שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    תעלות וסירות: כך נבנתה הפירמידה הגדולה
    סוף לתעלומה? חוקר טוען כי איתור פפירוס ותעלת מים מלפני 4,600 שנה נותנים תשובה: כך הועברו אבנים במשקל 2.5 טון למרחק 800 ק"מ, אל פירמידת גיזה במצרים. ומה התיאוריות האחרות?

     

    הטריילר לסרט הדוקומנטרי: סוד הפירמידה

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    זהו הפתרון לאחת התעלומות הגדולות בהיסטוריה האנושית? ארכיאולוגים גילו עדות מרתקת שמסבירה לכאורה כיצד הצליחה המצרים הקדמונים לבנות את הפירמידה הגדולה של גיזה, העתיקה ביותר מבין שבעת פלאי תבל והיחידה ששרדה עד ימינו אנו.

     

    המצרים היו צריכים לשנע אבני גיר וגרניט עצומות שמשקל כל אחת מהן לפחות 2.5 טון למרחק של 800 ק"מ כדי לבנות בסביבות שנת 2,570 לפני הספירה את הפירמידה, שנבנתה גם כדי לשמש כקברו של פרעה חופו. גובהה המקורי של הפירמידה היה 146 מטרים והיא הייתה המבנה מעשה ידי אדם הגבוה ביותר בעולם במשך 3,840 שנה.

    הפירמידה בגיזה. קברו של פרעה חופו (צילום: רויטרס)
    הפירמידה בגיזה. קברו של פרעה חופו(צילום: רויטרס)

    יומן העבודה, בפפירוס עתיק
    יומן העבודה, בפפירוס עתיק

    כעת איתור סירה, פפירוס עתיק ומערכת הובלת מים מדהימה חושפים אולי את התשתיות ששימשו את בוני הפירמידה. לפי החוקרים, אלפי עובדים שינעו 170,000 טון אבן סיד לאורך נהר הנילוס בסירות עץ שהוחזקו יחדיו על ידי חבלים. כל זאת, באמצעות מערכת משוכללת של תעלות שחוברו לנמל יבשתי שנבנה במרחק מטרים ספורים מבסיס הפירמידה.

     

    מגילת פפירוס עתיקה, שהתגלתה בנמל הימי ואדי אל ג'רף, מעניקה אף היא הצצה לבנייה. המגילה, שנכתבה על ידי מרר, אחראי על 40 עובדים מיומנים, היא העדות מיד ראשונה היחידה כנראה לבניית הפירמידה הגדולה. במגילה מתואר בפרוטרוט כיצד האבנים הענקיות הועברו במורד הזרם מטורה אל גיזה.

     

    ביומנו תיאר האחראי מרר כיצד הצוות שלו היה מעורב בשינוי פני השטח – פתיחת דייקים ענקיים להסטת מים מהנילוס והעברת המים לפירמידה דרך תעלות מעשה ידי אדם. אמנם כבר ידוע זמן רב שאבני הגרניט מהתאים הפנימיים של הפירמידה נחצבו באסואן, 850 ק"מ דרומית לגיזה, ושאבני הסיד הגיעו מטורה, במרחק 12 ק"מ מהפירמידה, אבל הארכיאולוגים היו חלוקים בשאלה כיצד הם הועברו.

    הארכיאולוג מרק לנר, חוקר מצרים העתיקה
    הארכיאולוג מרק לנר, חוקר מצרים העתיקה

    כעת מתברר כי הארכיאולוג האמריקני מרק לנר, שחוקר את מצרים ואת הפירמידות כבר יותר מ-30 שנה. גילה עדות לתעלת מים נסתרת, מתחת למישור גיזה. "איתרנו את בסיס התעלה המרכזית שאנחנו חושבים שהייתה אזור הגעת המשלוחים העיקרי, למרגלות הפירמידה", אמר לנר.

     

    בסרט דוקומנטרי בריטי על פירמידת גיזה, ששודר אתמול (יום א'), מפורטות חשיפות אלה. בין היתר מתועד שם איתור של סירה מקודשת שנבנתה לשימושו של פרעה חופו, שהיה אמור לפקד עליה בחיים שלאחר המוות. בכתבה ב"דיילי מייל" נכתב כי צוות ארכיאולוגים אחר גילה את הסירה וחוקרים ביצעו שחזור במטרה לגלות כיצד חוברו קורות העץ.

     

    אין זו התיאוריה הראשונה בנוגע לשינוע האבנים הענקיות אל הפירמידות. במחקר שהתפרסם לפני שלוש שנים העריכו חוקרים מאוניברסיטת אמסטרדם כי המצרים הקדמונים הרטיבו את החול, ועליו הסיעו מזחלות. על אותן מזחלות או מגררות, שלפחות אחד הקצוות שלהם הופנה למעלה, הושמו אבני הענק. המדענים אמרו כי החול הלח מנע היווצרות של תלוליות חול, והקל על אלפי העבדים לשנע את האבנים.

     

    ויש גם תיאוריות נוספות. אנה גריבנין, דוקטורנטית במכון ויצמן וכותבת באתר מכון דוידסון, תיארה במאמר ל-ynet כמה מהן.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "תעלות וסירות: כך נבנתה הפירמידה הגדולה "
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים