144 אלף ש' לצעירה שנפלה בחניון של הקניון

את הכניסה לחניון במרכז קניות בחיפה חסמה המפעילה בשרשרת, שעליה תלתה שקית ניילון שאמורה להזהיר את הבאים. זה נגמר בתביעה לביהמ"ש

עו"ד עופר לויפורסם: 02.11.17 , 17:21

בית משפט השלום בתל אביב קבע לאחרונה שמפעילת המרכזים המסחריים "ליברמן זא"ב השקעות" תשלם 144 אלף שקל לצעירה שנפצעה כשנתקלה בשרשרת ברזל בכניסה לחניון בקניון בחיפה. השופט יובל גזית נקבע שהשימוש בשרשרת כתחליף למחסום לא היה פתרון ראוי. שמו של מרכז הקניות לא צוין בפסק הדין

ביוני 2011 יצאה בת 23 מהחניון ונתקלה בשרשרת ברזל גדולה שחסמה את הכניסה. היא סבלה מכאבים, נשארה לה צלקת על הסנטר ונקבעה לה נכות קבועה של 10% בשורש כף היד. בחלוף שלוש שנים הגישה הצעירה תביעת נזיקין נגד מפעילת החניון "ליברמן", נגד בעליה ונגד עיריית חיפה. היא טענה שלא ניתן היה להבחין בשרשרת הנמוכה מדי, והציגה צילומים שתמכו בכך.

תביעה

האימא נפלה בצהרון. הגננת תשלם 85 אלף ש'

עו"ד שרית ברננקה-שורץ

מנהלת הצהרון הכשירה כניסה לא חוקית ומסוכנת, ואחת האמהות נפלה בה ושברה את הקרסול. בית המשפט קבע שעליה לשלם על כך פיצוי

האימא נפלה בצהרון. הגננת תשלם 85 אלף ש'

בתגובה טענה מפעילת החניון שלצורך שמירה על העוברים והשבים נתלתה על השרשרת שקית ניילון בולטת, שאף נראתה בתמונות התובעת, והיא שימשה אמצעי זהירות מפני היתקלות. לשיטתה, השקית פוטרת אותה מאחריות כלפי התובעת, ואם לא – אז יש לייחס לה אשם תורם משמעותי.

עיריית חיפה טענה שאינה חבה בשום סוג של אחריות כלפי התובעת, מאחר שהשטח שבו היא נפגעה אינם בשליטתה. השופט יובל גזית קיבל את עמדתה ודחה את התביעה נגדה מהסיבה שהחניון הוא בבעלות פרטית ולא נחשב שטח ציבורי שבאחריות הרשות המקומית.

אבל באשר למפעילת החניון ציין השופט שלא ידוע אם שקית הניילון הייתה תלויה על השרשרת גם בעת התאונה, אך גם בהנחה שכן, מדובר באלתור חובבני שלא מספק התראה ראויה ומתאימה לבאי החניון.

לדבריו מפעילת החניון הפרה את חובת הזהירות והתרשלה כשבחרה לתחום את הכניסה בשרשרת במקום מחסום, ולא טרחה להבליט את השרשרת באופן ברור ורציני כגון שילוט בולט.

עם זאת, הוא קיבל את טענת מפעילי החניון שלפיה לתובעת יש אשם תורם לנזקיה, בעיקר לאחר עדותו של שומר במקום, שסיפר שהתובעת נפגעה מהשרשרת רק ביציאה מהחניון, כלומר שבכניסתה היא עברה מעל השרשרת, וכבר הייתה מודעת אליה. לפיכך יוחס לה אשם תורם בשיעור 20%.

לתובעת נקבעה נכות תפקודית נמוכה יחסית, בשיעור 5%, בעיקר משום שהיד שבה נחבלה אינה היד הדומיננטית שלה, וכן משום שלא הוכיחה הפסד שכר בעקבות הפגיעה אלא להיפך – שכרה הושבח עם השנים.

לסיום נפסקו לה פיצויים בסך כ-180 אלף שקל עבור כאב וסבל, הפסד שכר לעבר ולעתיד, הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד, מהם נוכו 20% בגין אשם תורם. השופט הורה לנכות מפיצוי זה כל סכום שקיבלה התובעת מביטוח לאומי (אם קיבלה), ובנוסף הורה לתובעת לשאת בתשלום שכר טרחת עו"ד לעיריית חיפה.