שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    לגשר על הפער האקדמי המגדרי
    נראה ששיעור הנשים בתפקידי מפתח באקדמיה יורד עם העלייה בדרגה. נשאר לקוות שהתוכנית החדשה של המל"ג תצמצם את הפערים

    האם סקסיזם הוא אחד הגורמים המרכזיים למיעוטן של נשים פרופסוריות באקדמיה? לפי פרסום באקונומיסט, ממאמרו האקדמי של פרידריך מנגל מאוניברסיטת אסקס בבריטניה, עולה כי סטודנטים העריכו ברמה נמוכה יותר מרצות מאשר מרצים, זאת למרות שהסטודנטים שלמדו אצל הנשים השיגו את אותם הציונים כמו אצל המרצים. הערכות השליליות כנגד מרצות נתנו במידה שווה מצד סטודנטים וסטודנטיות.

     

    עוד בערוץ הדעות:

    השר כחלון, אל תגיד שאין כסף

    רוחות סוערות בטהרן וחבר אמיתי בוושינגטון

    הדלפות, רבותיי, הדלפות

     

    נשאלת השאלה. האם נשים מרצות פחות טובות ופחות מובנות? בוודאי שלא. אך נדמה שהתשובה הרבה יותר מורכבת מכך.

     

    מלמדים אותנו שנשים צריכות ללמוד מקצועות מסוימים, מלמדים אותנו שיש תקרת זכוכית שאנו צריכות לפרוץ. מלמדים אותנו שתחום ההנדסה הוא מקצוע גברי ועבודה סוציאלית הוא מקצוע נשי. לפי דו"ח הוועדה לקידום ולייצוג נשים במוסדות ההשכלה הגבוהה לשנת 2015, ניתן לראות ירידה בשיעור ייצוג הנשים בסגל האקדמי הבכיר ובגוף הסטודנטים בתחומי המדעים המדויקים, זאת לעומת מדעי הרוח, החברה והחינוך.

     

    חלקן של הנשים בקרב כלל הסטודנטים עולה ברציפות בעשורים האחרונים. בתשע"ו הנשים היוו רוב בכל רמות התארים. בתואר ראשון 57.5%, בתואר שני 61.9% ובתואר שלישי 53%.

     

    למרות הנתונים הללו, נשים מהוות רק כ-29% מכלל חברי הסגל האקדמי באוניברסיטאות, לעומת 39% במכללות המתוקצבות. מספר זה נמוך ביותר, כאשר משווים את הנתונים למדינות מערביות שונות. גם בישראל פוחת מספר הנשים באקדמיה ככל שהדרגה גבוהה יותר ורק כ-16% מהנשים מכהנות כפרופסוריות מן המניין, גם במקצועות שנחשבים ליותר נשיים. נראה ששיעור הנשים בתפקידי מפתח באקדמיה יורד עם העלייה בדרגה.

     

    זו לצערנו, לא בעיה הרלוונטית רק לישראל. אנחנו רואים בחלק מן ארצות העולם המערבי שיפור ניכר, אך רק לאחר התערבות חיצונית.

     

    ההבניות החברתיות והפערים מתחילים מהגן. כחול לעומת ורוד, ברבי לעומת בובת דינוזאור, הן הבניות המושרשות בנו ובלי שנשים לב - אנחנו, הנשים, חוטאות בכך גם. אנו לא מאמינות שנוכל ללמוד מקצוע ריאלי, אנחנו מקבלות את העובדה כי מגיע לנו שכר הנמוך ב-30% משכר הגברים באותו התפקיד, ואנחנו לא ממשיכות באקדמיה כי האקדמיה זה מקום גברי, הציפיות כלפי נשים באקדמיה שונות לעומת גברים, ובתפקידי המפתח יושבים בעיקר גברים, מה שמשפיע על המוטיבציה להצלחתן בזירה האקדמית.

     

    המדינה משקיעה מדי שנה משאבים רבים בדוקטורנטים ודוקטורנטיות. ברגע שאותן דוקטורנטיות, אקדמאיות מצטיינות, בוחרות שלא לנסוע לפוסט דוקטורט בחו"ל כי הן משאירות את המשפחה מאחור, הן אינן יכולות להשתלב באקדמיה, אם בתפקידי מחקר ואם כחלק מסגל המרצים, וכך אנו מאבדים אותן.

     

    התוכנית הרב שנתית לשנים 2016-2022 של המל"ג קבעה, על בסיס ועדות כרמי וארנון, להקצות תקציב לתמיכה בפעילות רוחבית משותפת לקידום נשים באקדמיה, בהיקף של כ-70 מיליון שקל. כאשר המוקד היא הכוונת נשים למחקר אקדמי, לרבות הגדלת מלגות הצטיינות ושיפור תהליכי חניכה במהלך הדוקטורט; גיוס נשים לסגל האקדמי הבכיר וקידום נשים בסגל האקדמי הבכיר תוך תמרוץ המוסדות בנושא.

     

    עם פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשע"ח, ניתן לברך את המל"ג על גישתו החדשה שעשויה לחולל, עם הזמן, שינוי אמיתי. אך ראוי לעקוב ולבדוק האם התוצאות ממלאות אחר הציפיות לשוויון מגדרי.

     

    פרופ' עליזה שנהר, יו"ר האסיפה הכללית של ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות (ור"מ)  

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "לגשר על הפער האקדמי המגדרי"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים