רב העיר מנע העסקת לא-יהודייה במסעדה; הרבנות הראשית: "זה לא חוקי"

סוגיית העסקת גויים בענף המזון מגיעה לבית המשפט: אישה תושבת הצפון תבעה בעלת מסעדה שלטענתה סירבה להעסיקה משום שאיננה יהודייה. הנתבעת האשימה את הרב המקומי, שהגביל את עבודת האישה במטבח מטעמי כשרות. כעת מתייצבת הרבנות הראשית לצד התובעת, וקובעת כי הרב פעל בניגוד לחוק.

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

הסיפור נחשף לראשונה ב"ידיעות אחרונות": ו', צעירה לפני גיוס לצבא, החליטה לעבוד כמה חודשים עד שתעלה על מדים. היא ניסתה להתקבל למסעדה בכרמיאל, עיר מגוריה, ובמהלך הראיון, כאשר מנהלת המקום הבינה כי הוריה עלו ממדינות ברית המועצות לשעבר, היא שאלה: "בלי להעליב, אבל את יהודייה?" בהמשך נאמר לה: "נבדוק את זה, כיאצלנו רוסיות לא עובדות. זה מקום כשר, ולא-יהודים לא מועסקים פה". בעקבות כך הגישה ו' תביעת פיצויים על סך 120 אלף שקלים נגד המסעדה.

קראו עוד בערוץ היהדות :

• דוגמנית העירום מהכותל: "הצטלמתי גם במסגד וכנסייה; אני אוהבת את כולם"
• סערה: דוגמנית עירום על רקע הכותל
• מפריז לנתניה: כמה עולים מצרפת יש בישראל
  

המנהלת, כאמור, גלגלה את האחריות על רב העיר, שמחשש לאיסור ההלכתי לאכול מזון מ"בישול נוכרי" הגביל מאוד את עבודתם של לא-יהודים במטבח, ובכך הפך את העסקתם ללא-כדאית מבחינת מנהלי העסק.

הרבנות בעד הגישה המקלה

לאחרונה ביקשה פרקליטות המדינה מהרבנות הראשית לישראל את חוות דעתה המשפטית וההלכתית בסוגיה. היועץ המשפטי לרבנות, עו"ד הראל גולדברג, הפתיע וקבע כי הרב מכרמיאל פעל בניגוד לנהלים ובאופן לא חוקי. לדבריו, האחראי על השגחת הכשרות היה צריך לאמץ את הדעות המקלות בהלכה, לפיהן גם מי שאינו יהודי יכול לבצע את רוב עבודות המטבח והבישול.

"למנהג האשכנזים... די שיהודי ידליק את האש בכדי שהבישול ייחשב 'כבישול ישראל', בעוד יתר הליך הבישול יכול שיטופל על ידי נוכרי", כתב היועץ. הוא הזכיר שיטה הלכתית נוספת לפיה "האיסור בדבר 'בישול נוכרי' איננו רלוונטי כאשר הבישול נעשה בביתו של יהודי", ואת הכרעת הרב עובדיה יוסף כי בצירוף שתי העמדות ניתן להקל בעניין זה.

"ככל שדרושה מבחינה הלכתית מעורבות של יהודי בהליך הבישול עצמו ולא רק בהדלקת האש, משמעות הדברים הינה מגבלה על אופן התנהלות העובדים הנכרים בבית האוכל", העיר עו"ד גולדברג. "כמו כן, היקף הפיקוח הכשרותי הדרוש בבית האוכל, על מנת להבטיח עמידת בית האוכל בנהלי הכשרות, עשוי להיות רחב יותר... (והדבר) משליך על עלות הפיקוח שבה נדרש בית האוכל לשאת".

מעיון בנהלי הכשרות של הרבנות הראשית, שאינם מפורשים בנושא זה, הסיק היועץ כי כאשר מדובר בבית אוכל בעל ברמת כשרות רגילה (להבדיל מרמה "מהודרת"), הרבנים המקומיים מחויבים לפעול בהתאם לנורמות אחידות בנושא זה ולהסתמך על הפסיקה המקלה.

להתיישר לצד הרבנות

ומן הכלל אל הפרט: רב העיר כרמיאל הצהיר כי הוא מחמיר בנושא זה ולכן כל העסקה של עובדים שאינם יהודים כרוכה מבחינתו בהעסקת משגיח כשרות צמוד, שיימצא במקום בכל שעות העבודה ויפקח על כך שהבישול יתבצע על ידי יהודים בלבד.

(צילום: גיל לרנר)

"אין חולק שעמדתו של רב העיר כרמיאל הינה לגיטימית ומשקפת מסורת פסיקה הלכתית מרכזית אשר קהילות רבות בעולם היהודי נהגו לפיה", כתב עו"ד גולדברג. "השאלה המונחת לפנינו, הינה האם החלטתו של הרב מלכא לחייב את כלל בתי עסק ברמת כשרות רגילה בכרמיאל, לפעול בהתאם לשיטה המחמירה, הינה סבירה על רקע עמדתה הנוגדת של מועצת הרבנות הראשית שהכריעה לפעול בעניין זה בהתאם לגישה המקלה".

חוות דעתו של יועמ"ש הרבנות: "משהכריעה מועצת הרבנות הראשית כך, עמדתנו הינה שהרבנים המקומיים מחויבים לעמדה זו ומנועים מלדרוש מבתי אוכל לנקוט בגישה מחמירה, ללא הסכמתם... רב מקומי אינו רשאי לדרוש מבית האוכל לנקוט בגישה הלכתית העומדת בניגוד לעמדת מועצת הרבנות הראשית לישראל, למצער, בתחום הכשרות הבסיסית".

בסיום הבהיר גולדברג כי עמדתו מתייחסת להיבט העקרוני בלבד ולא למקרה הספציפי הנדון בכתב התביעה. זאת ועוד, היועץ המשפטי הדגיש כי בכל מקרה "הרבנות המקומית רשאית, שלא נאמר מחויבת, לדרוש מידע אודות עובדים בבית האוכל שקיים ספק בדבר יהדותם, וזאת על מנת להבטיח את יישום נהלי הכשרות בבית האוכל".