יו"ר ועדת הכלכלה: "אם לא יהיה פיקוח על הכספומטים ע"י בנק ישראל, נסדיר את זה בחוק"

"לקוחות הבנקים בישראל סובלים מכשל שוק של מערכת הכספומטים הבנקאית, שנגרם באשמת הבנקים והמפקחים עליהם בבנק ישראל ובעיקר ברשות ההגבלים העסקיים. מחדל זה מתבטא בשגשוגו של שוק הכספומטים הפרטיים , שמפעילים כשני שלישים ממספר המכשירים - כפליים מכמות הכספומטים הבנקאיים". כך אמר יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל במהלך דיון בנושא סוגיית עמלות משיכת המזומנים בשוק הכספומטים. כבל הוסיף והאשים את בנק ישראל ובעיקר את רשות ההגבלים העסקיים שגורמים למחדל הזה.

"הכסף שלנו מופקד בידי הבנקים, שאמורים לשרת את לקוחותיהם גם באספקת המזומנים מחוץ לכותליהם", אמר כבל, "ומי ששולח אותם לכספומטים הפרטיים כתוצאה מהמחסור במכשירים הבנקאיים, מבטא את הפער העצום שקיים בהבנת העניין בשטח. הפרטיים לא היו קיימים אם עבודת המערכת הבנקאית נעשתה כמו שצריך. הפרטיים הם אמנם שירות חשוב, אבל זה רק שירות משלים. אם לא תשנו את התמונה, נאלץ לעשות את השינוי בחקיקה".

למרות הדברים של כבל, הביקורת הבוטה ביותר נשמעה מפי מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות, ג'וש גולדשמיד, שהדגיש את ניסיון המערכת הבנקאית לחסוך בהוצאות תפעוליות, בין היתר, בצמצום וסגירת סניפי בנק בנוסף על מעבר הלקוחות לשירותים המקוונים.

"גופים פרטיים מנצלים את המחסור בכספומטים, נוכח מגמת צמצום הסניפים, בפרט באזורי הביקוש, כמו גם במתחמים ציבוריים וממשלתיים בהצבת הכספומטים הפרטיים הגובים עמלות עד תשעה שקלים למשיכת מזומן בודדת (לעומת 1.5-3 שקל בכספומטים הבנקאיים)", אמר גולדשמיד. "הפגיעה בצרכנים מתעצמת כשהפרטיים מגבילים את סך המשיכה, וצרכן נאלץ לבצע מספר משיכות ולשלם כפל עמלה בהעדר חלופה נגישה בפרט לקשישים ולבעלי מוגבלויות".

ח"כ יעקב פרי (יש עתיד): "הצרכן הישראלי חכם. הוא לא ממהר לבחור בכספומטים הפרטיים, ולמרות שהם מהווים שני שלישים מכלל המכשירים, הציבור מושך מהם רק 7% מהכסף הדרוש לו". ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני): "הבעיה היא שהם חסרים בפריפריה". ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): "צריך ללחוץ שהבנקים יורידו עמלות בכספומטים הרחוקים ולהגביר את הפיזור. ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה): "צריך להיזהר שהכספומטים הפרטיים יהיו לא רווחיים וייעלמו".

המפקחת על הבנקים ד"ר חדווה בר לא התעלמה מהנתונים, וציינה שאכן מתוך כ-5,700 כספומטים הפועלים ברחבי הארץ כשני שלישים הם פרטיים ורק כשליש מכשירים בנקאיים. בר הוסיפה שמספרם של המכשירים הבנקאיים גדל ב-33% במהלך חמש השנים האחרונות, והקצב נמשך. אבל בעיניה אפילו המספר הקיים כבר גבוה מאד בהשוואה בינלאומית לגודל האוכלוסייה בארץ. בנק ישראל מפקח על תפעולם לעומת הפרטיים, שאינם מפוקחים, ונכון לעכשיו לא קיימת רגולציה ממשלתית שמסדירה את פעילותם.

ד"ר בר ניצלה את חדשות הבוקר שבישרו על מיזוג בנק אגוד בבנק מזרחי-טפחות בהתייחסות להשפעה הצפויה של סגירת סניפים על פריסת הכספומטים. לדבריה, "במסגרת הסמכות שניתנה לפיקוח על הבנקים לבחון בקשות של בנקים לסגירת סניפים, הפיקוח מתנה את אישור הסגירה בהשארת כספומטים באתר הסניף הסגור, המספקים מזומנים בעמלה מוזלת". על עצם המיזוג היא ציינה שהוא יופעל לא לפני בדיקת הממונה על ההגבלים והסדרת פרישה מרצון של עובדים "בתנאים טובים".

כמו כן, היא צופה הפחתה נמשכת בתלות של הציבור בכספומטים, כתוצאה מהמעבר לאפליקציות מקוונות והעידוד של בנק ישראל להפחית את השימוש באמצעי תשלום מבוססי נייר (מזומנים, צ'קים). רק בשנתיים האחרונות נוספו מכסות של תשלומי חינם במכשירים הסלולריים, לצד הצ'ק הדיגיטלי, כרטיס הדביט ללקוחות שאין ברשותם מסגרת אשראי, וכרטיסי רב-קו לצמצום הצורך במזומנים לתשלום עבור נסיעות בתחבורה הציבורית.

מוסי כץ מנכ"ל כספונט, שירות הכספומטים הפרטיים הראשון בשוק הישראלי, הבליט את חלופת השירות לפריפריה הענייה בסניפי בנקים, אבל ציין את כוח המשיכה שלו גם ללקוחות הבנקים ביישובים המרכזיים אשר מוכנים לשלם את העמלה כדי לחסוך לעצמם הליכה ברגל או נסיעה באוטובוס לסניף הקרוב לביתם. כץ, דחה את הטענה של עשיית כסף גדול בגלל הוצאות התפעול הגבוהות של המכשירים.

"הצרכן הישראלי הוא בפועל לקוח שבוי של המערכת הבנקאית והחוץ בנקאית", אמר מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות גולדשמיד, שמציע לחייב את הבנקים להציב את הכספומטים שלהם בכל המתחמים הממשלתיים והציבוריים, ולהטיל פיקוח על גובה עמלות המשיכה במכשירים הפרטיים וקביעת מחיר מקסימלי סביר.

היו"ר כבל אמר בסיכום: "נשמח לשנות את המצב אם תהיה פעולה משולבת של בנק ישראל והממונה על ההגבלים, שתבטיח פריסה הולמת של הכספומטים הבנקאיים ברחבי הארץ בהתאמה לרמה ולצרכי האוכלוסייה, והפעלת השירות המשלים ומחירו תחת פיקוח שלכם. אם לא יהיה פיקוח מרצון נסדיר את זה בחוק. הצעת חוק פרטית כבר מוכנה".