שתף קטע נבחר
הוסף כתבה
הכי מטוקבקות

    ברצלונה לא מפסיקה להפסיד

    על המגרש התוצאות טובות - אבל הגרפים המצורפים מראים עד כמה ההתנהלות הכלכלית של המועדון קטסטרופלית

    ברצלונה מפסידה באופן קבוע. עובדה.

     

    רוב האנשים ירימו גבה כשישמעו את המשפט הזה. אני יכול להגיד שהקבוצה מפסידה עד מחר, אבל הגרף העליון שאני מציג כאן, אותו הגרף שהנהלת ברצלונה מדגישה כל הזמן, טוען דווקא אחרת.  למה הכוונה? בגרף העליון מוצגת ההכנסה התפעולית של ברצלונה ב-10 השנים האחרונות. ההכנסה התפעולית המשיכה לעלות בכל שנה במספרים שוברי שיאים, כך שב-2007 הכניסה הקבוצה 317 מיליון אירו, ואילו השנה ההכנסות עברו את רף ה-700 מיליון אירו. על הנייר, הצלחה מסחררת.

     

     

    אז למה בכל זאת אני טוען שהקבוצה מפסידה? אם ננתח את הדו"חות הכספיים של ברצלונה, נוכל לראות בקלות כי הקבוצה, כאמור, לא מתנהלת בצורה נכונה, ובטח שלא בהיבט הספורטיבי. בגרף התחתון ניתחתי את הכנסות והוצאות הקבוצה מרכישות ומכירות של שחקנים*. כאן ניתן לראות שמלבד העונה האחרונה, בה נמכר ניימאר בסכום דמיוני, ברצלונה הפסידה כסף בכל עונה (וגם במקרה ניימאר, השחקן היקר בכל הזמנים העלה את המאזן ב-5% בלבד).

     

    בבדיקה שערכתי ביררתי מי היה שחקן הרכש היקר ביותר בעונה העוקבת, ומה היה עלות השחקן ביחס להכנסות התפעוליות של הקבוצה, הנה המספרים:

    2008 - דני אלבס. 30 מיליון אירו, 10% עלות ביחס להכנסות.

    2009 - זלאטן איברהימוביץ'. 46 מיליון אירו, 13% עלות ביחס להכנסות (עם בונוסים: 69 מיליון אירו, 19% עלות ביחס להכנסות).

    2010 - דויד וייה. 40 מיליון אירו, 10% עלות ביחס להכנסות.

    2011 - ססק פברגאס. 34 מיליון אירו, 7% ביחס להכנסות.

    2012 - אלכס סונג. 33 מיליון אירו, 4% ביחס להכנסות.

    2013 - ניימאר. 86 מיליון אירו, 18% ביחס להכנסות.

    2014 - לואיס סוארס. 82 מיליון אירו, 15% ביחס להכנסות.

    2015 - ארדה טוראן. 34 מיליון אירו, 6% ביחס להכנסות.

    2016 - אנדרה גומש, 35 מיליון אירו, 5% ביחס להכנסות.

    2017 - עוסמאן דמבלה, 105 מיליון אירו, 15% ביחס להכנסות.

     

    לפגוע ב-50% מהרכישות הבולטות של קבוצה כמו ברצלונה, זה לא לפגוע. הגרף התחתון הוא הגרף שאותו הנהלת ברצלונה מנסה להסתיר. במהלך 10 השנים האחרונות הפסידה בארסה כ-440 מיליון אירו כתוצאה ממכירה ורכישה של שחקנים. לשם השוואה, היריבה הלבנה ממדריד הרוויחה ב-10 השנים האחרונות בדרך זו מעל 160 מיליון אירו.

     

    לסיכום: מה אנחנו יכולים להבין מהנתונים הללו?

    1. בארסה רוכשת שחקנים בהמון כסף. המון המון כסף. מדובר בקבוצה שעד לפני רגע דאגה להציג לכל אירופה את מחלקת הנוער המפוארת שלה - לה מאסיה.

    2. הרכש של בארסה מאוד "קיצוני". להוציא 15%, 18% או 19% מסך ההכנסה שלך על שחקן בודד(!) מראה שמישהו שם מאוד מסתכן עם הכסף של הקבוצה, לא מתכנן לעתיד ולא בונה על תהליך. הרכישות לעיתים קרובות אימפולסיביות, כאשר לאחר מכן השחקנים מושאלים או עוברים ללא תמורה או תמורה נמוכה במיוחד ביחס לשוויים.

    3. מה יהיה עם המשא ומתן? איך קבוצה כמו ברצלונה יכולה להפסיד סכומים כל כך גבוהים, שמסתכמים בכמעט 440 מיליון אירו, רק ממכירות ורכישות שחקנים (עוד לא הזכרתי בונוסים ושכר עתק של השחקנים, כן?).

    4. הנתונים שהצגתי לא מספיקים להראות כמה עמוקות הבעיות בניהול.

    - קינג דוגלאס.

    - 40 מיליון לפאפא ניימאר.

    - 8 מיליון שכר בעונה לגלגל שווארמה בשם ארדה שמסרב להתפנות.

    - שחרור שחקנים בחינם על ימין ועל שמאל.

    - רכש פאניקה, לא נרכשים שחקנים בתחילת החלון אלא לקראת סופו.

     

    תראו, המספרים לא משקרים. הם פשוט לא מציגים את התמונה כולה. היא הרבה יותר גרועה ממה שהיא נראית. וההנהלה? ההנהלה דואגת להציג את הגרף העליון.

     

    *הנתון לא לוקח בחשבון תשלומי בונוסים עתידיים וכו', אלא רק התשלום במזומן שנקבע בעת המעבר.

    *הנתון מחושב על ידי מכירות ורכישות הקבוצה חלקי ההכנסות התפעוליות לעונה הרלוונטית.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים