שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    המשמעויות האסטרונומיות של שנת התשע"ח
    בפרוס עלינו השנה החדשה קבלו מעט נתונים על המשמעויות האסטרונומיות של התשע"ח

    הלוח העברי הוא לוח המבוסס על מופעי הירח וכן על מחזור החמה (לוח ירחי-שמשי). החודש העברי מתחיל עם מולד הירח. כיוון שזמן המחזור החולף בין שני מולדי ירח הוא כ-29.5 ימים, אורכי החודשים העבריים הם 29 ימים או 30 ימים. בזמן הקדום החלה השנה בחודש האביב, בחודש ניסן, שבו חל שוויון האביב.

     

    בגלל ההפרש בן 11 ימים הנוצר בין 12 חודשי ירח (354 ימים), לבין אורך השנה השמשית (365 ימים), היה צורך להוסיף מספר ימים לחודש אדר, החודש האחרון בשנה אז. מנגנון זה, הנובע מסיבה שונה, הונהג גם בלוח הלועזי במאה הראשונה לספירה על ידי יוליוס קיסר, שם התווסף יום אחד לחודש האחרון בשנה דאז, חודש פברואר וזאת כדי לקזז את הפרש של כרבע יממה הקיים בין אורך השנה האמיתי ל-365 ימים.

     

     

    מנגנון העיבור הביא לכך, שבמשך מחזור בן 19 שנים, שבהן מתאחדים מחזור הירח ומחזור השמש, מתקבלות 7 שנים מעוברות, השנים המעוברות הן השנים ה- 3, 6, 8, 11, 14, 17 והשנה ה- 19 בכל מחזור. מניין הימים בכל חודש הוא קבוע, מלבד בחודשים חשוון וכסלו; שיכולים לקבל שניהם את הערכים של 29 או 30 יום. לכן, כתוצאה מכך, אם אורך השנה הוא 384 יום הנה מעוברת תקרא שנה סדורה מעוברת. אם אורכה 383 ימים היא תהיה שנה חסרה מעוברת ואם יהיו בה 385 ימים היא תהיה שנה שלמה מעוברת. שנה שאינה מעוברת היא "שנה פשוטה".

     

    בשנה שבה יש 354 ימים היא "שנה סדורה". "שנה חסרה'" היא שנה המונה 353 ימים ו"שנה שלמה", היא שנה בת בת 355 ימים ובה מונה כל אחד משני החודשים חשוון וכסלו 30 ימים. מניין הימים, בגימטרייה, בשנה השלמה הוא שנ"ה.

     

    תשליך בראש השנה (צילום: מוטי קמחי)
    תשליך בראש השנה(צילום: מוטי קמחי)

     

    מפאת אילוצים הקשורים באופי החגים: יום הכיפורים, הושענא רבה ופסח - משתנה גם המועד שבו חל ראש השנה וכתוצאה מכך אורך השנה. אופיה של השנה, המכונה: הקביעה, מצוין בשלוש אותיות:

     

    האות הראשונה, מציינת את היום בשבוע שבו חל ראש השנה (ב, ג, ה, ש).

    האות השנייה מציינת אם אותה שנה היא 'ח' (חסרה), 'ס' (סדורה), או 'ש' (שלמה).

    האות השלישית מציינת את היום בשבוע בו חל היום הראשון של הפסח.

     

    מכאן, שסך הכל עשויות להיות 14 קביעות שונות של שנים, מחציתן שנים מעוברות ומחציתן שנים פשוטות.

     

    כל שנה מתחילה בחודש תשרי מיד לאחר המולד. אולם, לעתים היא נדחית ביום אחד או ביומיים. אם המולד חל בשעת הצהריים או אחר הצהריים, אזי יידחה ראש השנה ביום אחד. יש גם אילוץ הקשור במועדים - כיוון שבין ראש השנה ליום הכיפורים מניין הימים קבוע, אזי אם כתוצאה מהדחייה של ראש השנה יחול יום הכיפורים בימים ו' או א', אזי ייווצרו שני ימי שבתון רצופים, וכדי למנוע זאת יידחה ראש השנה ביום נוסף. גם מניעת האפשרות שהושענא רבה יחול ביום שבת תביא לדחייה של יום אחד. כתוצאה מאילוצים אלה לא יחול ראש השנה לעולם בימים א' ד' או ו' (לא אד"ו ראש). אם בתחילת השנה חל המולד לפני הצהרים, אך ראש השנה יחול באחד מהימים ה"אסורים'" הוא יידחה ביום אחד. השנה שבה נדחה ראש השנה כתוצאה מהאמור לעיל, נקראת: "שנה נדחית".

     

    השנה חל מולד הירח בכ"ט באלול, ערב ראש השנה.

     

    שנת השתע"ח תהיה שנה רגילה ולא מעוברת. השנה חל מולד הירח בכ"ט באלול, ערב ראש השנה.

     

    שנת התשע"ח היא שנה מסוג הכז:

    ה - כיוון שמתחילה ביום חמישי

    כ – אורך השנה הוא 354 ימים ולכן היא שנה כסדרה – אורכם של החודש חשוון וכסלו הוא 29 ימים ו- 30 יום בהתאמה.

    ז – כיוון שחג הפסח חל ביום שבת (ז)

     

    מתוך: המדריך להכרת השמיים ד"ר יגאל פת-אל, הוצאת קוסמוס טלסקופים

     

    מידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים הנראים מישראל אפשר למצוא בספר השנה עם כל האירועים האסטרונומיים ספר השנה האסטרונומי לשמי ישראל

     

    ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים , האגודה הישראלית לאסטרונומיה ואוניברסיטת בר-אילן

     

     

     

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "המשמעויות האסטרונומיות של שנת התשע"ח"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים