ליגת העל פוגעת בנבחרת הכדורסל

אז מה היה לנו? תבוסה לאיטליה, תבוסה לליטא, יותר מזל משכל מול גרמניה, "השגנו" הארכה מול גיאורגיה ואז התפרקנו, ולסיום עוד תבוסה לאוקראינה.

נכון שציפינו מהנבחרת ליותר, אבל מי שמופתע מהתוצאה הסופית פאתטי. השחקן הישראלי לא ידוע בתור מישהו עם מוסר עבודה גבוה, אז במקום לקדם אותו כמה שאפשר, באה המינהלת ודואגת שהוא לא יצטרך להתאמץ בכלל ומשריינת לו 80 דקות לפחות מדי משחק, וכדי לוודא שגם דור העתיד לא יעבוד קשה מדי, משריינים גם לצעירים מקום ברוטציה על ידי חוקים שונים ומשונים שאין בשום מקום בעולם.

להוציא את כספי ומקל, אף שחקן לא באמת מתאמן ולוקח את המקצוע ברצינות. קחו את הכישרונות הלפרין את אליהו. מה הלפרין עשה בקריירה? קצת פוסטר במכבי, היעלמות מוחלטת בשנים שאמורות להיות שיא הקריירה באולימפיאקוס, סנט פטרסבורג ובאיירן, וחזרה לפרוייקט של אורי אלון שם אפשר להתחבא מאחורי דייסון, ג'רלס, אי.ג'יי רולנד וכו'. בניגוד להלפרין, ליאור אליהו לא שימש רק כנער פוסטר, אלא תרם והתקדם לקאחה לבוראל, ולמרות עונה לא פשוטה היה מהמצטיינים בסדרת הגמר מול ברצלונה וגם סיים עונה שלמה עם איבנוביץ' – שזה ממש לא מובן מאליו. אבל גם הוא, במקום למנף את ההצלחה ולהתקדם עוד, בחר לחזור לארץ הקודש ולהיות שחקן העונה עם אימון וחצי בשבוע.

קשה לבוא בטענות לקבוצות, שהרי החוק הרוסי מכריח אותן להתחמש בישראלים ולבזבז עליהם הון, ואז ביתרה להביא זרים בינוניים פלוס-מינוס. במקום לקבל 25-30 דקות במועדון אחר, יבזורי התייבש על הספסל במכבי, רפי מנקו הציל את העונה שלו הודות לטוב ליבה של ירושלים שהסכימה להשאילו, וזליקוביץ', במקום לחזור לרוטציה בקבוצה אחרת אחרי המשבר בהרצליה, בא על המשבצת של מנקו ואמר בראיון באחד האתרים כי הוא לא מרגיש חלק מהאליפות של הפועל ירושלים, וכן הלאה.

גם שיטת האליפות פוגעת בכל הקבוצות, בגדולות שמשקיעות ובסוף יכולות לצאת בלי כלום ביד (וזה הפסד כספי לא קטן), ובקטנות שאומרים להן 'אל תתקדמו, אל תשקיעו, אל תתאמצו ואל תבנו לטווח ארוך', בסוף האליפות מוכרעת בסוג של עץ או פלי משוכלל שקוראים לו פיינל פור ויש הפנינג גדול מסביב. לפני שקופצים עם הערות על כך שסדרות זה לא ספורטיבי, אז בשנתיים האחרונות היו אחלה סדרות, ולא נורא אם אחת נגמרה בסוויפ. חוץ מזה, ביוון יש את אולימפיאקוס ופנאתינייקוס, בספרד את ברצלונה וריאל, ברוסיה את צסק"א, בסרביה את הכוכב האדום ופרטיזן, בגרמניה שהתקדמה המון בשנים האחרונות גם מתחיל להסתמן שלטון של באמברג. בכל המדינות האלה יש מדי פעם קבוצה שמפתיעה ולוקחת אליפות. אז למה רק פה צריכים בכל שנה אלופה חדשה?!

ומשהו בנוסף לגבי הספורטיביות. לא זכור לי ששמעתי תלונות על היעדר ספורטיביות כאשר קבוצות שיורדות לא יורדות כי אין מי שתעלה, שאשדוד עולה מהמקום השלישי בליגה השנייה ואילת בכלל "קופצת" ליגה (ראוי לציין את הפועל תל אביב, שהיו מספיק גברים ונשארו עוד שנה בלאומית כשהפסידו את העלייה). ולנו נשאר רק ללמוד מפינלנד שניצחה את צרפת, יוון ופולין והפסידה בקושי לסלובניה, ועלתה מהמקום השני בבית שלה, מלטביה שגם נמצאת בעמדה מצוינת לקראת העפלה לסיבוב הבא, ואצלנו עסוקים בלקטר שהוגרלנו לבית המוות. נו באמת, לפחות בתירוצים אנחנו אלופים