שתף קטע נבחר

גם אימפקט חברתי וגם תשואה פיננסית

"החשיפה המוגברת לעוולות חברתיות בנושאים שונים ומגוונים כמו עוני, זיהום סביבתי, אי שוויון, שינויי אקלים וכו' - מאתגרים את המודל הקפיטליסטי הנושן המתבסס על השאת רווחים בלבד". שחר בוצר מסביר מדוע אקזיטים ורווח כלכלי מוגבר אינם חזות הכל

השקעות אימפקט כבר אינן טרנד חדש או חולף. הן השקעה כדאית, חשובה ובעלת ערכים מוספים שאינם קיימים בשום תחום אחר. קרנות אימפקט משקיעות יותר ויותר בעסקים המקדמים בבסיס המודל העסקי שלהם מטרה חברתית, וכאלו שמודדים במונחי תשואה את השפעתם החיובית על העולם. הטענה ביסודו של תחום צומח זה, היא שניתן לייצר אימפקט חברתי ותשואה פיננסית במקביל ולא עוד זה על חשבון של זה. זאת, בניגוד לאסכולה הכלכלית הישנה בה המטרה העיקרית היא השאת רווחים לבעלי המניות בלבד, מבלי להתחשב בקהילה ובסביבה.

 

המספרים מדברים בעד עצמם: למעלה מ- 110 מיליארד דולר מנוהלים כיום ברחבי העולם דרך השקעות אימפקט. ב-2016 הושקעו כ-22 מיליארד דולר ב-8,000 עסקאות, ומומחים ברחבי העולם מדווחים כי שיעורי הצמיחה בהשקעות אימפקט עומדים על 25% כשהתשואה הכספית שלהן עומדת בממוצע על 10%.

 

91% מהמשקיעים - מרוצים

עד כה, המשקיעים בהחלט מרוצים מהתשואות; על פי מחקר של GIIN) Global Impact Investing Network), עולה כי הרוב המכריע מהנשאלים (98%) דיווחו שהשקעותיהם אכן עמדו בציפיות. 91% דיווחי שהם מרוצים מהביצועים הפיננסיים וכי הנתונים אכן תואמים את התשואה שלה ייחלו. עוד עולה מהמחקר כי במהלך 2017, כ-26 מיליארד דולר עתידים להיות מושקעים באפיקי השקעות אימפקט.

 

מדובר בהשקעות מגוונות ומוחשיות – בנדל"ן, תעשייה, חקלאות, בריאות, חינוך, טכנולוגיות ועוד. לראייה, בתחום הנדל"ן, 20 קרנות אימפקט (קרי נדל"ן ירוק ודיור בר-השגה) המנהלות 4.7 מיליארד דולר, ביצעו לאורך עשור משנת 2004-2014 IRR ממוצע של 3.8%. 45% מהקרנות הניבו מעל 5% נטו למשקיעים, 65% ביצעו תשואה חיובית ואף קרן לא עשתה פחות מ 15%.

מהפכת האינטרנט במאה ה-21 השפיעה בין היתר גם על הכלכלה הגלובלית

 

מהפכת האינטרנט במאה ה-21 השפיעה בין היתר גם על הכלכלה הגלובלית (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
מהפכת האינטרנט במאה ה-21 השפיעה בין היתר גם על הכלכלה הגלובלית(צילום: shutterstock)
.

 

 

 

החשיפה המוגברת לעוולות חברתיות בנושאים שונים ומגוונים כמו עוני, זיהום סביבתי, אי שוויון, שינויי אקלים וכו' - מאתגרים את המודל הקפיטליסטי הנושן המתבסס על השאת רווחים בלבד. יזמים ומשקיעים מבינים שלצד הרווח הכלכלי, ההשקעה והמיזמים צריכים להביא יחד לתועלת חברתית וסביבתית. הבנה שיצרה שאיפות חדשות, יעדים חדשים והשקעות חדשות – השקעות אימפקט.

 

הציבור דורש - דין וחשבון

סיבה נוספת לצמיחת התחום היא התחזקות הרגולציה בעולם המערבי. חברות ותאגידי ענק נאלצים, בניגוד לעבר, לתת דין וחשבון בכל הנוגע להתנהלותן. דרישה שעולה בקרב הציבור המפוקח שמקבלת תמיכה וחשיפה משמעותית בכלי התקשורת המסורתיים וברשתות החברתיות.

 

הכסף החל לשנות כיוון וכך נוצר חיבור חדש בין הון לערכים; כסף שאינו שייך רק לבעל ההון לבדו אלא גם לסביבתו ועבור סביבתו. לפתע, אקזיטים ורווח כלכלי מוגבר אינם חזות הכל.

 

כאמור, השקעות אימפקט החלו לצמוח בשנים האחרונות בכל רחבי העולם. מגמה עולמית שאינה פוסחת גם על מדינת ישראל. יותר ויותר בעלי הון בוחרים לפנות לאפיקי השקעה המאפשרים להם להניב רווחים ולהביא לצמיחה בתחומים הקרובים לליבם מבחינה חברתית וערכית. דוגמא למגמה זו ניתן לראות בהשקעות קרן האימפקט הישראלית 2B Community, כשכל אחת מהשקעותיה מייצגת אימפקט חברתי שונה.

 

דוגמאות יש למכביר: חברת האופנה "CO.CO" - אופנת נשים שיתופית עם השפעה סביבתית, מאפשרת ללקוחות לבחור אילו דגמים יצאו לייצור, לקנות את הבגדים בהנחה מראש ולבחור לאן יתרמו 10% מהרווחים. "שמיים" - חברת יעוץ והדרכה, הלוקחת את מתודת התחקור של חיל האוויר, מטמיעה אותה בבתי חולים ובעסקים, מפחיתה את שיעור הטעויות החוזרות, מייצרת שינוי תרבותי ומשתמשת בחלק משמעותי מהרווחים לפעילות מסובסדת בבתי ספר בארץ.

 

לאחרונה השקענו בקרן גם ב"עדיף" - מועדון צרכנות מבוסס כרטיס אשראי שמיועד לאנשים עם מוגבלויות בישראל, המוזיל את סל הצריכה של האוכלוסייה ומשתמש בכוח הקולקטיבי לייצר עבורם מוצרים שעד כה היו עם שירות לא מתאים או שניתנו במחירים מופקעים (ביטוחים, תיירות, הסעות ועוד).

 

תחום השקעות האימפקט מתבסס וממצב עצמו כמודל מנצח הנמצא בצמיחה ונראה כי אין בכוונתה לעצור. משקיעים ויזמים מפנימים שהשילוב בין כסף וערכים עובד בצורה המשתלמת לכל הצדדים ולאורך זמן.

 

הכותב שחר בוצר הוא שותף מנהל ב-2B Community.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים