שומרים על הדופק

בשיתוף מרכז הלב של שיבא

קוצר נשימה, עייפות, קושי בביצוע מאמצים פיזיים, קושי בנשימה בשעות הלילה, בצקות בריאות, או נפיחות בבטן וברגליים. אם אתם חווים את אלה, ותסמינים נוספים, ייתכן שאתם סובלים מאי ספיקת לב. בעיקר אם אתם מבוגרים.

מדובר במצב רפואי שבו משאבת הלב לא מספקת כמות דם במידה מספקת לצורכי הגוף. כלומר, שריר הלב פועל בעצם באופן פחות יעיל מהרצוי. על פי הנתונים של משרד הבריאות בישראל מדובר בתופעה שממנה סובלים כ־2% מהאוכלוסייה.

מעל גיל 65, אחד מכל עשרה אנשים סובל מאי ספיקת לב, ובסך הכול על פי הערכה ישנם בישראל כ-100 אלף חולים. התמותה מאי ספיקת לב עומדת על כ-50 אחוז בתוך חמש שנים מאז גילוי המחלה. ישנם מספר מצבים העלולים לגרום לאי ספיקת לב כאשר הגורמים הנפוצים ביותר הם מחלת העורקים הכליליים, התקפי לב ומחלות שעלולות לגרום לפגיעה בשריר הלב.

(צילום: shutterstock)

המצב הקליני של אי ספיקת לב יכול להתרחש בדרגות חומרה שונות: במקרים הקלים יחסית החולה יתקשה בביצוע פעילות גופנית, במקרים החמורים יותר הוא יסבול אפילו בזמן מנוחה. במקרים רבים, יתקשו החולים עם אי ספיקת לב לישון בשל קשיי הנשימה, ולהם ימליצו הרופאים להיעזר בכריות תחת הראש כדי להקל על הצטברות הנוזלים.

חשוכי מרפא

הבדיקות השכיחות לגילוי אי ספיקת לב הן אק"ג, אקו לב, צילום חזה ולעיתים גם MRI של הלב - בדיקה המיועדת לאמוד את תפקוד הלב ותקינותו מבחינה מבנית. אי ספיקת לב היא מחלה פרוגרסיבית - כלומר היא מידרדרת במשך הזמן, והמטרות בטיפול הן שיפור איכות חייו של החולה ועצירת ההידרדרות. עד כה טרם נמצא טיפול שביכולתו לרפא את החולה לחלוטין. במצב של מחלה מתקדמת - החולים עוברים השתלת לב - מתורם או מלאכותית.

הטיפול באי ספיקת לב יכול להינתן באמצעות טיפול לא תרופתי (למשל: תזונה נכונה בעיקר הגבלת מלח ושתייה, פעילות גופנית ועוד), באמצעות השתלת קוצב־לב מסוגים שונים, באמצעות תרופות, ובמקרים מסוימים בהשתלת לב, מן החי או מלאכותי.

ישנן כמה משפחות של תרופות המיועדות לטיפול באי ספיקת לב: קבוצת התכשירים מעכבי האנזים המהפך - דיובן (Valsartan) ואוקסר (Losartan); קבוצת התכשירים חוסמי רצפטור בטא; האלדקטון (Spironolactone); דיגוקסין הוותיקה מאוד; וגם אנטרסטו (Sacubitril+Valsartan) החדשה מאוד.

לפני כשלוש שנים התפרסם בכתב העת היוקרתי "ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסון" המחקר הגדול ביותר באי ספיקת לב סיסטולית (הנובעת מפגיעה בהתכווצות של שריר הלב). המחקר נערך על 8,442 חולים הסובלים מאי ספיקת לב עם הפרעה בתפקוד הסיסטולי, חלקם (122 חולים) בעשרה מרכזים רפואיים בישראל.

החוקרים ביקשו להשוות את הטיפול ב-Sacubitril+Valsartan לטיפול שהיה מקובל עד ביצוע המחקר - אנלפרי (חומר שמצוי בשתי תרופות ותיקות, אנלדקס ואנלפריל), שניתן במינון של 10 מ"ג פעמיים ביום. מרבית החולים שהשתתפו במחקר היו כאלה שהוגדרו כחולים בדרגת תפקוד יציבה באופן יחסי.

החוקרים מצאו שבקרב החולים שקיבלו את התרופה החדשה, נרשמה ירידה של 20 אחוז בסיכון לתמותה קרובה מאי ספיקת לב, וירידה של 21 אחוזים בשיעור האשפוזים של המטופלים.

החוקרים הוכיחו גם שיש גם פחות תופעות לוואי - שיעולים, בצקות, מיעוט אשלגן - בהשוואה לחולים שקיבלו את הטיפול המקובל, אנלפריל. תופעת הלוואי העיקרית של Sacubitril+Valsartan הייתה ירידה בלחץ הדם.

מחקרים עדכניים נוספים לגבי התרופה, שפורסמו בתחילת החודש בכנס איגוד רופאי הלב האמריקני שהתקיים בקליפורניה, הדגימו הפחתה של 30% ברמות NT-proBNP - חלבון אשר מהווה מדד לאי ספיקת לב. ככל שערכיו של החלבון גבוהים יותר כך גובר הסיכון לאי ספיקת לב חריפה.

תוצאות המחקר הנוכחי עומדות בקנה אחד עם עבודות מחקר קודמות – למשל בקנדה ובצרפת - אשר הוכיחו את יעילות התרופה. "במחקר הנוכחי הסתכלנו על האופן שבו אנשים מרגישים, על הסימפטומים שיש להם, על המגבלות שמהם הם סובלים, הן בתחום הפיזי והן בתחום החברתי", אמר ד"ר סקוט סולמון, אחד מעורכי המחקר, בכנס שנערך בקליפורניה. "מצאנו שכמעט בכל התחומים החולים דיווחו על שיפור במגבלות כתוצאה מאי ספיקת לב, לאחר שעברו לטיפול בסאקוביטריל+ואלסרטן".

בשיתוף מרכז הלב של שיבא