שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בין המקרא לאגדה: תרבות התנ"ך בישראל
    איך הפך משה ל"משה רבנו" ומתי הפך לרב, ואיך הפך נביא הזעם אליהו לסבא טוב? הפערים בין סיפורי המקרא לסיפורי האגדה שנכתבו בתקופה מאוחרת יותר חושפים שינויים תקופתיים, תרבותיים וחברתיים בתולדות היהדות לדורותיה - ויש לזה גם קשר לשיח ההדתה של היום

    בשיתוף מכון אבשלום

     

    "בוויכוח על ההדתה, הרווח לאחרונה, לא לוקחים בחשבון את השכבות התרבותיות של היהדות, שכבות הבנויות כפירמידה. יש הבדל, שרצוי להכיר, בין מצוות לתרבות," אומר פרופ' אביגדור שנאן מהאונ' העברית.

     

    תרבות עם ישראל בנויה כפירמידה, מסביר פרופ' שנאן מהחוג לספרות עברית, ספרות יידיש ופולקלור יהודי והשוואתי. "בבסיס נמצאת כתיבת המקרא, אחריה ספרות האגדה, פרשנויות ימי הביניים, הפילוסופים, הקבלה ועד הספרות החדשה של ימינו. בעולם החרדי סיפורי האגדה חזקים מסיפורי התנ"ך. באגדה, למשל, דויד לא חטא עם בת שבע, אבל זה לא מה שכתוב בתנ"ך. כל שכבה בפירמידה הזו מתאימה לזרם אחר ולתקופה אחרת ביהדות.

     (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    "היהדות החילונית, למשל, מדלגת על כל השכבות האלה ומגיעה רק אל התנ"ך. זה מה שלומדים בבתי הספר. בחילון ובהשכלה של המאה ה-17, התרחקו היהודים מכל השכבות שנוספו מכתיבת התנ"ך.

     

    הניסיון של ביאליק ורבניצקי ב"ספר האגדה", מסביר פרופ' שנאן, נכתב כניסיון לגשר על פערי החילון וההשכלה. הם ניסו להחזיר את ספרות האגדה לשיח. החילוני לא לומד קבלה ואגדה, אלא את סיפורי התנ"ך.

     

    "יש בעיה בחברה הישראלית, שאינה מצליחה לשנות את ההבנה להבדלים המשמעותיים בין האגדה למקרא. בדור האחרון יש תחייה בהרבה מסגרות לימוד ותכניות טלוויזיה, שמנסות להשלים את החסרים בידע ובהשכלה בין המקרא לאגדות".

     

    לשאלה האם לדעתו קיימת הדתה במערכות השונות, משיב פרופ' שנאן כי "יש ניצוצות של הדתה אך זה עדיין לא כצעקתה. חשוב שתרבותית נקבל יותר מושגים ביהדות, שנדע ונשכיל יותר".

     

    חמש גרסאות למוות אחד

    פרופ' שנאן, יחד עם פרופ' יאיר זקוביץ', פרופ' למקרא גם הוא מהאונ' העברית, מעבירים ב"מכון אבשלום" קורס משותף, מקביל, בו הם דנים בשמונה דמויות של נביאים ומלכים מהמקרא, שבדרכם לספרי המדרש עוברים שינויים מרחיקי לכת, שמאחוריהם עומדים שינויים בעם היהודי ובמנהיגות שלו בכל עת. 

     

    השניים, שכותבים יחד ספרים ("לא כך כתוב בתנ"ך", את המשכו – "גם כך לא כתוב בתנ"ך", "ספר יונה – פירוש ישראלי חדש", "מגילת איכה" ועוד), מעבירים גם קורסים, שנותנים אפשרות למבט כפול ונדיר על אותן דמויות ואותם אירועים.

     

    "הקורס בנוי כך שאני נותן את החלק של המקרא. יחד אנחנו מרצים על כל דמות במקביל – פעם בתנך ופעם מחוץ לתנ"ך" אומר פרופ' זקוביץ'.

     

    איזה דמויות בחרתם לסקור בקורס שלכם?

     

    "בחרנו לתאר כמה דמויות שמשתנות במעבר בין המקרא לאגדות ולהסביר את המקור לשינויים בהתאם לתקופה בה נכתבו ואיזה צורך כל זה שרת", מסביר פרופ' זקוביץ'.

     

    "בספר שמואל, למשל, מתואר מותו של שאול. למוות הזה יש 5 גרסאות שונות; האחת מאדירה את שאול, השנייה מאדירה את דויד ע"ח שאול, אצל יוסף בן מתתיהו ובמקורות אחרים יש גרסאות נוספות ובכל סיפור צריך לבדוק מי מספר ומה האינטרס שלו."

     (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)
      

    "אני מראה, במקביל, איך שאול הופך לדמות חיובית לגמרי, לפתע הוא מוצג כצדיק וישר", מוסיף פרופ' שנאן "האגדה מתעלמת מחטאיו ומחזקת את קדושתו. אולי מתוך מחשבה על כבודו או בגלל רוח התקופה בה נכתבה האגדה."

     

    "גם בסיפורו של דויד המלך יש שינויים - הרי דויד הופך מרועה למשיח", אומר זקוביץ', "הוא מרתק כי עליו כתבו לאורך תקופה ארוכה במיוחד. בספר שמואל הוא מוצג באופן שונה משנכתב עליו בתקופת שיבת ציון. בגלות בבל ראו אותו אחרת לגמרי.

     

    "שושלת דויד החלה תוך חיסול בית שאול והם שלטו עד הגלות. ברגע שנוסטלגיה נוספה בתקופת הגלות, האדירו את שמו ותדמיתו ובתהילים בכלל רצו לראות בו מייסד מזמורי ישראל".

     

    כולם אוהבים את אליהו הנביא

    "בסיפור שלמה אנחנו מתרכזים בעיקר בפן של שלמה והנשים, שם ניכר השכתוב לספר מלכים; מריבוי נשים עברו לתיאור הנשים הנוכריות, שהפכו את העניין להצדקת מעשיו", מסביר פרופ' זקוביץ'.

     

    "יש גם את שלמה והנשים בשיר השירים, שם דווקא יש שירי לעג לסוג האהבה שהוא מייצג. היו לכך סיבות - צריך היה למצוא חטא של שלמה כדי למצוא הצדקה לעונש שקיבל.

     

    "ירבעם הוא האיש שהתרגלנו לשנוא כי אנחנו, באותה תקופה מיהודה ושם ספר מלכים עבר עריכה. לעומת זאת, בממלכת ישראל ראו בו סוג של משה שני, המושיע הגדול. סיפורו הופך למקביל לסיפורו של משה, כולל הירידה למצרים."

     

    "בלעם עובר שינוי גדול. הוא אמר דברים מאד יפים, אבל בהדרגה הופכת דמותו לשלילית וזה כנראה בגלל שהיה נביא מעמי העולם ולא מהעם היהודי. זה בלבל מאד את כולם ואת זה היה צריך לפתור: הייתכן, שאלוהים מדבר עם עוד עמים? את שלבי השינוי שלו אנחנו סוקרים", אומר פרופ' זקוביץ'.

     

    "עוד דמות שאנחנו סוקרים את השינויים שחלו בה היא דמותו של אליהו הנביא. כולם אוהבים את אליהו, הוא מין סנטה קלאוס מיטיב עם זקן, שמגיע לבקר בליל הסדר, אבל בתנ"ך הוא דווקא דמות קשה, קשוחה, מבקשת נקם. שינוי התדמית מגיע אולי דווקא בגלל סיפור עלייתו השמיימה, וזה מה שהופך אותו לקדוש באגדה".

     

    "אנחנו גם מתארים את דמותו של אלישע, המיטיב. דרכו מתואר האלוהים, שמנסה לשפר את מנהגינו אבל כשזה לא מצליח, הוא שולח אותנו לגלות, שיטת המקל והגזר".

     

    "ולסיום", מספר זקוביץ', "אנחנו מדברים על יונה. סיפור יונה מעניין כי ניכר שמחבר הספר היה איש ספר והוא מלא בריפרורים לספר הספרים; הוא מתכתב עם סיפורי בראשית, מלכים וספרים אחרים. רואים שהכותב בקיא מאד בתורה וזה סיפור מעניין במיוחד".

     

    פרופ' זקוביץ' ופרופ' שנאן מלמדים את קורס על "מלכים ונביאים במקרא ובאגדה" במסגרת לימודי יום שישי במכון אבשלום

     

    בשיתוף מכון אבשלום


    פרסום ראשון: 25.09.17, 18:32
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "בין המקרא לאגדה: תרבות התנ"ך בישראל"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים