שתף קטע נבחר

"שכל אחד יעשה בשם האומנות מה שבא לו"

השחקן לירון לבו כבר הספיק לעבוד עם במאים גדולים, וגם אחז בלא מעט תפקידים בטלוויזיה ובקולנוע, ועדיין - איכשהו הוא לא נמצא באור הזרקורים. בריאיון הוא מדבר על היחסים המתמשכים עם הבמאי עמוס גיתאי ("אנחנו לא תמיד מסכימים, הוא מנסה לשכנע אותי ואני אותו"), מתייחס לרומן העבר עם נטלי פורטמן, וגם מגלה מהי האהבה האמיתית שלו

אפשר להגיד שלירון לבו (45) הוא עוף מוזר בתעשייה המקומית. הוא אחד השחקנים הקבועים של הבמאי עמוס גיתאי, הוא מחלק את זמנו בין מושב בעמק יזרעאל לתל אביב, הוא עבד עם במאים כמו ספילברג וסורנטינו ושיחק לצד שחקנים כמו שון פן וג'ולייט בינוש והתחביב העיקרי שלו הוא טרקים ארוכים ברחבי הארץ ובעולם. "עשיתי כבר כמעט את כל שביל ישראל. לבד - עם תרמיל על הגב", מספר השחקן בריאיון ל-ynet לרגל סרטו החדש "אמור" שיוצא היום (ה') לאקרנים. "אני מנווט כמו שאנשים יודעים לקרוא ולכתוב", הוא מרחיב את לבו על אהבתו הגדולה, "זה משהו שעשיתי בצבא ומאוד נהניתי ממנו, אבל לקח לי עשרים שנה לחזור לזה באותה אינטנסיביות כמו פעם". 

 

"אמור" הוא סרטו של הבמאי הוותיק רפאל רביבו שחוזר לביים בעברית אחרי שלושים שנה שבהן פעל בעיקר באירופה. הוא עוסק בדניאל (לבו), צייר, שכמו רביבו הבמאי, חוזר ארצה אחרי שנות היעדרות ארוכות באירופה. במקביל לחזרתו המסתורית, הסרט עוסק גם בלילה (אור אילן)- רקדנית לשעבר שתאונה שיתקה אותה מהצוואר ומטה. לילה מעוניינת לסיים את חייה, אך משפחתה המסורתית מסרבת לעזור לה.

 

מה משך אותך לסרט? 

"התסריט. הסרט מדבר על אהבה ועל אמונה ועל המקום הזה שמישהו שאתה אוהב מבקש ממך לעשות משהו שאולי אתה לא מאמין בו".

 

 

 (צילום: איאן פישר) (צילום: איאן פישר)
(צילום: איאן פישר)

כשנשאל האם הוא בעצמו בעד המתות חסד, הוא נותן תשובה מעט מעומעמת. "אנחנו רוצים לחיות בעולם שבו רצונו של אדם - כבודו. זה מה שרבים מאיתנו היו רוצים ובמציאות זה לא ככה, כלומר, אם תהיי במצב שבו תרצי לשים יד בנפשך החוקים לא יכבדו את הרצון הזה. אנחנו רוצים לחיות במקום שבו אנחנו אחראים לגורלנו".

 

על אף תפקידיו הרבים, גם בטלוויזיה וגם בקולנוע, אי אפשר להגיד שלבו נמצא באור הזקורים, וסביר להניח שהדבר קשור למגוריו בעמק יזרעאל, אליה עבר לפני כחצי שנה. "אני אוהב לקום עם ירוק בעיניים", מסביר על בחירת מקום מגוריו, "זה שעה נסיעה מתל אביב, לא כזה רחוק. כשגרתי בלוס אנג'לס לפעמים הייתי נוסע לפגישות בתוך העיר במשך שעה ואף יותר".   

 

 

עם דן תורג'מן ב"אמור" ()
עם דן תורג'מן ב"אמור"

בנוסף מספר לבו שהספיק לטייל ברחבי העולם הן ברגל והן כאורח בפסטיבל השונים כי העולם קטן עבורו. "הייתי במשהו כמו 40 ארצות מסביב לכדור הארץ כך שאני מרגיש שהכול קרוב ונגיש בעולם שלנו. בכל מקום שאני נמצא בו אני מוצא אנשים לחלוק איתם החיים. גם תל אביב היא עיר קטנטונת, בטח בהשוואה ללוס אנג'לס או לאתונה שחייתי בה, אז זה ממש לא ביג דיל".

 

לפני שנתיים הוא חזר ארצה מהוליווד, אבל לא עם זנב מקופל בין הרגליים אלא כי כך רצה. "נסעתי לביקור קצרצר כדי שיהיה לי ייצוג בארצות הברית וכדי לבקר את אח שלי. התמזל מזלי ובדיוק שיחקתי בסרט שם, כשסיימתי חזרתי - זו הייתה התוכנית". 

 

 

מדבר על המתות חסד. "אמור" ()
מדבר על המתות חסד. "אמור"

תרצה להשתקע שם?

"לא, אף פעם לא היו לי מחשבות כאלה. תמיד ראיתי את החיים שלי פה. אבל יש לי סוכנות שם ואם יש משהו מעניין אני בוחן את האפשרויות".

 

לבו שיחק כאמור בסרטים רבים של הבמאי המוערך מאוד אך מעורר המחלוקת עמוס גיתאי, בהם "כיפור", "רבין - היום האחרון" ו"אזור חופשי". מעבר לכך שסרטיו של הבמאי מאתגרים מבחינה צורנית, הם גם מעבירים ביקורת על מדינת ישראל. "אני מאוד מחובר לנושאים שלו, בין אם זה רצח רבין, העלייה לארץ, מלחמת יום הכיפורים או ההתנתקות - אלה נושאים שמאוד קרובים אלי, בעצם לכולנו, כי הם ממשיכים להשפיע עלינו עד היום", מסביר את משיכתו לבמאי. "מעבר לכך שהוא עבד עם הצלמים הכי נחשבים ועם שחקנים נהדרים כמו ג'ולייט בינוש למשל".

 

אתה מסכים עם הדעות שלו?  

"אני יכול למצוא את עצמי מתווכח איתו, וטוב שכך. אנחנו לא תמיד מסכימים וכך נוצרת יצירה מדיאלוג ולא מחוסר דיאלוג - הוא מנסה לשכנע אותי ואני אותו בחזרה. אצל גיתאי יש סצנות שלמות שכתבתי, והכנסתי לסרטים שלו הרבה דברים שהם לגמרי שלי".

 

 

 

מתוך "כיפור" של עמוס גיתאי ()
מתוך "כיפור" של עמוס גיתאי

לאור סערת "פוקסטרוט" ומירי רגב, יש חשש בתעשייה המקומית לגבי יצירות מעוררות מחלוקת. אתה שותף לחשש הזה?

"אני בעד שכל אחד יעשה בשם האומנות מה שבא לו. האם אני דואג לעתיד התרבות? לא יודע. אני דואג לעתיד המדינה גם, ובכלל - אני דואג מהרבה דברים אבל הם ממשיכים לקרות למרות הדאגות שלי".  

 

בעברו, בזכות עבודתו עם גיתאי, הוא יצא עם השחקנית נטלי פורטמן לתקופה קצרה. על הקשר ביניהם אין לו מה להרחיב: "זה היה מזמן", מספר, "מה שביני ובינה ישאר בינינו. אני מאוד שמח על הרומן שהיה לנו לפני הרבה שנים, היא שחקנית נפלאה והיום היא מאושרת עם בעליה וילדיה. אני מאחל לה המון בהצלחה".

 

יש לך חרטות על תפקידים מסוימים שלקחת?

"בכלל לא. אני גאה בכל אחד מ-32 הסרטים שהשתתפתי בהם עד היום. זה מספר לא מבוטל והשקעתי את כל חיי הבוגרים כדי לעשות זאת. וזה לא רק הישג כמותי, אלא גם איכותי. יצא לי לעבוד עם אנשים נחשבים כמו פאולו סורנטינו, גיתאי, שי כנות ספילברג ועוד רבים וטובים. וכן ירבו". 

 

עם שון פן בפסטיבל קאן לרגל הסרט "זה בוודאי המקום" של סורנטינו (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
עם שון פן בפסטיבל קאן לרגל הסרט "זה בוודאי המקום" של סורנטינו(צילום: gettyimages)
 

החיבור הזה לקרקע, ולא רק הירוקה, זה תמיד היה ככה?

"אני אוהב להיות מחובר לקרקע ובסרטים לעוף".

 

בעתיד ייתכן שתראו את שמו של לבו בקרדיט התסריטאי - כרגע הוא מעורב בכתיבת שני תסריטים - לקולנוע ולטלוויזיה. בנוסף הוא גם מלמד משחק, וממשיך לחפש תסריטים: "אני מחפש תפקידים שלשחק בהם זו ברכה". 

 

עד אז, הוא ממשיך להתגורר לבדו, וכשהוא לא משחק או כותב - הוא מטייל, מנגן או מקשיב להרצאות. לגבי משפחה משלו - הוא רוצה, אך עוד לא יצא. "אני מחפש שותפה למסע. זה לא קשה, אבל בנתיים זה לא קרה".

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: איאן פישר
מחובר לקרקע. לבו
צילום: איאן פישר
לאתר ההטבות
מומלצים