האנגליות חוזרות לעשות רעש באירופה

הקבוצות האנגליות מוליכות ארבעה בתים מתוך שמונה (טוטנהאם, יונייטד, סיטי וצ'לסי), ורק חוסר מזל משווע בשני המשחקים הראשונים מנע מליברפול להיות החמישית. אפשר להוסיף לזה שכרגע מלך הבישולים (מרסיאל) ומלך השערים (קיין) מגיעים גם הם מקבוצות אנגליות. אז נכון שכרגע הקבוצה הכי חמה באירופה היא פ.ס.ז', ועדיין יש קבוצות כמו בארסה, ריאל ובאיירן שיהיו פיבוריטיות מול כל קבוצה אנגלית שתעמוד בדרכן, אך אחרי שנים בהן האנגליות לא היו פקטור משמעותי במפעל (באיירן מביסה את ארסנל 10-2 בסיכום בעונה שעברה), עושה רושם שזוהי שנת המפנה.

סיטי מול דונייצק(צילום: getty images)

בעיניי, אחת הסיבות העיקריות לכך היא שרשרת המאמנים הבכירים שנחתה בממלכה הבריטית, מאמנים כמו פפ, קלופ, קונטה, בחיזוק של מוריניו שכבר עבר כמה קדנציות, העלתה את הרמה של הקבוצות, כאשר כל קבוצה שממנה מאמן שהיה רגיל להתמודד ברמות הגבוהות ביותר בעצם מעבירה מסר – היי, גם אנחנו פה מעכשיו. סיטי לא הביאה את פפ בשביל להעפיל לשמינית הגמר, לשם כך אפשר להסתפק במאמנים לא מעניינים כמו פלגריני. סיטי הביאה את פפ (ורכבת שחקנים) בשביל להפוך להיות קבוצת חצי גמר לגיטימית.

מעבר למאמנים, כמובן שהכסף הגדול מדבר. ברשימה של עשרת הסגלים היקרים לעונת 17/18 נמצאות שש קבוצות אנגליות (כל מי שבאלופות וארסנל). כשאת המקום הראשון ברשימה תופסת מנצ'סטר סיטי עם שחקנים בשווי שוק של 853 מיליון ליש"ט. תוסיפו לזה את העוצמה של הפרמייר-ליג שיכולה להבטיח יציבות פיננסית, דבר שמעניין לראות איך פ.ס.ז' תסתדר איתו, שכן הליגה הצרפתית לא באמת מעוררת עניין, ולא משנה כמה ינסו למכור לציבור הרחב "שזה זה". שכן, עדיין הרוב יבחרו לראות מנצ'סטר סיטי נגד אברטון ולא פריז נגד סנט אטיין.

אז למה לצפות השנה? בכל הנוגע ליונייטד, ראינו בסופרקאפ שהפערים בינה לבין ריאל עדיין רחוקים כמזרח ממערב. כבר קיבלנו טעימה ממסי נגד יובה ומרונאלדו נגד דורטמונד שהוכיחו שהם עדיין השולטים, אבל בעיניי העונה הזאת צריכה להיות נקודת המפנה לעונות הבאות. באופן אישי, הייתי מצפה לראות כבר העונה שתי קבוצות אנגליות ברבע גמר ואחת בחצי, דבר שבחמש העונות האחרונות קרה רק פעם אחת.

לסיום, נקודה למחשבה. כמה כוכבים אנגלים יש בקבוצות האנגליות? במחזור האחרון פתחו 12 שחקנים אנגלים מתוך 55 שחקנים בקבוצות האנגליות, ומלבד הארי קיין כולם היו שחקני הגנה (כולל קישור אחורי). אפשר להוסיף את דלה עלי המורחק, רשפורד, שעושה רושם שזה עניין של זמן עד שיהפוך למלך ביונייטד, וסטרלינג, שחקן רוטציה לגיטימי בסיטי. כלומר, בסה"כ מדובר ב5-6 מגה-כוכבים בקבוצות האנגליות. כך שדבר אחד בטוח, עם מגבלה של 6 זרים בסגל כמו בישראל, אי-אפשר היה לכתוב את הטור הזה. אבל בינתיים אנחנו נמשיך להטיל מגבלה על הקבוצות שלנו ובו זמנית להתלונן על חוסר הישגיות באירופה.