שתף קטע נבחר

תוכנית שקד ובנט: חוק ייפסל רק בהרכב 9 שופטים

שרי הבית היהודי מפרסמים את הצעת "חוק יסוד: החקיקה", שתקשה על שופטי העליון לפסול חוקים - הם יוכלו לעשות זאת רק בהרכב מורחב וברוב של שני שלישים. בנט: "אנחנו אומרים לבג"ץ - לא הכול שפיט". כחלון צפוי להטיל וטו, בכולנו מכנים את ההצעה "הצהרת חוק"

 

היוזמים, השרים בנט ושקד (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
היוזמים, השרים בנט ושקד(צילום: גיל יוחנן)
 

המשנה המשפטית של ראשי הבית היהודי: שרת המשפטים איילת שקד ושר החינוך נפתלי בנט מפרסמים היום (ג') את הצעת חוק יסוד: החקיקה, שלטענת מתנגדיו יהיה אמצעי לעקוף את בג"ץ . ההצעה נועדה להסדיר את ההכרה בסמכותו של בית המשפט העליון לבטל חוקים של הכנסת - לראשונה מאז המהפכה החוקתית של שנות ה-90, שלפיה ביטלו השופטים חוקים מכוח הפסיקה שלהם.

 

אלא שליבה של הצעת החוק הנוכחית הוא היכולת של הכנסת "להתגבר" בהצבעה של 61 ח"כים על ביטול חוק שפסל בג"ץ. זו גם הסיבה המרכזית להערכה שבית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה יתנגדו להצעה של השרים שקד ובנט.

 

אלא שכך או אחרת, רוב הסיכויים שהצעת החוק כלל לא יכולה לעבור בממשלה הנוכחית בשל זכות וטו שמקנה ההסכם הקואליציוני לכל אחת מהמפלגות החברות, ובמערכת הפוליטית מעריכים את סיכוייה כקלושים. יו"ר "כולנו" משה כחלון כבר הודיע בעבר שיתנגד לכל ניסיון לפגוע בסמכויותיו של העליון, והוא צפוי להטיל וטו על החוק במתכונתו הנוכחית. "מדובר בהצהרת חוק, חסרת כל סיכוי לעבור", עקצו גורמים בכולנו.

 

בבית היהודי מודעים לקושי ואומרים שאם לא ניתן יהיה לאשר את החוק בכנסת הנוכחית, בממשלה הבאה ייכלל החוק בהסכם הקואליציוני כדי שהכנסת הבאה תהיה חייבת לאשר אותו.

 

רקע: שרשרת החלטות של בג"ץ

חוק יסוד: החקיקה מכונה "המלך" של חוקי היסוד, והוא מגדיר את יחסי הכנסת ובית המשפט העליון. למעשה, כך תכיר הכנסת לראשונה בסמכותו של העליון לפסול חוקים. כיום סמכות זו שנויה במחלוקת, והיא מתחייבת רק על סמך פסק דין שלו ("המזרחי") ולא בחקיקה. ההצעה אמורה לקבוע באילו נסיבות תהיה הכנסת רשאית להצביע על "הוראת התגברות" על פסילת חוק.

 

כמו כן אמורה ההצעה לשריין את כל חוקי היסוד שכבר נחקקו מפני שינויים ברוב מזדמן של ח"כים. שקד ובנט מציעים שהעליון לא יוכל להתערב בביטול נגזרות של חוקי היסוד - למשל חוק יסודות התקציב - אלא לפסול רק חוקים רגילים.

בית המשפט העליון. הכרה בסמכות, אבל... (צילום: צילום: נועם מושקוביץ) (צילום: צילום: נועם מושקוביץ)
בית המשפט העליון. הכרה בסמכות, אבל...(צילום: צילום: נועם מושקוביץ)

מאז ומתמיד היה העליון מעוניין בחוק יסוד: החקיקה, שכן כך תוכר לראשונה רשמית זכותו לפסול חוקים. אולם בה בעת הוא מתנגד נחרצות למתן אפשרות לכנסת לחוקק חוקים מחדש ברוב של 61 ח"כים, שכן לדבריו מדובר ברוב שיחזיק את העליון כבן ערובה תמידי של כל קואליציה. הרוב המינימלי שבו מעוניין העליון הוא של 80-75 ח"כים, וגם אז בהתקיים כמה תנאים שימזערו חקיקת חוקים עוקפי בג"ץ.

 

בדברי ההסבר שלהם מציינים השרים בנט ושקד שהצעת החוק הושלמה "כשברקע שורת התערבויות משפטיות שנויות במחלוקת בחקיקה ובהחלטות ממשלה". כוונתם בין השאר לפסילת סעיפים בחוק למניעת הסתננות, ההתערבות בחוק מס על דירה שלישית, ההחלטה בעניין התקציב הדו-שנתי ופסילת התיקון בחוק הגיוס.

 

עיקרי הצעת החוק

* בג"ץ יוכל לפסול חוק במקרים חריגים ורק בהרכב של תשעה שופטים וברוב של שני שלישים מההרכב. לראשונה מקום המדינה תכיר הכנסת בהרשאתו של בית המשפט העליון לפסול חוק. עם זאת, בניגוד למצב היום, שבו הוא פוסל חוקים בנקל, תזכיר החוק קובע תנאים קשיחים.

 

חוק יוכל להיפסל רק בבית המשפט העליון ורק במקרה חריג שבו הליך החקיקה סטה מהוראה הקבועה בחוקי היסוד. חוק יסוד: החקיקה קובע שלא ניתן יהיה להתערב בתוצריה של הכנסת בשל פגמים פרוצדורליים אם החוק עבר בשלוש קריאות וברוב הנדרש. היום יכול גם הרכב של שלושה שופטי בג"ץ לפסול חוק.

 

* "פסקת התגברות". אם העליון יפסול חוק, הכנסת תוכל לחוקק אותו מחדש ברוב של לפחות 61 חברי כנסת. חוק זה יהיה תקף לחמש שנים, ותעמוד על אפשרות להארכה חוזרת של החוק.

 

כל רשות שיפוטית שיתעורר בפניה ספק של ממש בדבר תוקפו של חוק, תפנה את השאלה ישירות לעליון. הליך הדיון בעליון ייעשה בשני שלבים: בית המשפט ישב תחילה בהרכב של שלושה שופטים, על מנת לקבוע אם אומנם יש ספק של ממש בדבר תוקפו של החוק ואם ההכרעה בכך הכרחית לשם פסיקה בעניין שבפני הרשות השיפוטית המפנה את השאלה. רק אם קבע כך, תובא השאלה בפני הרכב של תשעה שופטים או יותר.

 

* לא ניתן יהיה לפסול חוקי יסוד. כדוגמה מוזכר שלאחרונה פסל בג"ץ את חוק יסודות התקציב בשל עילה פרוצדורלית.

 

הליך חקיקת חוקי יסוד יהיה מורכב יותר נוכח המעמד המיוחד שיוקנה להם. הסעיפים השונים בחוק מדברים על ביצור מעמדם של חוקי יסוד מפני ביקורת שיפוטית, כך שהעליון לא יוכל לפסול אותם כפי שהיה נהוג עד היום. נוכח מעמדם הרם של חוקי היסוד יהיה הליך החקיקה נוקשה יותר: חוקי יסוד יוגשו רק על ידי הממשלה, ועדת החוקה של הכנסת או 20 ח"כים לפחות. בנוסף, החקיקה תיעשה ברוב של 61 חברי כנסת בכל אחת משלוש הקריאות, והקריאה השלישית תתקיים בישיבת מליאה מיוחדת.

יו"ר כולנו משה כחלון, צפוי להטיל וטו על ההצעה (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
יו"ר כולנו משה כחלון, צפוי להטיל וטו על ההצעה(צילום: ירון ברנר)

* נחיצות חוק יסוד החקיקה. השרים שקד ובנט מותחים ביקורת נוקבת על בית המשפט העליון: "הצורך בגיבוש תזכיר החוק התחזק לאחר שורה של פסקי דין שניתנו לאחרונה על ידי בית המשפט העליון והפרו את הסטטוס קוו שהתקיים לאורך השנים בין הרשויות המחוקקת והמבצעת לבין הרשות השופטת. בשנה האחרונה הציבור הישראלי ומומחי משפט חוקתי נדהמו לגלות שלראשונה בית המשפט החל לפסול חקיקה על עניינים פרוצדורליים, בעוד שבעבר הוא התערב בעילות מהותיות בלבד. כמו כן, לראשונה פסל בית המשפט העליון סעיף בחוק יסוד.

 

"אם לא די בכך, בית המשפט רמז שניתן להתעלם מסעיף שמירת הדינים המופיע בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו (סעיף שמירת הדינים הוא סעיף המשריין את דברי החקיקה שעיצבו את דמותה הציונית של ישראל כגון חוק השבות)".

 

השר בנט אמר לקראת הגשת ההצעה: "היום אנחנו אומרים לבג"ץ: לא הכול שפיט. בשנים האחרונות בג"ץ פוסל פעולות ממשלתיות וחוקים ביד קלה מדי. על הממשלה למשול ועל השופטים לשפוט. חוק יסוד החקיקה יגדיר בצורה מאוזנת את הגבולות בין הרשויות השונות".

 

השרה שקד: "האקטיביזם השיפוטי פגע קשות בדמוקרטיה הישראלית בשעה שהוא לקח מהעם את זכות הבחירה. חוק יסוד: החקיקה יחזיר את הנורמה שהייתה נהוגה במדינת ישראל ויגדיר באופן ברור את גבולות הביקורת השיפוטית, את הליך החקיקה וחקיקת חוקי יסוד, ואת הדיאלוג בין בית המשפט והכנסת. בתוך הכאוס המשפטי הקיים היום ייעשה סדר וייווצר איזון נכון בין שלוש רשויות השלטון".

 

"חיסול בית המשפט העליון"

שרת המשפטים לשעבר, ח"כ ציפי לבני (המחנה הציוני) מסרה בתגובה: "הצעת חוק יסוד: החקיקה היא מימוש האיום של הבית היהודי לעלות עם D9 על בית המשפט העליון, וחלק ממהלך כולל לפגוע בכל שומרי הסף בישראל. מטרתם שלא יישאר מי שיניף שלט 'עצור' כשהם יהפכו את ישראל למדינה דו-לאומית לא דמוקרטית".

 

יו"ר סיעת מרצ, ח"כ אילן גילאון, אמר בתגובה לפרסום התוכנית כי "בנט ושקד ממשיכים בניסיונות לנתץ ולהרוס את הדמוקרטיה הישראלית. התוכנית מצטרפת להתבטאותו של ח"כ מוטי יוגב כי 'צריך להרים D-9 על בית המשפט העליון' ולשטף החוקים הדמגוגיים של הקואליציה שמטרתם אחת היא: לפגוע בשומרי הסף של הדמוקרטיה. בימים אלה, של ליקוי מאורות חובתנו לשמור על רשות שופטת חזקה ועצמאית".

 

ח"כ רויטל סויד מהמחנה הציוני אמרה ש"האקטיביזם החקיקתי של שרי הבית היהודי נועד לסלול דרך לחיסול בית המשפט העליון, שהוא שומר הסף המשמעותי ביותר מפני יוזמות חקיקה האנטי חוקתיות והאנטי דמוקרטיות שהם מובילים". לדבריה, "במסווה של חוק שיסדיר המתח בין הרשויות השונות, רומסים ברגל גסה כל יכולת של בית המשפט העליון לפקח על יוזמות אידיאולוגיות מסוכנות".

 

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), חברת ועדת חוקה חוק ומשפט, טענה כי "בנט ושקד הלכה למעשה פועלים לריסוקה של הדמוקרטיה בישראל. ה'מהפכה החוקתית' החדשה שלהם״ מתעוררת היום כחלק מהניסון המתמשך של הקואליציה לפגוע בכל שומרי הסף של המדינה. התחיל במבקר המדינה, בית משפט עליון וכך הלאה. הביקורת מפריעה להם לממש את מצעם, אז הם פשוט ירסקו אותה. המדינה מהם והלאה. התוכנית שהם מציעים היא הפיכה של ממש שתפגע פגיעה אנושה באיזון בין הרשויות ובצורך שלנו להתמודד עם ביקורת ועם בלמים כאשר הממשלה מניחה חקיקה הרסנית".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גיל יוחנן
השרים שקד ובנט
צילום: גיל יוחנן
מומלצים