיק בשתי חגורות של אלוף בו זמנית - מה שאף פעם אף אחד לא עשה.

     

    כאן מגרגור עוד ניסה (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    כאן מגרגור עוד ניסה(צילום: רויטרס)

     

    הנה הוא עושה צעד ענק, בלתי צפוי ואף הזוי, ויוצא להילחם מול המתאגרף הגדול מכולם, שמעולם לא נוצח, מול מיליוני צופים בכל העולם, עם אותה נערה שהאמינה בו לאורך כל הדרך ובנם הקטן. והגיבור שלנו מפסיד, מפסיק לא בניקוד ולא בטעות ולא במקרה, הוא פשוט לא טוב מספיק. הוא עשה את כברת הדרך הזו, הגיע לפסגה והפסיק. פלויד מייוות'ר עצר את הגיבור קונור מגרגור בנוקאוט בסבב העשירי.

     

    לו היה מנצח מגרגור, כמה באזז היינו שומעים מהתקשרות, מהמומחים, מבלוגרים ומלוחמים אחרים על תיאוריות קונספירציה ועל כך שזה בכלל קרב מכור ואנחנו עדים לנס אמיתי בעולם הספורט וזה כלל לא אמיתי וכו'. אבל ה"סרט" נגמר באופן צפוי והגיוני: מייוות'ר, המתאגרף הגדול והמוצלח בעולם, ניצח את פעמיים אלוף ה-MMA קונור מגרגור, הפך את הרקורד ל-50-0, גרף לפי כמה הערכות כ-300 מיליון דולר ורשם את עצמו בהיסטוריה בתור הטוב בעולם.

     

    כפי שהערכתי לפני הקרב, קונור היה פעיל ומסוכן ב-4 הסיבובים הראשונים, ואפילו סיפק לפניו של פלויד כמה רגעים לא נעימים ועבד לא רע לאזור המותן, אבל כצפוי, לאחר מכן דלק דלף ממגרגור בצורה רצינית, ופלויד שחייך לאורך כל הקרב התחיל להגביר נוכחות עם מכות לראשו ולמותנו של מגרגור. ובסיבוב העשירי השופט עצר את הקרב לאחר שהבחין שמגרגור חוטף את כל הפצצות שפלויד שולח לו בחבילות בודדות וקומבינציות למיניהן.

     

    אבל הוא לא הזיז למייוות'ר (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    אבל הוא לא הזיז למייוות'ר(צילום: רויטרס)

     

    מצד אחד אפשר להגיד שקונור מגרגור שרד עד הסיבוב העשירי, ואפילו היה עדיף עד הרביעי עם כמה התקפות לא רעות שלא ריגשו את פלויד במיוחד. מצד שני, לא ראינו אצל האירי איזו הברקה או הפתעה או המצאה כלשהי שיכלה להחסיר פעימה מליבנו: עבודת הרגליים שלו הייתה בינונית, ההתקפה קצת מוזרה עם מכות "פטישים" מלמעלה ברגעי הכרעה, וכישלון בניסיון לנצל את היתרון בידיים הארוכות יותר והמשקל הכבד יותר.

     

    אין ניסים בעולם שלנו, בעיקר בעולם הספורט: אם אתה רוצה לקבל תוצאות אתה חייב להתמקצע בנישה שלך, הקפיצות לנישות סמוכות לכאורה עלולות להביא אותך לכישלון. אני שמח שקרה מה שקרה, כי כל ילד בן 10 שרואה את זה וחולם להיות אלוף בכל ספורט שהוא יבחר, אולי יבין שאליפות זה לא סטוץ, זו מערכת יחסים שיש לבנות ולטפח שנים וניתן להרוס ברגע, זו עבודה יומיומית, התמקדות ובעיקר עקביות. עקביות לא רק בספורט אלא בחיים. קיבלנו אגדה עם סטירה מהחיים האמיתיים.

     

    תודה לכולם, ניתן להתפזר.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים