שתף קטע נבחר

טייל במזרח וראה את האור: היומן הסודי של יצחק נבון

בזמן שבן-גוריון היה עסוק בשיחות על בודהיזם עם ראש ממשלת בורמה, יצחק נבון התבודד במנזר, תרגל מדיטציה ולמד תורה שהמערב לא הכיר ב-1961. כשחזר שמר על שתיקה בנוגע לחוויה ואת יומן הנסיעה טמן במגירה. עכשיו הוא רואה אור. מסעו של נשיא אל מעמקי התודעה

"זמזום גדול באוזניי ולנגד עיניי הסגורות שטים עננים לבנים ושחורים חליפות, ובאמצע כמין יהלום זהב נוצץ ברקע השחור. מפץ אור גדול. הכול נשכח ממני, שום רצון ושום מחשבה. מעין שמן נשפך על ראשי ושוטף את כולי. מעין טראנס, עדנה בעצמותיי ובאיבריי, נשימתי נעשית מאליה, קלילה מאין כמותה. נעימות בלתי רגילה".

 

לא מדובר בציטוט של היפי שחזר מטיול במזרח ומתאר חוויה משנת תודעה. ואולי בעצם כן. רק שההיפי הזה הוא נשיאה החמישי של מדינת ישראל, יצחק נבון. כך הוא מנסח את התחושה המשונה שפקדה אותו אחרי יום של תרגול מדיטציה בבורמה ב-1961.

 

יצחק נבון ודוד בן-גוריון בבורמה (צילום: U Thit, אוסף בית בן-גוריון בתל אביב) (צילום: U Thit, אוסף בית בן-גוריון בתל אביב)
יצחק נבון ודוד בן-גוריון בבורמה(צילום: U Thit, אוסף בית בן-גוריון בתל אביב)

בתחילה נבון נבהל: "זוהי ראשית הדרך לשכחה עצמית. מתאר אני מעתה כיצד יכול אדם לשקוע במצב סמדהי זה כמה שירצה ולשכוח עולם ומלואו, ואף להרגיש טוב בכך". לא עזרו גם ניסיונות ההסבר של מי שהדריך אותו בתרגול, או-בה-קין, דמות מפתח בחשיפת המדיטציה בפני הציבור הרחב במזרח אסיה ובפני עולם המערב.

 

"האין זה יכול לפגום במערכת כלי הדם, או במוח או במשהו?" הוא שואל את עצמו ברצינות תהומית ומבטיח שכשיחזור לארץ יברר את ההסברים המדעיים לגבי אותו מצב סמדהי שפקד אותו. שהוסבר לו כי הוא מלווה בשקט עמוק ומיקוד תודעה, ומושג בדרך כלל רק לאחר כמה ימים מלאים של תרגול.

 

"נעימות בלתי רגילה" - נבון על מדיטציה  (צילום: דוד רובינגר) (צילום: דוד רובינגר)
"נעימות בלתי רגילה" - נבון על מדיטציה (צילום: דוד רובינגר)

כשחלפה ההתנגדות, התחושה חזרה על עצמה ונמשכה לפרקי זמן ארוכים יותר ובמהרה הוא התחיל להנות ממנה ולצפות להמשך הדרך שאו-בה-קין תיאר בפניו. עם הרבה סקרנות וכנות, נבון התנסה במדיטציה אינטנסיבית וקצרה. לאחר חזרתו לארץ, סיפר עליה לאנשים בודדים בלבד, מחשש שיענה בהרמת גבה.

 

הוא מצא מרחב בטוח מביקורתיות במחברת שלקח איתו לנסיעה. שם הוא כתב את מחשבותיו שנעו בין פליאה לאימה, תלונות על חוסר סבלנות לבני שיחו, דאגה לדוד בן-גוריון - שותפו למסע, והרהורים קיומיים לצד תאווה לאכול סטייק במסעדת רחמו בירושלים. אלה מובאים בספר שרואה עכשיו אור (בהוצאת חדקרן) בשם "יומן מדיטציה".

 

מסע אחר

קשה לדמיין את ראש הממשלה הנוכחי מחליט על טיול של שבועיים במזרח הרחוק בכוונה ללמוד על בודהיזם. גם כשדוד בן-גוריון בחר לעשות את זה אף אחד לא ממש גילה כלפיו הבנה. היו לא מעט שהשמיעו ביקורת על כך שראש הממשלה ומזכירו המדיני מרשים לעצמם לעזוב את כל ענייני המדינה החשובים על מנת להתפנות לתרגול מדיטציה ולדבר על גלגול נשמות.

 

בן-גוריון ניהל אז מערכת יחסים קרובה עם בורמה משום שחלקה עם ישראל קווי דמיון, בהם שנת הקמתה, שיטת הממשל הסוציאל-דמוקרטית שהונהגה בה, ההתמודדות שלה עם קבוצות אתניות שונות והעובדה ששטחה היה בשליטה בריטית לפני שהוקמה. כמה שנים לאחר שהגיע לארץ ראש הממשלה של בורמה, או-נו, במסגרת הביקור הראשון של מנהיג מדינה זרה כאן, בן-גוריון נענה להזמנתו ולקח איתו למזרח את מי שהיה אז סגנו, יצחק נבון.

 

בזמן שהזקן היה עסוק בעיקר בשיחות עם ראש הממשלה הבורמזי, נ-בון – כך כינו אותו שם (על משקל הצורה הפופולרית לשמות בשפה) – מימש את ההזמנה לתרגל מדיטציה והגיע לבדו, לימים ספורים של התנסות במנזר בינלאומי יחיד מסוגו. "כיצד נקלעתי לכאן? בכ"ט בנובמבר לא חשבתי על כך. מה שטות ראיתי להסתגר באפילה מרטנית זו?" הוא שואל את עצמו בפעם הראשונה שנותר סגור לבדו, כשהוא מצווה להתרכז בנשימותיו בלבד. "אף על פי כן 550 מיליון נפשות מאמינים בדרך זו. מסתמא יש בה ממש".

 

יצחק נבון ודוד בן גוריון בבורמה (צילום: U Thit, אוסף בית בן-גוריון בתל אביב) (צילום: U Thit, אוסף בית בן-גוריון בתל אביב)
יצחק נבון ודוד בן גוריון בבורמה(צילום: U Thit, אוסף בית בן-גוריון בתל אביב)

הספקות שהיו לנבון בקשר להתבודדות שכפה על עצמו היו קשורות במידה רבה לחוסר ההיכרות של המערב עם תורות המזרח באותה תקופה. למרות שהיומן מתאר חוויה משמעותית מאוד שנבון עבר במהלך התרגול שלו, מלבד שיחה אחת שקיים עם לאה גולדברג ופרופסור גרשום שלום, שהוזמנו אליו כדי לשמוע את רשמיו לאחר שחזר, הוא כמעט ולא דיבר על העניין.

הוא לא שיתף בכך גם את סביבתו הקרובה, מספרת ד"ר אורה סתר, אחייניתו של נבון ומרצה באוניברסיטת תל אביב. "כשהתחלתי ללמוד בודהיזם במהלך התואר השני זו הייתה הפעם הראשונה שהוא סיפר לי על הנסיעה ההיא בצורה מפורטת", היא מספרת. "הוא שאל אותי על הסמדהי שהגיע אליו, כשלפני כן אף פעם לא דיברנו על זה. הוא סיפר שהוא לא היה יכול לדבר על זה, כי כולם צחקו עליו".

 

נדמה שלהתמודדות עם תגובת האנשים בבית, נבון היה מודע כבר בזמן שהותו בבורמה. "יומן, יומן מה בסופך? למי נועדת? לי? לחבריי?? הלא כמתעתע אהיה לו תשופנו עין זר", הוא כותב, ברגישות לרושם שעלול לעלות מקריאת העניינים המשונים שפוקדים ומרתקים אותו לאורך ימי התרגול.

 

אסף מחברות ופנקסים וכתב בהם את קורותיו ועל בן גוריון (צילום: לע"ם) (צילום: לע
אסף מחברות ופנקסים וכתב בהם את קורותיו ועל בן גוריון(צילום: לע"ם)

"יכול להיות שאם הוא היה יודע יותר על התחום, הוא היה נכנס יותר פנימה", מציעה סתר. "היום כל הנושא נמצא במחקר במערב והרבה דברים כבר די מקובלים, אבל אז לא ידעו כלום". כשהיא מציינת את המחקר בעשורים האחרונים, סתר מכוונת לכך שהשאלה העיקרית שהמזרח מעמיד בפני המערב היא אודות היכולת להיכנס באופן מכוון למצבי תודעה אחרים.

 

נבון מציין פעמים רבות לאורך היומן שהיה רוצה להבין את ההסבר הנוירולוגי למה שמתרחש בגופו בזמן שהוא מתנסה במדיטציה. "הוא התעניין בזה אבל לא יכול היה לבדוק על כך דבר אז", אומרת סתר. "היום זה תחום שיש בו לא מעט עיסוק מדעי. יש טכניקות שמאפשרות לבדוק איזה חלקי מוח פועלים או מפסיקים לפעול בזמן מדיטציה, מה ההבדל בין מי שמתרגל ומי שלא. מחקרים ב-MBSR (תוכנית להפחתת מתחים באמצעות מודעות קשובה) מראים תוצאות אחרי שמונה שבועות של תרגול בלבד".

 

לתעד תודעה

נבון חשב בתחילה לשלב את היומן באוטוביוגרפיה שכתב ושיצאה לפני שנתיים, כחצי שנה לפני שהלך לעולמו, אך לבסוף הוא הוציא אותו ממנה. "הכתיבה שלו ביומן שונה מזו שבאוטוביוגרפיה", מסבירה סתר. "זו הפעם היחידה שהוא כתב בצורה מאוד אישית".

 

לדבריה דבר לא צונזר והוצא החוצה או נערך, מה שמאפשר כניסה מסקרנת למחשבותיו האינטימיות של נבון, שכתב את היומן כשלא ידע שיהיה לו נמען. "היו כמה דילמות - האם לדייק את הדברים שלו או להשאיר אותם כמו שהם? להעדיף את האמת ההיסטורית או את זו של היומן? בסוף בחרנו להוציא את זה בדיוק כמו שזה היה". הבחירה בנאמנות למקור באה לידי ביטוי גם בכך שליד הטקסט מצורפים צילומים מהדפים של היומן בכתב ידו של נבון.

 

עמוד מיומנו של נבון ()
עמוד מיומנו של נבון

מלבד ההיכרות שהיומן מאפשר עם צורת המחשבה של דמות ציבורית משמעותית בהיסטוריה של המדינה, הוא ממחיש כמה נבון היה סקרן ופתוח לכל סוג חוויה שהזדמנה לדרכו. כשנבחר לנשיאות, הוא הקריא בכנסת את נאומו בעברית ומיד לאחר מכן נשא נאום בשפה הערבית בפני מקורות התקשורת. ההבנה שלו כי תרבויות שונות יכולות וצריכות להשתלב יחד, כמו גם הכבוד שהוא רכש לתפיסות שונות משלו הן חלק מממד שבלט בדמותו הציבורית ובא לידי ביטוי בכתיבה האישית שלו ביומן.

 

"היה לו חוש הומור מטמטם" - סתר על נבון (צילום: יונתן בלום "ידיעות אחרונות") (צילום: יונתן בלום
"היה לו חוש הומור מטמטם" - סתר על נבון(צילום: יונתן בלום "ידיעות אחרונות")

עניין נוסף שנשקף מתיעודו של נבון הוא כמה אהב לכתוב. על פי הפתיחה לספר, הוא אסף המון מחברות ופנקסים לאורך חייו ורשם בהם את קורותיו – מקצתם עוסקים גם בבן-גוריון.

 

כמו כן השפה שבה הוא מתנסח חושפת את הקשר המיוחד שהיה לו עם העברית – נקודה מוכרת אצל האיש שאחד הדברים הראשונים שעשה בתקופתו במשרד החינוך היה "התוכנית לביעור הבערות", במסגרתה אנשים מבוגרים רבים למדו לקרוא ולכתוב.

בן-גוריון ונבון (צילום: לע"ם) (צילום: לע
בן-גוריון ונבון(צילום: לע"ם)

את ההחלטה להוציא את הטקסט לאור כעת, קיבלו שני ילדיו של נבון, נעמה וארז, עם אשתו השנייה, מירי שפיר. כל אחד מהם כתב קטע קצר שמופיע בחלקים הנספחים ליומן. מלבד הקטע שכתבה גם היא, סתר הייתה שותפה לעריכה המדעית, לתרגום מונחים והשלמת מידע לכתוב שהותיר נבון.

 

"זה מה שנשאר מכל שאר הכתובים שלו", היא מסבירה. "זה הדבר היחידי שלא פורסם, וזה משהו אחר, שהוא לא מדיני בכלל אלא מאוד אישי".

 

סתר נחשפה אל היומן לראשונה כשנבון עבד על האוטוביוגרפיה שלו וחשב לשלבו בה. "קראתי את זה בטיוטות לאוטוביוגרפיה, לפני ארבע שנים וזה נורא ריגש אותי. עברתי חוויות דומות לאלה שהוא מתאר שקשורות בשינוי גלי תודעה, אבל כל אחד עובר את זה אחרת. אני גם מכירה את הקשיים שהוא תיאר".

 

הדוד בפיג'מה

בסופו של דבר נבון נאלץ לעצור את התרגול לפני סופו לאחר שקיבל הודעה על כך שאביו נפטר. "ידעתי שאבי חולה קשה אך ההודעה על פטירתו ציערה אותי, ואני מודה שהתלווה לצער זה גם צער נוסף, תחושת החמצה, שהרי עלי להפסיק כמובן את המדיטציה ולחזור בהקדם ארצה", הוא כותב ביומן לאחר שקיבל את ההודעה.

 

את חזרתו מהנסיעה סתר זוכרת בעיקר בשל המתנה שדודה לא שכח להביא עמו. "הייתי בת 10. הוא היה דוד אהוב ומעולם לא פספס לחזור מנסיעות עם מתנות. הוא היה איש נורא חם ונורא מצחיק. היה לו חוש הומור מטמטם. הוא היה מחקה את בן-גוריון וגולדה ומגלגל אותנו מצחוק. הוא היה בא אלינו הביתה, אוכל ארוחת צהריים, מחליף לפיג'מה ונכנס למיטה לעשר דקות שינה. הדוד בפיג'מה יותר מאשר איש ציבור – זה אף פעם לא עלה לו לראש. הוא היה נורא סקרן לגבי כל אחד מאתנו, היה לנו קשר מאוד טוב ומאוד אהבתי אותו".

 

יצחק נבון עם משפחתו בבית הנשיא (צילום: דוד רובינגר) (צילום: דוד רובינגר)
יצחק נבון עם משפחתו בבית הנשיא(צילום: דוד רובינגר)

כשנחשפה לחווייתו בבורמה, סתר לא הופתעה כלל. "כמשפחה אנחנו די רוחניים – כל אחד לכיוון אחר – כמה אנשים שעברו דברים, כמה שחזרו בתשובה. אנחנו אנשים שעולם הרוח מרתק אותם וזה היה נראה לי מאוד הגיוני שזו החוויה שהייתה לו בבורמה. הוא לא היה דתי אבל רוחני מאוד. התפיסה הבודהיסטית מאוד רציונלית והוא איש רציונלי – אני חושבת שזה אחד הדברים שקוסמים בתפיסה ובתרגול. זה עובד וזה הגיוני. לא צריך להאמין אלא פשוט להרגיש".

 

"יומן מה בסופך? למי נועדת?" יומן המדיטציה של נבון (באדיבות חדקרן) (באדיבות חדקרן)
"יומן מה בסופך? למי נועדת?" יומן המדיטציה של נבון(באדיבות חדקרן)

נבון התייחס לנקודה זו כשתיאר את הדברים שהמורה שלו, או-בה-קין הסביר, באומרו שבבורמה כולם מתרגלים מדיטציה

 ושהמשמעות של העניין בחיים לא קשורה כלל בפרישות והתנזרות. "ובכלל זה אנשים רמי מעלה ואפילו ראש הממשלה מקפיד לפנות לו זמן בכל יום להגות", הוא הקפיד להביא את דבריו ביומן.

 

למרות החוויה המשמעותית שעבר במהלך הנסיעה, סתר לא מאמינה שנבון שילב מדיטציה לאחר מכן בשגרת יומו. "אני מניחה שבתוך היומיום הוא היה יותר מודע לעצור ולנשום, להיות מודע למה שקורה לו בגוף, אבל אני לא חושבת שהוא תרגל את זה באופן קבוע".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דוד רובינגר
יצחק נבון. מסע למעמקי התודעה
צילום: דוד רובינגר
לאתר ההטבות
מומלצים