כשיצאתי מהטרמינל לתפוס מונית, הייתי מופתע, מזג האוויר היה נעים כמו בישראל, תהייתי איך זה שתוך שבועיים החורף נעלם כלא היה, שיפשפתי את עיני מהאור הבהיר של השמש האביבית ונהניתי לראות את העצים פורחים, ונרקיסים צהובים באדניות בכל מקום ואללה האביב הגיע איזה כיף… איך הכל השתנה ובאיזה מהירות, מיד הכנסתי את המעיל והצעיף למזוודה, כנראה לא אצטרך אותם בזמן הקרוב. הנסיעה לתוך העיר הייתה מהנה, העיר פתאום נראתה לי אחרת. אני לא יודע להסביר, אבל הכל פורח ויש חמימות נעימה באוויר.

שמחתי לחזור לשגרה, בירכתי לשלום את הדורמן שהגיש לי חבילה של מכתבים שהגיעו בזמן שנעדרתי, "התיבה שלך התמלאה מאוד אז שמתי הכל בצד, אני מקווה שזה בסדר", בוודאי, תודה!

הצצתי במכתבים שהגיעו, שמתי לב שיש מכתבים שהגיעו מכל מיני מסעדות וארגונים שונים וחזרו על עצמם, ואחרים בעיקר מרשויות ותשלומים. מה שתפס את עיניי הייתה מעטפה כתומה שהגיעה מישראל, ממתי אני מקבל מכתבים מישראל ועוד בכתב יד? הבחנתי שהמכתב הוא מבחור בשם אבי שפגשתי בביקור שלי, פתחתי את המכתב בסקרנות.

אבי בסוף שנות הארבעים, בעל עסק לאחסון מידע, אנו מכירים עוד מימי האוניברסיטה. כששמע שאני מגיע לביקור, ביקש שניפגש, התפעלתי מאוד מההתקדמות שעשה מהפגישה האחרונה שלנו ונראה היה שהוא הגיע לסוג של אזור נוח.כששאלתי אותו מה הוא רואה בעסק שלו בעוד חמש שנים, הוא לא כל כך ידע להשיב והרגיש לא נוח מהשאלה הזאת.

הוא כתב במכתב “שלום, אני בטוח שהעובדה שפתאום אני כותב לך עשויה להפתיע אותך כי בימינו כבר לא ממש כותבים מכתבים. הכל נעשה דרך הודעות טקסט או איימלים, כל היופי שכרוך בלשבת לבחור נייר מעטפה וממש לכתוב, להדביק את הבול וללכת לתיבת הדואר לשלוח את המכתב הם דברים שכבר לא קורים יותר. מצחיק שהיום אני מתרגש לקבל מכתב בדואר וחשבתי שזה יהיה נחמד לשלוח לך מכתב ולהגיד לך תודה!"

מה כבר עשיתי? חשבתי לעצמי.

הוא המשיך, "רציתי לומר לך תודה על זה שהערת והארת אותי, בעקבות הפגישה שלנו והשיחה קיבלתי סוג של הארה והבנתי שצריך שינוי בכיוון של העסק שלי. הבנתי דרך השאלות שלך שאם אנוח על זרי הדפנה ולא אחשוב על מה עשוי להיות בחמש השנים הבאות בתחום שלי, אני עשוי להפסיד את העסק. בדעתי להעביר את כל העסק לאחסון באמצעים דיגטליים וזה הדבר הבא בתחום אחסון המסמכים. למדתי שגם בחברות מאוד גדולות שלא חזו את השינוי ופשוט “זרמו", החברות שלא חוללו את ההתאמה לעתיד והפיתוח הטכנולגי המואץ כבר לא איתנו. מי משתמש היום במצלמה עם פילים או במכשיר פקס או אפילו בדיסקים, הכל משתנה כל כך מהר. ואם לא נהיה ערים לשינויים אנו עשויים לשלם מחיר כבד בדיוק כמו אותם אלו שלא שמו לב שפתאום נהיה אביב”.

חייכתי ושמתי את המכתב בצד, יש משהו במה שהוא אומר, נראה לי שאני צריך להגיד לו תודה.

העידן שבו אנחנו חיים מאופיין בשינויים שמתרחשים כל הזמן. היכולת שלנו להבחין בשינוי מתרחשת רק כאשר לא נמצאים בסביבת השינוי. לדוגמא, אנו לא יכולים להבחין בצמיחה של הילדים שלנו כאשר אנו רואים אותם כל הזמן והם איתנו, מי שמבחין בכך זה רק מי שלא רואה אותם כל הזמן ויכול להצביע על השינוי, אם מבינים שאנו חיים בסביבה משתנה, אנו צריכים לשאול את עצמנו מה השינוי שקורה עכשיו ואיך אני הולך להגיב אליו.

מי שפועל בצורה הזאת יכול להבטיח שהוא לא יעלם. חברות כמו בורדר (הוצאה לאור של ספרים) לא הבינו שהן חייבות לעבור להוצאה של ספרים דיגיטלים. לעומתם בארנס אנד נובלס כן הבינו. חשוב שנבין את השינוי ונבדוק מה ביכולתנו לעשות איתו וכיצד להפוך את השינוי להזדמנות לצמיחה. בסופו של דבר מי שלא פעל בצורה הזאת כבר לא קיים.שינוי הוא מבורך, רק אל תתנו לא להעלים אתכם.

ניסים שדה M.A מטעם אוניברסיטת תל אביב, בעל ניסיון בתחום הניהולי בסקטור הפרטי והציבורי. מוסמךMastery University מטעם Anthony Robbins מאמן בכיר למנהיגות ותקשורת בתחום האישי והעסקי מעביר הכשרת מאמנים בעיר ניו יורק יחד עם סדנאות ייחודית בתחום תקשורת והעצמה אישית.

nissimsade@gmail.com

www.nissimsade.con

917-225 8549