חובה לצמצם את כמות הזרים בכדורסל הישראלי

הנה תם מבחינתנו האירוע ה"גדול" של הקיץ בכדורסל האירופי, והבלון התפוצץ לכולנו בפרצוף. כל אלו שהכדורסל הישראלי יקר להם חוו את הכישלון של נבחרת ישראל כשהיא משחקת בטורניר אירופי עם יתרון שמעולם לא היה לה – ביתיות. אמנם לא גדלתי על ימינו הגדולים באליפויות אירופה ואליפויות עולם, כשמיקי ברקוביץ' ניצח את ברית המועצות או את יוגוסלביה, אך אני כן זוכר אליפויות בהן נתנו בראש לנבחרות כדוגמת פינלנד, לטביה, אוקראינה, גרמניה, בלגיה ובריטניה, והצלחנו להפתיע אפילו את איטליה, רוסיה וצרפת. איפה הם ואיפה אנחנו היום. מה השתבש?

הרי כל הדיבורים על כך שהיום אין מיקי (או ג'מצ'י או קטש), על רמת הכישרון של השחקנים היום, על מוסר העבודה של השחקן הישראלי, על שיטת האימונים – הרי הכל הבל הבלים. כל אלו הם רק סימפטומים ולא הבעיה האמיתית. אם כן, מהי הבעיה האמיתית? כמות הזרים בליגות בארץ – נקודה!

אמנם נפסיד כמה משחקים יותר באירופה (לא שבשנים האחרונות הקבוצות הישראליות הבריקו), אבל נחזיר את השחקן הישראלי לבמה המרכזית ואולי שוב נצמיח לא רק עומרי כספי חדש אלא אפילו מיקי ברקוביץ' חדש. נבחרת ישראל השאירה הכל על המגרש, הבעיה היא שלא היה לה הרבה לתת מלכתחילה. על מנת ליצור עתיד לכדורסל הישראלי יש ליצור הווה אחר – המסקנה היחידה היא: לצמצם במיידי את כמות הזרים בישראל!