שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הפטריוט
    עוד בתיכון, גיתי צ'רנין (20) נחשב לכוכב הוקי־רולר, ענף ספורט שצמח מההוקי קרח אך מתבצע על משטח פלסטיק מיוחד. הוא הוזמן לשחק באקדמיה בקנדה, בירת ההוקי העולמית, והיה חבר נבחרת ישראל. אולם צ'רנין החליט לוותר על החלום ועל מעמד ספורטאי מצטיין ולהתגייס לצנחנים. "הבנתי שיש משהו גדול וחזק ממני או מקריירת ההוקי שלי", הוא מספר, "אחרי השירות אחזור להגשים חלומות". צפו

     

    בשיתוף מפעל הפיס

     

    חיים הכט במגרש ההוקי בנצרת עילית    (בימוי: אסף קוזין, ע. במאי: תמר אברהם, צילום: יוגב אטיאס, עריכה: תמר אברהם)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    את המתנה מהוריו ליום הולדת עשר גיתי צ'רנין (20) לא ישכח לעולם. בהתרגשות וצהלה הוא יצא אל רחובות עיר הולדתו, נצרת־עילית, כשלרגליו הרולרבליידס החדשים שקיבל. "הרבה זמן רציתי ללמוד להחליק על רולרבליידס", נזכר צ'רנין, "אבל אחרי שקיבלתי אותם, במשך זמן רב הייתי נופל בכל פעם שניסיתי להחליק וגם נפצע לא מעט פעמים. לא הכרתי את הטכניקה הנכונה להחלקה על רולר, ומאוד רציתי ללמוד. בסוף, אמי החליטה לרשום אותי לחוג מקצועי. במקביל לאימונים שלנו היו משחקי הוקי־רולר במגרש הסמוך. משהו משך והוביל אותי לשם, התחברתי למשחק והתאהבתי בו".

     

    מדובר בספורט שאינו נכלל ברשימת הענפים האולימפיים, אולם ההוקי־רולר, ענף שהחל בקנדה בהשראת ההוקי קרח, הופך בשנים האחרונות פופולארי בעולם, בעיקר בארצות שאין בהן הרבה שלג. גם בארץ הקודש החמימה, הרחק מאור הזרקורים, הוא תפס תאוצה. למעלה מ־5,000 ספורטאים וספורטאיות מתאמנים מדי יום ברחבי הארץ, כשאת אולמות הקרח מחליפות זירות של פלסטיק מיוחד, ובמקום מגלשי ההחלקה מתגלגלים השחקנים על רולרבליידס מקצועיים.

     

    ספורט עם תאוצה: צ'רנין (20) על הרולר (צילום: אלעד גרשגורן )
    ספורט עם תאוצה: צ'רנין (20) על הרולר(צילום: אלעד גרשגורן )

     

    "אודות לבניית מגרשים חדשים, גם ההוקי־רולר וגם תחום ההוקי קרח תופסים בארץ תאוצה בשנים האחרונות. בישראל, בגלל מחסור במשאבים - רוב שחקני ההוקי־רולר, משחקים גם הוקי קרח", מספר מאמן נבחרת ישראל, אדוארד רבנייגה. לדבריו, "ההוקי רולר הוא משחק דינמי ומתיש, שדורש יכולת לסנכרן בין פעולת ההחלקה, שליטה בכדור וראיית משחק, מה שמצריך מיומנויות מוטוריות גבוהות וקואורדינציה עילאית".

     

    בהוקי־רולר מומלץ להתחיל להתאמן החל מגיל חמש. צ'רנין החל לשחק בגיל 10, שנחשב מאוחר יחסית, אך התגלה ככישרון עולה ופרץ במהרה אל קדמת הזירה. "לפני כעשור היו לנו בצפון הרבה קבוצות הוקי־רולר", מספר רבנייגה, "ואת גיתי ראיתי במשחק של קבוצתו, נצרת־עילית. מיד זיהיתי את כישרונו ואת המסירות הגדולה שלו לספורט, והזמנתי אותו להתאמן אצלי. בהמשך, כשגדל, הוא הגיע לנבחרת ישראל, ויחד שיחקנו והתאמנו בארץ ובעולם".

     

    משחק ללא הפסקה: צ'רנין התגלה ככישרון נדיר כבר בגיל 10  (צילום: אלעד גרשגורן )
    משחק ללא הפסקה: צ'רנין התגלה ככישרון נדיר כבר בגיל 10 (צילום: אלעד גרשגורן )

     

    "אנשים שלא מכירים את ההוקי חושבים שמדובר בספורט אלים עם הרבה מכות, שזאת מהותו העיקרית", אומר צ'רנין, "אך האמת היא שונה. זה ספורט אסטרטגי וגאוני. רק כשמגיעים לשחק ברמות הגבוהות מצליחים להבין את זה. מצד אחד, יש בו אלמנט פיזי משמעותי: השחקן צריך להיות חזק וכבד, ומנגד קל ומהיר. זה גם ספורט עם המון עניין וחשיבה. אני מאמין שעם השקעה נכונה הרמה פה בארץ יכולה לעלות".

     

    במסגרת המגמה להעניק לתושבי הפריפריה מתקני ספורט שכמותם קשה למצוא גם במרכז הארץ, השקיע מפעל הפיס למעלה ממיליון שקלים בהקמת מגרש הוקי־רולר בנצרת־עילית. "עד שנחנך מגרש הפיס החדש במתחם ברקוביץ' בעיר הייתי נוסע להתאמן במגרשים בנהריה, עפולה או בכלל במרכז", מספר צ'רנין. "אתם קוראים לזה מתקן. בשבילי, המקום הזה הוא הבית השני שלי. משחקים פה הוקי־רולר החל מגיל שש וגם בני 60. יש אפילו משחקי הוקי־רולר משותפים לאבות ולבנים. לפני שהתגייסתי הייתי בא לכאן ומתאמן מדי יום. אני חושב שהמגרש החדש מסקרן את תושבי העיר כי זה שונה מהמתקנים המוכרים, הכדורגל או הכדורסל, וזה גורם לרבים מהם לבוא, להתעניין ולשחק יותר".

     

    במהלך שנות נעוריו נסקה הקריירה של צ'רנין נסקה למחוזות רחוקים. יחד עם נבחרת ישראל בהוקי־רולר הוא השתתף באליפויות עולם בבולגריה, מקסיקו וטייוואן, וגם זכה להצעה מפתה מבירת ההוקי העולמית. "השתתפתי בתחרויות בינלאומיות ברמה הגבוהה ביותר בעולם, וגם קיבלתי הצעה לשחק באקדמיה בקנדה, שזאת הזדמנות ענקית להפוך לשחקן מקצועי. אלה אירועים מסוג אחר. יש אווירה מקצועית יותר, וכל הזמן דנים באסטרטגיות וטקטיקות של היריבים. בגיל צעיר, כבחור מנצרת־עילית, יצא לי לראות הרבה עולם", אומר צ'רנין. דווקא במהלך אחת מנסיעותיו עם נבחרת ההוקי, הוא מצא עצמו בעיצומה של צומת דרכים אישית ומקצועית. "זה היה באוקטובר 2015. שהיתי בחו"ל, ובארץ התרחשה באותה עת אינתיפאדת היחידים. הרגשתי חסר אונים, שאני רחוק מכולם ולא יכול להגן על הקרובים אליי. הבנתי שיש משהו שגדול וחזק ממני, שאני צריך לוותר על החלום להיות ספורטאי מצטיין בשירות הצבאי ולתת חזרה למדינה", הוא מתאר את ההחלטה הגורלית.

     

    פטריוט אמיתי: "הבנתי שיש משהו שגדול וחזק ממני", מתאר צ'רנין את ההחלטה להתגייס כחייל קרבי (צילום: אלעד גרשגורן )
    פטריוט אמיתי: "הבנתי שיש משהו שגדול וחזק ממני", מתאר צ'רנין את ההחלטה להתגייס כחייל קרבי(צילום: אלעד גרשגורן )

     

    לפני כשנתיים הוא הניח את מקל ההוקי והחליף אותה ברובה ה־M16 כשהתגייס עם בני מחזורו ליחידה 101 בחטיבת הצנחנים. בכל סוף שבוע שלישי, כשהוא חוזר עייף ומותש מהקו בעזה, הצנחן לא שוכח לרגע את מגרש ההוקי היקר לליבו. "גם היום, לא משנה מה המצב הפיזי שלי בסוף השבוע, אני מתנתק לשעתיים־שלוש וחוזר לשחק במגרש. זה חלק ממני. ואחרי השירות הצבאי אחזור להגשים את החלום, ואולי גם אטוס לכבוש ליגות זרות", הוא מבטיח.

     

     

    הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"

     

    בשיתוף מפעל הפיס

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הפטריוט"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אלעד גרשגורן
    צנחן, ספורטאי וכוכב עולה: הכירו את גיתי צ'רנין
    צילום: אלעד גרשגורן
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים