הרב עמיאל הירש נולד בארה"ב ושמח לעשות עלייה עם הוריו כשהיה בן 14. אחרי שסיים את שירותו כחייל קרבי בצה"ל, עבר ללימודי משפטים ללונדון ומשם לארה"ב. כל אותו הזמן, שמר עם ישראל על קשר הדוק. בשנת 92', הפך כאן בארה"ב לראש ארגון ארצה, הזרוע הציונית של התנועה הרפורמית. "גם עכשיו", הוא מספר, "כמו אז, אני מקפיד להוביל חברי קהילות לישראל מדי שנה". לטענתו, בימים אלו האתגר לחיבור היהודים המקומיים עם ישראל מסובך מאי פעם. "אנחנו מתמודדים עם האתגר המרכזי של הקהילה שחשופה לכל הסיפורים על הסכסוך עם הפלסטינים, וזו בהחלט בעיה שהולכת וגוברת, אבל הבנתי, אחרי אירועי הקיץ, שהנושא המרכזי הוא לא הסכסוך, הוא המתח בין זרמי היהודים בישראל שהגיע לשיאו".

ביום כיפור האחרון, נשא הרב הירש דרשה שהייתה שונה מכל דרשה שנשא עד כה. "החלטת ממשלת ישראל לסגת מהתחייבותה להרחבת רחבת הכותל לקהל שאיננו חרדי, כמו גם האפליה ארוכת השנים של היהודים הרפורמים והקונסרבטיבים, הובילה לשיאו של משבר שהלך והתבשל לאורך עשרות שנים", אמר. "אם לא יימצא פתרון המשבר הנוכחי יהרוס את היחסים בין יהודי ישראל ויהודי העולם".

בראיון מיוחד, מספר לנו הרב הירש איך נראים הדברים מהצד הזה של העולם, עבור יהודים שבעבר ראו את עצמם כחלק בלתי נפרד מישראל ואת ישראל כמדינה אליה הם מחויבים. "הנושא הזה בוער כבר לפחות 30 שנה, ורותח עכשיו", הוא מסביר. "יש הרבה ישראלים שקוראים, ששומעים על הכעס בקרב יהודי ארה”ב, אבל הם לא מבינים כמה באמת המשבר הזה עמוק וממה הוא נובע. יש הרבה דאגות בישראל", הוא מודה. "ביטחון, עלויות מחיה, תמורות בחברה, הכל. על רקע כל אלו, אם אתה לא מחשיב את עצמך כדתי, אתה לא מבין מאין ההשפעה של היהדות ושל הציונות של יהודי אמריקה נובעת. לכן ממעיטים בחשיבות ובמרכזיות של הנושאים האלו שהורגים, לא פחות מזה, את יהדות אמריקה. כך למשל התפילות בכותל. אם יהודי אמריקה, ששואבים את היהדות שלהם ממוסדות דתיים, מרגישים שבישראל מנסים לדכא את אופן הזהות שלהם ומשפילים את הרבנים שלהם פעם אחר פעם, זה מהר מאוד קורע את הדבק הרעיוני ומנתק את יהודי ישראל מיהודי התפוצות".

"אנחנו לא מסתכלים על ישראל כמו מערכת פוליטית וזהו חטא פוליטי". הרב הירש

הרב הירש מתעקש שאחרי הקרע האחרון סביב ביטול חוק הכותל, משהו באמת השתנה. "זה לא שהכותל הוא העניין המרכזי ביותר.הכותל הוא לא הסיפור אלא השליטה המרכזית של הממסד החרדי בכל הנושאים הדתיים. אחרי שנים של משא ומתן, ראש הממשלה נכנס להסכם שהוא עצמו תמך בו", הוא אומר בכעס. "הפנו עורף להסכם וכך ליהודי התפוצות שמבחינה סימבולית זה היה כל כך חשוב להם ורק בגלל לחץ חרדי החליטו לסגת".

הרב, שברוב המקרים נמנע מביקורת על ישראל, החליט לומר הפעם את הכל. "רוב היהודים בארה"ב אינם ארתודוכסים, הרוב המוחלט. הם חשובים לישראל גם מבחינה רעיונית וציונית. כל הייעוד של ישראל הוא להיות הבית היהודי לעם היהודי, אז אתם מפנים גב ל-90 אחוז מהיהודים?” הוא שואל. "ומבחינה פרגמטית, אם יהודי ישראל מרחיקים את יהודי ארה"ב, הם גם מרחיקים תמיכה פוליטית, כספית. סביר להניח שאלמלא יהודי ארה"ב, תמיכת ארה"ב בישראל הייתה דומה לתמיכה שהמדינה מקבלת ממדינות אירופה. הנזק שהחרדים גורמים לכולנו הוא בלתי הפיך", הוא ממשיך. "זה לא סתם הסכם כמו 20 הסכמים שראש הממשלה שובר בשנה. אנחנו לא מסתכלים על מדינת ישראל כמו מערכת פוליטית וזה חטא פוליטי".

הירש, לשעבר ראש איגוד היהדות הרפורמית ציונית בארה"ב, שרק לפני מספר שנים הוגדר על ידי ה"ניו יורק אובזרבר"כאחד היהודים המשפיעים באמריקה, מספר שמאז סערת ביטול חוק הכותל בקיץ האחרון, קיבל פניות ממאות חברי קהילה ברחבי ארה"ב. "המשבר חריף מאי פעם. אני כבר לא בטוח שאפשר לאחות את הקרע.קיבלתי פניות מודאגות מאוד. אחרי 13 שנות דרשות שבהן אני מדבר על ישראל, מהלל אותה כציוני בלב ובנפש, מעולם לא עליתי לבימת בית הכנסת עם מילות ביקורת על ישראל. לא כי אין מה לבקר, אלא כי בתנאים שלנו, באווירה שיש בארה"ב, כששומעים כל כך הרבה ביקורת לא הגונה ולא נכונה מסביב, אני תמיד ראיתי את תפקידי להביא את הצד הציוני, הנגדי, לדבר על מה שחיובי.

"המשבר הזה חמור יותר מכל אתגרי הביטחון". הרב הירש

“זו הפעם הראשונה שאני מדבר על הנושאים האלו ככה, אבל אחרי אירועי הקיץ המצב השתנה. המשבר הזה יותר חמור למדינת ישראל ויהודי התפוצות מכל אתגרי הביטחון. הוא קטסטרופלי".

קשה לו לדבר כך והוא מודה בזה לא אחת, אבל להשקפתו, המשמעות של המילים הקשות והמעשים שהוא מתכנן, יועילו בסופו של דבר, לפני הכל, לישראל. "אני בנפש עם ישראל. אנשים הגיעו אלי אחרי הדרשה האחרונה עם דמעות בעיניים להודות לי שנתתי להם דרך להמשיך להזדהות עם ישראל ולא לנטוש, כי הם היו כבר שם. אני כל כך חושש לבקר את ישראל ועוד בחגים, אבל הפתיע אותי לשמוע שוב ושוב שהדרשה הזו השפיעה על יהודים רבים להמשיך ולהיאבק. הציוניות דורשת מאיתנו להיאבק ולא לנטוש את ישראל". הוא מספר שהמשבר השפיע על כולם, אבל לא כולם מוכנים להילחם. "אומרים לי שאם זה מה שאומרים עלינו בישראל, אז לא צריך, נוותר, זו תגובה נפוצה מאוד כאן, אני מנסה לקחת את התחושה הזו אל עבר מעשה פרודקטיבי".

מעבר לתקווה שלו שממשלת ישראל תבין את צו השעה ותנסה לחוש ולמזער נזקים, הוא מתכנן לפעול. "הממשלה, שנבחרה להנהיג את בית העם היהודי, חייבת להיות רגישה למשבר הזה. למצוא דרך ליישם את ההסכם בכותל ולמנוע כאלו השפלות גם בשנים קדימה. אנימתכנן שני צעדים שיצאו לדרך מיד בתום החגים. האחד, דיונים משותפים עם הנהגת הפדרציה היהודית בכדי להעריך כמה כספים ניתן עוד לגייס עבור פיתוח ותמיכה של הקהילות הרפורמיות והקונסרבטיביות בישראל. והשני יעסוק בדיון אופרטיבי על חלוקת הכספים שנוהגים יהודי ארה"ב להעביר לסוכנות היהודית ולמעשה לישראל מדי שנה".

למעשה את הכסף שמושקע עד היום בישראל ומגיע מתורמים אמריקאים ינתבו בקרוב בשבילים שיבחרו מראש. "אני רוצה לקחת את המיליונים שמושקעים בישראל, ולדון עם השותפים שלנו בפדרציות היהודיות כיצד להשקיע אותם מהיום באופן כזה שלטווח ארוך יניב תוצאות חיוביות. לכוון אותם לריפוי המשבר הזה ולכוון את ישראל בצורה יותר דמוקרטית ויותר מאחדת. אלו צעדים שנולדו מהמסקנה שלנו שזהו משבר חסר תקדים ואם לא נגיב ונרפא אותו, אנחנו נאבד את הקשר בין יהודי התפוצות וישראל. זו תשובה שמבחינתי היא ציונית. אני מנסה להחזיק את ישראל ויהודי התפוצות כעם אחד".

הרב מקווה שבתהליך הזה יצליחו לגייס גם שותפים בישראל ששותפים לתחושה ולאידיאולוגיה. "ראש ממשלת ישראל, שמחשיב עצמו כמומחה ליהדות אמריקה, גורם כל כך הרבה נזקים בלתי הפיכים. עניין הכותל עצמו הוא רק סימבולי", הוא מסכם. "הוא עושה הרבה טעויות ואם לא יהיה שינוי, יכול מאוד להיות שהקדנציה שלו תיזכר כקדנציה ששינתה את הכל".