קפוצ'ינו ליד ארון הקודש: בית הכנסת הפך לבית קפה
יהודים לא נשארו בטרנבה שבסלובקיה לאחר שיותר מ-80% מהם נרצחו בשואה - אבל שני בתי כנסת נותרו מהקהילה בת 900 השנים. באחד מהם נפתח בית קפה שאף מתהדר בשם "קפה סינגוג", ובעבודות השחזור שעשה הבעלים במקום. מאיר דודסון, ישראלי שהגיע לשם במקרה, יצא ברגשות מעורבים
82% מקהילת יהודי טרנבה – המכונה "רומא של סלובקיה" בשל ריבוי הכנסיות שבה – הושמדו בשואה. עימם הושמדה מורשת יהודית מקומית עתיקה, מאז המאה ה-12, ובתי הכנסת נחרבו או הפכו לבתי תרבות מקומיים. זה מה שקרה גם לבית הכנסת שאליו נכנס מאיר דודסון, ישראלי שנסע לטייל באזור.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>
להפתעתו גילה דודסון בין ארון הקודש לספסלי המתפללים - בית קפה הומה שמנסה להשתלב במרחב הארכיטקטוני בלי להחריב אותו לגמרי. "ברחוב הראשי יש דגם של העיר ומופיעים בה שני בתי כנסת בסמוך לבזיליקה המקומית", סיפר ל-ynet. "חיפשנו אותם והופתענו לגלות שם בית קפה פעיל, מלא ביאפים מקומיים".
קראו עוד בערוץ היהדות:
דודסון מספר כי הנהלת הקפה לא מנסה לטשטש את ייעודו הקודם של המבנה ואף מציינת אותו במפורש: "קפה סינגוג" הוא שם המקום, ו"הסיפור של בית הכנסת מופיע בתפריט", הוא מוסיף.
"הרגשנו טלטלה עזה ורגשות מעורבים"
בעלי המקום מתגאה כי המבנה - שהוא ככל הנראה בית הכנסת של קהילת סטטוס קוו אנטה שנבנה ב-1897 - זכה בפרס כאחד מ-19 המבנים הדתיים ההיסטוריים ששומרו. "אני עצמי עוסק בשימור מבנים בעכו ובהפיכתם ליחידות אירוח מיוחדות", מספר דודסון. "והתרשמתי שיש שם עבודת שימור באמת מדהימה וגם סיפור השימור מעניין".
עם זאת, מדגיש דודסון, "לא כתוב כלום על הקהילה. שום מילה על מה שקרה לה. אין אפילו אנדרטה לזכרם, דבר שמאוד מתבקש. הרגשנו טלטלה עזה ורגשות מעורבים".
דודסון העלה את התהיות שלו בפוסט בפייסבוק. "ישבנו בעיר trinava (סלובקיה) ב'קפה סינגוג', שזה בית כנסת מפואר בן כ-200 שנה שהתפורר לו כיוון שיהודים לא נשארו בעיר", כתב. "השיפוץ הכיל שימור מקיף, כולל ארון הקודש, ציורי תקרה, מיקום הבמה, קופות צדקה, סמלים יהודיים ועזרת נשים.
"העבודה מדהימה. את המקום המשוחזר הפכו לקפה אופנתי, מרכז תרבותי ומקום לקונצרטים והופעות. הבר משובח וכך גם העוגות". דודסון, שהגיע למקום ביום שישי, הוסיף בציניות כי "אני חייב לציין שהרבה זמן לא נהניתי כך מקבלת שבת בבית כנסת. רגשות בהחלט מעורבים ומטלטלים, שהרי הקהילה המקומית לא נעלמה סתם..."
"זה באמת מורכב", אומר דודסון. "גדל שם דור שהמילה 'סינגוג', האותיות העבריות והסמלים מסמלים להם משהו נעים וחוויה חיובית. אבל האוכל במסעדה איננו כשר ויש שם מאות ספרים על מדפים ללא קשר ליהדות. אחת השאלות בעולם השימור היא אם אנחנו משמרים רק את המבנה, או גם את ערכיו התרבותיים. לי אין תשובה, אבל זו שאלה שיש לה השלכות רבות".
לפנייה לכתב/ת 
