שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אז מה נקרא השנה? המלצות ספרים חמות מעורכי הוצאות הספרים המובילות
    קסדה ענקית שצונחת מהשמיים ומוחצת חתן מיועד, החברות הכי טובות שיצמררו לכן את הלב ויצירת הביכורים שלא תרפה הרבה אחרי העמוד האחרון. יום כיפור תפס אתכם בלי שום דבר לקרוא? ביקשנו מעורכים בהוצאות הספרים הגדולות שימליצו על שניים שיצאו השנה - אחד אצלם והשני לא. קריאת חובה

    נעה סמלסון, עורכת ספרות מתורגמת בידיעות ספרים

    "המאהב החשאי" מאת איזבל איינדה (ידיעות ספרים)

    "כי הוא נפלא וכי הוא הספר הראשון שבחרתי כשנכנסתי לתפקיד. בזכות התרגום המשובח של סוניה ברשילון, וכי עכשיו, ללא סוניה, אני צריכה למצוא מתרגמת לספר החדש של איינדה". 

     

    הרומנים הנפוליטניים של אלנה פרנטה (הקיבוץ המאוחד)

    "כי לילה ואלנה הן אני וחברות ילדותי, נעוריי והלאה, בדיוק נמרץ ומצמרר".

     

    אורנה לנדאו, עורכת ספרות מתורגמת בכנרת-זמורה-דביר  

    "הנערה הכי בת מזל בעולם" מאת ג'סיקה נול (כנרת-זמורה-דביר)

    "ספר ביכורים נוגע ללב ומעורר מחשבה, מותח ומצחיק, שלא הרפה ממני זמן רב אחרי שסיימתי לקרוא אותו - מה שבתור אחת שקוראת מאות ספרים בשנה, כבר לא קורה לי הרבה, לצערי".

     

    "מאחורי ההר" של מאיה ערד (חרגול-מודן)

    "כמו כל ספריה של ערד, גם זה כתוב בכישרון ובדייקנות, ולטעמי מוכיח שגם כשהיא כותבת מתח, ערד היא הסופרת העברית החכמה ביותר כיום".

     

    אלי שאלתיאל, עורך מדור עיון בספריית אופקים-עם עובד

    "לורנס בחצי האי ערב" , סקוט אנדרסון (עם עובד)

    "אני אוהב ביוגרפיות, וזו אחת הטובות ביותר, כי היא לא נכנעת לשיקולים של תקינות פוליטית, וגם מספרת את סיפורו של כל האזור שלנו ואיך התגלגלנו למקום שאליו הגענו. השנה מלאו בדיוק מאה שנים להתרחשויות שבספר. הן מראות איך מלחמה שהייתה אמורה לפתור בעיות רק יצרה אותן".

     

     

    "כצל נטוי", מאת אנטוניו מוניוס מולינה (מודן)

    "ניסיון מורכב ומעניין לצאת מהכללים הספרותיים המקובלים, ואת מולינה אני תמיד אוהב".

     

    עודד וולקשטיין, עורך ספרות מקור בכתר 

    "החתרנים" , מאת מיכל פלג (כתר)

    "חיבור פורץ-דרך על סופרים וספרות, שנעשה בעצמו ליצירה ספרותית עזה. פלג מוליכה בכל שורה ממש את הדופק המאיץ של המודרניזם, ומחדשת ברוב חכמה ויופי את אפשרותה של ההקשבה המסאית".

     

    "טירת אוטרנטו" של הוראס וולפול (רסלינג)

    "הרומן הגותי הראשון. ראשיתו בסצינה נהדרת ומופרכת, שבה קסדה ענקית צונחת מהשמיים ומוחצת את ראשו של חתן מיועד, שיום כלולתו היה גם יום הולדתו. כאשר שלושת ציוני הזמן העיקריים של סיפור החניכה - לידה, חתונה ומוות - מותכים לרגע מטורף אחד, הזמן הסיפורי של הרומן מת, והספרות הגותית מגיחה מקברו בתנועות גורפות ומגושמות. כל זה בתרגום נפלא של יונתן דיין".

     

    שמעון ריקלין, עורך במודן

    "הטוב בשקרים" מאת נועה לם (מודן)

    "לם מצליחה להיכנס בספר הזה לא רק לעורו של גיבורה המקשיש, אלא לכל נים ונים בנפשו. באופן מוזר, הגיבור, שהוא אפרורי ולא סימפטי במיוחד, מעורר סקרנות ואמפתיה ככל שהקריאה בספר נמשכת".

     

    "לווייתנים שרים בעמק" מאת רונה שפריר (עם עובד)

    "מצא חן בעיניי הרעיון הביזארי (לא אכתוב מהו מטעמי ספוילריות), שמאיר את אפלת מצבו הנפשי של הקיבוץ ואת יחסו לדחויים שבחבריו".

     

    דבי אילון, מתרגמת ועורכת בקיבוץ המאוחד

    "הרומאן המצרי" של אורלי קסטל-בלום (הקיבוץ המאוחד)

    "אהבתי את השפה המפוכחת שצמודה לאמת הרגשית, לפעמים עד כדי אכזריות; את ההומור היבש; את פרימת הסטראוטיפים וטשטוש הההבחנות השחוקות בין פריפריה למרכז, בין שוליים להגמוניה; את הדמויות הגבריות והנשיות המורכבות והאידיוסינקרטיות, הטרגיות והקומיות; את הקשרים הבין-אישיים הטעונים והאמביוולנטיים, עם זרמים של חום וקור, בדיוק כמו שאני מכירה מהחיים. ובתור הבת הגדולה במשפחה שלי, הרגשתי גם הזדהות וקרבה מיוחדת לדמות של 'הבת הגדולה' שבקולה כתוב הספר".

     

    "מקום קטן", ג'מייקה קינקייד (לוקוס)

    "כמו דיוויד פוסטר וואלאס, שפירק וחשף את מנגנון הניצול והכזב של ספינת התענוגות לאיים הקריביים, קינקייד מפרקת את מנגנון התיירות של האי הקריבי עצמו וחושפת את התשתית הרקובה של הקולוניאליזם, העבדות והניצול שעומדת בבסיסו. אלא שוואלאס כתב מנקודת מבטו של התייר הלבן, ואילו קינקייד מחזירה אלינו את מבטה של ה'ילידה' המנוצלת, שאפילו השפה שבה היא מדברת וכותבת היא שפתו של האדון. בשפה הזאת (בתרגומה הנהדר של רונה משיח) קינקייד שולטת שליטה מלאה, ומחשלת בה משפטים מפלחים, צורבים, ויפים להפליא. אף אחד לא יוצא טוב מהספר הזה, בעיקר לא הקורא הלבן, כפי שכותב עמרי הרצוג באחרית הדבר היפה שלו. ובכל זאת אי אפשר להניח אותו מהיד ואי אפשר לשכוח אותו".

     

    רוני בק, עורכת ספרות מתורגמת בהוצאת תכלת

    "סירנות", ג'וזף נוקס (תכלת)

    עוד לא נולד הבלש הספרותי שלא התאהבתי בו, ואיידן וייטס, הבלש החדש והקשוח ממנצ'סטר, לא יוצא דופן. יחד עם הכתיבה המחוספסת של נוקס, נוצר מותחן עכשווי וריאליסטי, שחושף את העולמות הנסתרים והאפלים שמתחת לעולמנו.

     

    "מלון המולדת" של יוסוף אטילגן (הקיבוץ המאוחד)

    כל הספרות המודרנית של המאה העשרים שקראתם לא תכין אתכם למפגש עם יצירת המופת הזאת, שיצאה בשנות השבעים והכתירה את אטילגן בתואר אבי הרומן המודרני הטורקי. הספר קצר וחד, מוזר ומסנוור, ואי אפשר להסיר ממנו את המבט.

     

     

    שרי שביט, עורכת ספרות מתורגמת במטר

    "ילדה בימי מלחמה", מאת שרה נוביץ' (מטר)

    "מהספרים הבודדים שתורגמו לעברית ומביא אל המדפים את סיפורה של מלחמת האזרחים ביוגוסלביה. הרומן נכתב על ידי שרה נוביץ', סופרת צעירה ומסקרנת, שמצליחה לברוא את אימת המלחמה ביד אמן. אובדן הורים ובית, ילדה שהופכת לחיילת, בריחה לשם הישרדות, וארץ שהופכת משלמה לשבורה - מוגשים לקורא בתיווכה של גיבורה משכנעת, שמדברת בשפה פרוזאית חפה מפורקן רגשי".

     

    "שיר ענוג", לילה סאלמני (מודן)

    "קראתי את הספר הזה בלילה אחד, ומיד שלחתי וואטסאפ סוער לחבריי הספרותיים לעזוב הכל ולקרוא רק אותו. רומן צרפתי חד ומדויק שמתחבר לנושא הבוער של זמננו: ניצול מעמדי בעקבות הגירה מעולם שלישי לראשון. תיאורי הגוף בסיפור הפתיעו וריגשו אותי, ואיתם גם הגיבורה, לואיז - אומנת שעובדת אצל זוג בורגנים, שנקלעת לטרגדיה מותחת ונוראה".

     

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "אז מה נקרא השנה? המלצות ספרים חמות מעורכי הוצאות הספרים המובילות"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים