אחרי המהומה: הקואליציה מתכננת מהפכת מינויים לשליטה בשירות הציבורי
נתניהו החליט לדחות את ההצבעה על "חוק הג'ובים" ודרש "לתת לשרים לבצע את המדיניות שלשמה נבחרו". בעקבות זאת הוחלט לגבש הצעת חוק שתשנה דרמטית את יחסי הכוחות בין הדרג הפקידותי לשרים. יו"ר העבודה גבאי: "הג'ובים עולים לנו מיליארדים"
ההצבעה על "חוק הג'ובים" נדחתה בעקבות המהומה בישיבת הממשלה - וכעת מתכננים בקואליציה מהפכת מינויים לשליטה בשירות הציבורי. בישיבת ראשי המפלגות, שנערכה היום (א') בצהריים לאחר ישיבת הממשלה, הוחלט כי הקואליציה תגיש הצעת חוק משילות שהוגדרה "מרחיקת לכת".
ההצעה תכלול בין היתר את מינוי המשנים למנכ"לי המשרדים הממשלתיים, קציבת כהונה של ראשי אגפים, הענקת כלים לשר לפטר ראשי אגפים כושלים ושינוי ועדת האיתור באופן שבו לשר יהיה בה רוב וכדומה. הצעת חוק הזאת תשנה באופן דרמטי את יחסי הכוחות ותעביר את כובד המשקל מהדרג הפקידותי אל הרשות המבצעת, כלומר אל הממשלה. כמו כן הוטל על השר יריב לוין להקים צוות להבאת חוק הגיוס החדש.
הבוקר דנה הממשלה בישיבתה השבועית ב"הצעת מחליטים" של החוק המתיר מינוי משנה למנכ"ל ללא מכרז במשרדיה השונים. בתום הדיון הקולני הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי בשל המבוי הסתום תידחה ההצבעה על ההחלטה לאחרי החגים. שרת המשפטים איילת שקד, שיזמה את ההצעה יחד עם השר יריב לוין, אמרה לנתניהו לפני ההחלטה לדחות את ההצבעה: "אתה ראש הממשלה מ-2009, עד היום לא עשו כלום. אנחנו הראשונים שעשינו משהו בעניין".
במהלך הדיון בנושא התפתחו כאמור ויכוחים קולניים מאוד בין השרים. ראש הממשלה נתניהו אמר: "הריבון הוא הבוחר, והבוחר בסופו של דבר קובע מה הוא רוצה מבחינת מדיניות וחלוקת משאבים וסדרי עדיפויות. לצורך הביצוע יש מערך פקידות, אבל עלינו לתת לשרי הממשלה לבצע את המדיניות שלשמה נבחרו. זה עומק רדוד ביותר וכרגע זו ההצעה שנמצאת על הפרק".
השרה גילה גמליאל הגיבה: "ההצעה הזאת היא בדיחת השנה". שר האוצר משה כחלון התייחס לתנאי הסף הקשים בהצעת החוק: "תתקשרו אליי כשייבחר מישהו אחד. אני הבנתי שאנחנו ממנים, אז ממנים". נתניהו השיב: "ההנחיה שצריכה לעבור היא מהדרג הנבחר. מה שיש כאן, זה המעט שבמעט. כשאומרים שיש פה פוליטיזציה לא מבינים על מה מדברים".
דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אמרה בדיון כי "יש פה הצעות שמשקפות איזון נכון, גם אם הן לא עוברות חלק בגרון". היא אף אמרה כי "בוועדות האיתור יש נציגות פוליטית", ודבריה אלה עוררו מהומה בקרב השרים. חצי משרי הליכוד השמיעו עמדות נגד ההצעה, חלקם אף טענו כי היא עדיין מקשה עליהם למנות משנה למנכ"ל. שר החינוך ויו"ר הבית היהודי נפתלי בנט הגיב: "לא שמעתי אף אחד מכם מדבר על זה בתקשורת, בינתיים איילת שקד היא היחידה שחוטפת את כל האש".
יו"ר המחנה הציוני אבי גבאי אמר בהצהרה לתקשורת על רקע הדיון בחוק כי "הממשלה שוב לא החליטה בעניין השירות הציבורי. הנושא מתגלגל בממשלה כבר שנתיים וראש הממשלה לא יודע להחליט. הג'ובים עולים לנו מיליארדים".
גבאי אמר עוד: "במקום לתקן את הליך המינויים והפיטורים של בכירים ממציאים ג'ובים פוליטיים מיותרים. במקום לתקן את המסורבלות של שירות המדינה מוסיפים סרבול נוסף. משרות פוליטיות חדשות הן שם קוד ידוע אצל פוליטיקאים לג'ובים לחברים. חוק הג'ובים נועד כדי להשתלט על הקופה הציבורית ולסחוט את כספי הציבור. לבזבז אותם ללא הגבלה. כשנחזור לשלטון נפסיק את תרבות המינויים הפוליטיים. 200 המשרות הבכירות בשירות המדינה לא יהיו מינויים פוליטיים".
יו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד, אמר: "למי שלא הבין מה קרה, הממשלה דחתה את ההחלטה על המינויים הפוליטיים לא בגלל שהם נגד ג'ובים למקורבים, אלא מפני שבהצעה הנוכחית אין מספיק ג'ובים למקורבים. לא מפריע להם שזו הצעה מושחתת, מפריע להם שהיא לא מספיק מושחתת. אין גבול".
חוות דעת: חשש ממינויים פוליטיים
לפני ההצבעה על היוזמה של שרת המשפטים שקד ושר התיירות לוין, קיבלו חברי הממשלה חוות דעת שבה נאמר במפורש כי קיימים קשיים משפטיים מסוימים באישור ההצעה. בחוות הדעת של היועצת המשפטית במשרד המשפטים, עו"ד לאה רקובר, נאמר בין היתר כי יש חשש ממינויים פוליטיים ופטור מלא ממכרזים. "נוכח ההבדלים הברורים בין הדרג הפוליטי לבין הדרג המקצועי המתמנה בהליך מכרזי החף משיקולים פוליטיים, הפטרת משרה ממכרז, במיוחד בפטור מלא, נוטה להיחשד כניסיון להפוך את המשרה למשרה שתאפשר מינויים פוליטיים", צוין בחוות הדעת.
לפי ההצעה המקורית של "חוק הג'ובים", שעוררה ביקורת קשה, בכל מקום שבו ישנם 150 עובדים ומעלה ימונה גם משנה למנכ"ל. מבקרי ההצעה טוענים כי היא פותחת פתח למינויים פוליטיים ולתרבות פסולה של חלוקת ג'ובים במשרדי הממשלה ובעמדות מפתח.
לטענת שקד ולוין, המהלך יגביר את יכולת המשילות היות שבעזרת המנכ"ל והמשנה יוכלו השרים לבצע טוב יותר את המדיניות שלשמה נבחרו. תנאי הסף לתפקיד, לפי הצעת החוק, כוללים שש-שבע שנות ניסיון בתחומי המשרד ומהן ארבע-חמש שנות ניסיון בתפקיד ניהולי בכיר. לדברי יוזמי החוק, מי שימונה לא ידון בועדת מכרזים אולם גם לא יהיה אחראי על כוח אדם, לא יוכל לתת הערכות לעובדים בגיליון הערכה, ותפקידו יוגדר כמנהל פרויקטים, מעקב אחר ביצועים ואחריות ועל משימות מיוחדות.
לפנייה לכתב/ת 
