שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    שילוב אנשים עם מוגבלות - רק דרך שילוב בעבודה!
    המטרה של כולנו צריכה להיות שילוב של אנשים עם מוגבלות בחברה. לשם כך חייבים לתקן בדחיפות את "חוק לרון", שקובע, שאנשים עם מוגבלות שמתחילים לעבוד מפסידים כסף כשהם מתחילים לעבוד, בהתאם לאחוזי הנכות שלהם ולשכר שיקבלו

    הבוקר פתחנו את היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות. זה יום שבו כולנו צריכים לעשות חשבון נפש נוקב. יש כאלה שחושבים שאין הרבה אנשים עם מוגבלות בישראל. הרי אנחנו לא רואים אותם ברחובות כמעט, גם לא במקומות עבודה. אנחנו אפילו לא טורחים להנגיש עבורם מוסדות ציבור, הצבא מגייס אותם כמתנדבים בלבד (אם ההורים ממש מתעקשים וגם נותנים להם קיצבאות עלובות וכשהם מתחילים לעבוד (סוף סוף) - לוקחים להם את קיצבת הנכות משכר של 2,700 שקל (ואולי עכשיו יעלו את הסכום ל- 4,000 שקל).

     

    לדף הפייסבוק - סיכוי שווה - שילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה ובחברה

     

    אז, תקשיבו טוב: לפי סקר שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפני כמה ימים, ל-14% מאזרחי ואזרחיות ישראל בני 20 ומעלה (כ-751 אלף איש) יש מוגבלות תפקודית חמורה, ול- 37% מבני 65 ומעלה לפי נתונים של משרד הכלכלה, חיים בישראל עוד 330 אלף ילדים עם צרכים מיוחדים. ובסך הכל יותר מ- 1,000,000 אנשים עם מוגבלות חיים בישראל!

     

    כמעט כולנו קמים כל בוקר לעבודה וחוזרים בערב הביתה. מפרנסים את עצמנו. זה לא ככה אצל אנשים עם מוגבלות. לפי הסקר, 52% מהאנשים עם מוגבלות חמורה בגיל 64-25 מובטלים, לעומת 17% בשאר האוכלוסייה. נתונים מזעזעים, שמעידים ששוק העבודה בעיקרו סטיגמטי כלפי אנשים עם מוגבלות ולא משלב אותם.

     

    אורן הלמן. מייסד דף הפייסבוק "סיכוי שווה"
    אורן הלמן. מייסד דף הפייסבוק "סיכוי שווה"

     

    ועוד נתון חשוב ומעצבן: מבקר המדינה קבע שהמשק מפסיד כתוצאה מאבטלה של אנשים עם מוגבלות 5 מיליארד שקלים כל שנה. שמעתם?!  5 מיליארד שקלים הפסד, כי אנשים עם מוגבלות לא עובדים!

     

    היתרונות של שילוב בעבודה

    המטרה של כולנו צריכה להיות שילוב של אנשים עם מוגבלות בחברה. הם יביאו לצמיחה כלכלית גדולה. החברה שלנו תהפוך להיות בריאה, מכילה, שוויונית, מגוונת. חברה שתקבל את האחר ולא תפלה אותו. חברה נטולת סטיגמות היא חברה עם עוצמה.

     

    יש כאלה שטוענים שאנשים עם מוגבלות לא רוצים או לא יכולים לעבוד. נכון, יש אנשים עם מוגבלות שמתקשים לעבוד. אבל יש עשרות אלפים מהם שמשתוקקים לעבודה. שחולמים לקום בבוקר, להתלבש ולצאת לעבודה. אם תיכנסו לדף הפייסבוק והלינקדין "סיכוי שווה" תוכלו לקרוא על מאות אנשים עם מוגבלות קשה, מוכשרים, עם יכולות, שלא מקבלים הזדמנות.

     

    אבל לא הכל שלילי. יש שינוי חיובי, בעיקר בזמן האחרון. ב-1 בינואר 2016, לפני כמעט שנה, נכנס לתוקפו החוק ההיסטורי שמחייב סיכוי שווה לשילוב של לפחות 5% עובדים עם מוגבלות בכל גוף ממשלתי שיש בו יותר מ- 100 עובדים: עיריות, משרדי ממשלה, בתי חולים, חברות ממשלתיות, קופות חולים ועוד. מדובר על עשרות אלפי משרות שייפתחו (תוך חמש שנים) לאנשים עם מוגבלות. את החוק יזמנו, חברי סיכוי שווה, והובילו אותו חברי הכנסת איציק שמולי, יואב קיש ונורית קורן.

     

    יש גם הסכם קיבוצי שיזם יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, שמחייב כל חברה עם יותר מ- 100 עובדים להעסיק 3% עובדים עם מוגבלות.

     

    החוקים האלה מקרבים אותנו לרמה האירופאית וברור עכשיו לכו-לם ששילוב של אנשים עם מוגבלות בעבודה הוא לא המלצה, אלא חובה חוקית. תם עידן מכבסות המילים של "העדפה מתקנת", "אפלייה מתקנת" וכו'. עכשיו יש חוק ברור, עם מדדים ויעדים.

     

    החוק שפוגע בבעלי מוגבלויות

    אבל העבודה לא הושלמה! כעת, חייבים לתקן בדחיפות את "חוק לרון", שקובע, שאנשים עם מוגבלות שמתחילים לעבוד מפסידים כסף כשהם מתחילים לעבוד, בהתאם לאחוזי הנכות שלהם ולשכר שיקבלו. כשאנחנו מתחילים לעבוד, אנחנו שואלים את המעסיק: "כמה נרוויח?". לעומת זאת, אדם עם מוגבלות שואל: "כמה אני מפסיד כשאני מתחיל לעבוד?" - אבסורד. חלם. נשמע לכם הגיוני? לי ממש לא.

     

    החוק הזה הוא חסם משמעותי שעומד בפני אנשים עם מוגבלות שרוצים להשתלב בחברה, לחיות חיים רגילים כמו כל אחד אחר, לתרום לכלכלה, להתפרנס, לעשות מה שכל אחד מאיתנו עושה: לעבוד.

     

    החוק פוגע במוטיבציה של אנשים עם מוגבלות לצאת לעבוד ובעצם אומר להם: שבו בבית, אחרת תפסידו כסף כשתעבדו. למה? כי משכר נמוך מאוד, 2,700 שקל (יש כוונה להעלות את הסכום ל- 4,000 שקל, אבל זה ממש לא מספיק), הקיצבה של אנשים עם מוגבלות יורדת וככל שהשכר עולה - הקיצבה מופחתת עד שהיא נעלמת.

     

    צריך לעודד אנשים עם מוגבלות לצאת לעבוד ולהשתלב בחברה ולהפסיק את התופעה שהם מפסידים את כל הקיצבה כשהם מתחילים לעבוד. צריך להעלות את ה"דיסריגארד" שממנו מתבטלת הקיצבה לסכום של 15,000 שקל. פי 1.5 מהשכר הממוצע במשק.

     

    למה? כי הקיצבאות אמורות לכסות את ההוצאות שיש לאנשים עם צרכים מיוחדים בגלל מצבם הבריאותי. עיוורון, חירשות, שיתוק מוחין, אפילפסיה או מוגבלות נפשית כרוכים בהוצאות רבות על טיפולים, מיכשור ותרופות, ולשם כך נדרשת קיצבת הנכות, ואין לכך קשר לאי יכולת השתכרות, אלא לצרכיהם המיוחדים!

     

    כאמור, זהו יום של חשבון נפש, ואנחנו צריכים לפעול לשילוב של אנשים עם מוגבלות בעבודה ובחברה - כי זה האינטרס של כולנו.

     

     

    הכותב הוא מייסד דף הפייסבוק והלינקדין "סיכוי שווה" לשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה ובחברה.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "שילוב אנשים עם מוגבלות - רק דרך שילוב בעבודה!"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים