שתף קטע נבחר
הוסף כתבה
הכי מטוקבקות

    כך תחזור איטליה לטופ העולמי

    הכישלון במוקדמות המונדיאל צריך להוביל לשורת צעדים דרמטיים בכדורגל במדינה, שאמורים לשפר מחדש את מצב הנבחרת

    לראשונה זה 60 שנה, איטליה תישאר מחוץ למונדיאל. כן, אותה נבחרת שזכתה ב-4 תארים עולמיים. כמובן שמגיעה מילה טובה לשוודיה, נבחרת אלמונית ללא שום כוכבים דוגמת זלאטן איברהימוביץ' שפרש, בהחלט אחת ההפתעות החיוביות של המוקדמות באזור אירופה. לאיטליה יש קצת יותר משנתיים עד יורו 2020, אשר ייערך ב-13 אצטדיונים ברחבי אירופה, בהם האולימפיקו שברומא. כדי להעפיל להגיע מוכנה, עליה לבצע מספר צעדים פשוטים:

     

    1. שינויים פרסונליים בנבחרת - פחות מיממה לאחר ההדחה, החל גל פרישות. הבולטת בהן היא של ג'אנלואיג'י בופון, ששימש כ-20 שנה שוער הנבחרת, מרביתן עם האפודה מס' 1. ג'אנלואיג'י אחר, ששם משפחתו דונארומה, סומן כמחליפו. שוער מילאן בן ה-18 כבר ערך 4 הופעות בנבחרת הבוגרת והספירה כנראה תימשך. הזמן יגיד אם יממש את התקוות שכולם תולים בו. שחקנים נוספים שיקבלו צ'אנס (או כבר התחילו לקבל) - אנדראה בלוטי, דניאלה רוגאני, אלסיו רומאניולי ולורנצו פלגריני. אלה ועוד רבים יהוו את שלד הנבחרת לשנים הבאות. כמובן שיש עוד שחקנים מצוינים מבין הוותיקים יותר - לאונרדו בונוצ'י (כנראה הקפטן הבא), מרקו וראטי ואנטוניו קנדרבה בקישור, ובהתקפה סימונה זאזה וצ'ירו אימובילה, כשהאחרון היה השחקן היחיד שראוי לציון בקמפיין המוקדמות, עם 6 כיבושים. מריו באלוטלי צריך להיות ברשימות לקראת מוקדמות היורו לאור הקאמבק שלו בניס. נכון, מדובר בשחקן ובאדם בעייתי מאוד, אבל מקצועית הוא יכול להועיל מאוד לנבחרת, כפי שהראה בעבר.

     

    איטליה לא מאמינה (צילום: AP) (צילום: AP)
    איטליה לא מאמינה(צילום: AP)

     

    2. צמצום הליגה האיטלקית - אין כל הגיון ב-18 קבוצות בסרייה A. צמצומה ל-14 או 16 קבוצות יאפשר לשחקנים בכירים את זמן המנוחה המגיע להם. שחקן יכול להגיע לעשרות משחקים בשנה, אם להחשיב גם את הגביע, ליגת האלופות או הליגה האירופית, וכן משחקים רשמיים במדי הנבחרת.

     

    3. פחות זרים בליגה - ריבוי זרים הוא הרעה החולה במרבית ענפי וקבוצות הספורט בעידן המודרני. חוק בוסמן הרס את מחלקות הנוער והקבוצות הבוגרות. רוב הקבוצות באיטליה, חוץ ממילאן, כבר מזמן איבדו את צביונן. הבולטות הן רומא ונאפולי, בהן בקושי אפשר למצוא איטלקים בסגל. ההצעה שלי: לכל היותר מחצית משחקני הסגל זרים, עם מקסימום 5 על המגרש בו זמנית. כך השחקן האיטלקי לא יצטרך לעשות את מה שמקבילו הספרדי כבר מזמן עושה, דהיינו לנדוד לליגות אחרות באירופה.

     

    4. מעבר לשיטת משחק התקפית – בשנת 2004 הגיע יורגן קלינסמן לאמן את נבחרת גרמניה. לאור הכישלון ביורו שנערך בפורטוגל, החליט שמעתה ואילך גרמניה מפסיקה לשחק בונקר. עוזרו דאז, יואכים לב, המשיך באותה שיטה לאחר מינויו למאמן הראשי. התוצאה היא שגרמניה סיימה את רוב הטורנירים מאז בשלבי חצי הגמר או הגמר, כולל זכייה במונדיאל הקודם. גם באיטליה, שעדיין תקועה עם הקטאנצו, בונקר מגעיל יותר מהמקור הגרמני, צריכים לשנות גישה. השינוי ישדרג את הנבחרת, ללא ספק.

     

    5. מינוי מאמן חדש - בהמשך לסעיף 4, הכישלון מחייב את החלפתו של ונטורה. המועמד העיקרי הוא קרלו אנצ'לוטי, שזכה בתארים עם קבוצות בכירות, בראשן מילאן וריאל מדריד. קרליטו שפוטר מבאיירן מינכן לא מזמן הוא מאמן נוח, עם גישה יסודית ונטייה לכדורגל התקפי, לעיתים קצת הרפתקני מדי. מועמדים אחרים הם קלאודיו ראניירי שזכה עם לסטר בתואר היסטורי ב-2016 ורוברטו מנצ'יני, שהצליח כמעט בכל מועדון בו אימן, בעיקר באינטר ובמנצ'סטר סיטי. הצרה היא ששני האחרונים תחת חוזה בנאנט ובזניט, בהתאמה. ככל הנראה אנצ'לוטי הפנוי ייבחר, וזו בחירה ראויה מאין כמוה. איטליה שאותה יאמן צפויה להיראות הרבה יותר טוב מאשר בתקופה האחרונה.

     

    האם איטליה מוכנה לשינויים דרסטיים שכאלה? אולי כן ואולי לא. את התוצאות נראה במוקדמות היורו הבא.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים