שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    תחרות: מי העיר שדואגת הכי הרבה לעצים?
    בשל האכזבה ממצב העצים, יכריזו במשרד החקלאות על תחרות בין הרשויות המקומיות. מנהל אגף פרחים והנדסת צומח: "אנחנו מדינה בת 70 שנה, אבל בהשוואה למדינות מערביות אחרות מצב העצים בעיר ובמגזר הכפרי הוא לא טוב"

    במשרד החקלאות מאוכזבים ממצב העצים ברשויות ולכן החליטו לערוך תחרות לרגל 70 שנה למדינת ישראל. הרשויות בישראל יתחרו על התואר "העיר הדואגת ביותר לעצים". במשרד החקלאות יכריזו היום (ב') על התחרות בכנס העצים הבוגרים ("העתיקים").

     

    למעלה מ-90% מהישראלים חיים בסביבה עירונית, אבל למרות השיפור ביחס לעצים בשנים האחרונות בערים, נטיעת עצים אינה נמצאת בראש המדיניות של נבחרי הציבור בישראל. ניתן לראות זאת על פי היחס והתקציב המושקע לטיפול בהם מבחינת בית הגידול במדרכה, הטיפול השוטף והתקציב המושקע בהם מדי שנה.

     

     (צילום: גל חרמוני)
    (צילום: גל חרמוני)

     

    כך, לדוגמה, על פי תחשיבים שפורסמו במשרד החקלאות, נמצא כי בעוד עלות הטיפול הנדרשת לעץ הינה לפחות כ-300 שקל בשנה, הסכום המושקע לטיפול בעץ בפועל בעיר בשנה הינו כ-100 שקל בלבד.

     

    עץ אחד יכול לספוג בשנה 20 ק"ג אבק ו"לבלוע" 80 ק"ג תרחיפים, המכילים מתכות רעילות ככספית, ליתיום, עופרת. עץ אחד מנקה, מסנן ומטהר 100,000 מ"ק אוויר מזוהם מדי שנה, מייצר 700 ק"ג חמצן, וקולט 20 טון פחמן דו-חמצני, ומסייע להורדת הטמפרטורה בסביבתו בקיץ עד 4 מעלות.

     

    "אין תרבות כלפי העצים"

    "אנחנו מדינה בת 70 שנה, אבל בהשוואה למדינות מערביות אחרות מצב העצים בעיר ובמגזר הכפרי הוא לא טוב", קובע ישראל גלון, מנהל אגף פרחים והנדסת הצומח, שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) במשרד החקלאות.  "לא מטפלים בהם כראוי, לא נותנים להם מספיק תקציב. העצים הבוגרים מתמוטטים אם לא משקמים אותם, ובכל תוכנית בניה ופיתוח כורתים עצים על ימין ועל שמאל".

     

    גלון הוסיף: "למרות שהוקמה יחידת פקידי יערות עדיין יש בעיה. היינו בגלות הרבה שנים ועדיין לא פיתחנו תרבות ויחס כלפי העצים". לדבריו הבעיה נעוצה בקרב מקבלי ההחלטות, בהם ראשי הרשויות, מהנדסי העיר והאדריכלים. "זה לא באג'נדה שלהם. אז השנה החלטנו לעשות תחרות בין העיריות והמועצות. יש שנת בחירות. רשויות אוהבות תחרויות מהסוג הזה. זה ידרבן אותן להשתפר. אנחנו מאמינים שרשויות אוהבות להראות לאזרחים שלהם מה הן עושות, שהן עושות".

     

    הרשויות שיירשמו לתחרות יקבלו ציון בין 70 ל-100, ויאלצו להציג את התוכנית לטיפול בעצים. האם הן דואגות לשקם עצים מבוגרים? האם יש להם תוכנית חינוך לשמירה על העצים? האם הם מתחזקים את העצים באופן מקצועי? "הסביבה העירונית מאופיינת בצפיפות רבה, העצים מהווים פתרון לאתגרים סביבתיים ומשמשים כבתי גידול לבעלי חיים ולשיפור המגוון הביולוגי בעיר ומהווים תרומה לנוף ולמראה העיר", ציין שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל. כך לדוגמה עץ אחד בקרבת הבית דומה לקיר אקוסטי ובולם רעשים, עצים בקרבת שכונות מעלים את ערך הנכסים, ומערכת שורשים של עצים בוגרים אפילו עשויה להיות גורם ממתן באופן משמעותי ברעידות אדמה.

     

    "גם התושבים מבינים את חשיבות הנושא", מציין גלון. "העצים הם לדורי דורות. את העצים שאתה שותל היום תראה את התוצאה רק בעוד 20-30 שנה. הרעיון הוא לייצר מוטיבציה בקרב מקבלי ההחלטות. אני לא פוליטיקאי, אבל אני יודע מהרבה אנשים שעובדים עם פוליטיקאים שהם אוהבים את התחרות. איך יכול להיות שרשויות לא יודעות איפה פחי האשפה אבל לא יודעות לומר איפה העצים? תשאלו את נציגי רוב הערים בארץ כמה עצים יש להם ובאיזה גיל ואיפה? הם לא ידעו לומר. אבל תוך שניה הם ישלפו ממחשב איפה נמצא כל פח וספסל".

     


    פרסום ראשון: 03.12.17, 20:15
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "תחרות: מי העיר שדואגת הכי הרבה לעצים?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים