שתף קטע נבחר

סופה של גלות בבל: העיראקים של לונדון

מרבית יהודי עיראק עלו לישראל לאחר קום המדינה, כאשר בעיראק חוקק חוק נגד יהודים המאפשר לוותר על האזרחות ולצאת באופן חוקי, מבלי לשוב עוד למדינה. רבים מי שנשארו ממניעים כלכליים, ברחו עם השנים לאנגליה. כך נחתם הגולל על גלות בבל - העתיקה ביותר בעולם

 

 

מי שמשוטט בקהילה היהודית בלונדון, יכול למצוא בה, בין היתר, את יוצאי עיראק. לפי נתוני משרד התפוצות מספרם לא ידוע בוודאות, אך הוא כולל כמה אלפים. לדברי פרופ' אסתר מאיר-גליצנשטיין מאוניברסיטת בן גוריון, נאלצו יהודי עיראק לעזוב את המדינה לאחר שהסכסוך בין ישראל לארצות ערב החל להקרין החוצה סביב הקמת המדינה. אז החל הסוף של ההתיישבות היהודית העתיקה ביותר בעולם, יהדות בבל בת ה-2,600 שנה.

 

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק  >>  

 


 

"היהודים הפכו למיעוט בעייתי", היא אומרת, ומתארת במקביל גם "עלייה באנטישמיות ומוטיבים גזעניים שחודרים לארצות ערב. זה מכתיב את גורל היהודים. ב-1948 יהודי עיראק לא חשבו על עזיבה. זו הייתה קהילה עשירה, עם מנטאליות מקומית ושותפות אמיתית לתרבות העיראקית.

 

מפת ההגירה של יהודי עיראק ()

"מיד עם ההכרזה על מדינת ישראל, עיראק שולחת צבא להילחם נגדה ומתחיל משטר צבאי ובצדו דיכוי של יהודים, סחיטת כספים ופיטורים של מאות פקידים בטענות על ריגול. מגמות לאומניות בחסות המצב הקיים במדינה מכניסות את הקהילה לפאניקה, ולמרות שהמצב מעט נרגע לאורך שנת 1949 מתחילים דיבורים על תוכניות חילופי אוכלוסייה בין 140 אלף היהודים במדינה, לבין פליטים פלסטינים.

 

"בהמשך עולה ממשלה חדשה בעיראק, ליברלית יותר, והמחשבה הייתה לתת לגיטימציה ליציאה של יהודים מהמדינה, אבל באופן שבו הממשלה תשלוט על זה ותפקח על היציאה של מי שרוצים בכך באמצעות חקיקת חוק מיוחד".

 

בני משפחת מועלם לדורותיהם, בגדאד, עירק 1953 (באדיבות עיזאת ששון מועלם (המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות))
בני משפחת מועלם לדורותיהם, בגדאד, עירק 1953(באדיבות עיזאת ששון מועלם (המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות))

 

"השלטונות", מסבירה פרופ' מאיר-גליצנשטיין, "הניחו שייצאו רק כמה אלפים בודדים והיתר יישארו. זה בעצם היה חוק רק נגד יהודים, שמאפשר לוותר על אזרחות עיראקית ולצאת באופן חוקי, והוא כלל ויתור על זכות השיבה לעיראק. החוק יצר מערבולת כלכלית, ומצד שני עמדה מדינת ישראל שהציעה לקבל את כל היהודים.

 

"החל תהליך של קהילה שלמה שנרשמת ליציאה. בתוך מספר חודשים כמעט כולם היו רשומים. היה כמעט בלתי אפשרי לצאת עם רכוש, אלא רק עם סכומים קטנים. לא היו למהגרים אופציות רבות, ובשנים שאחרי מלחמת העולם השנייה מדינות אירופה לא פתוחות לקבלת מהגרים, בטח לא כאלה ללא אזרחות וללא רכוש. לאורך הזמן מרבית היהודים הגיעו לישראל".

 

קבוצה של חברי החלוץ לומדים עברית, עירק 1948 בקירוב - אחד התלמידים מחזיק בידיו תמונה של בנימין זאב הרצל (באדיבות אדיר שדה (המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות))
קבוצה של חברי החלוץ לומדים עברית, עירק 1948 בקירוב - אחד התלמידים מחזיק בידיו תמונה של בנימין זאב הרצל(באדיבות אדיר שדה (המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות))

 

אז איך הגיעו יוצאי עיראק לאנגליה?

"אחרי שרוב הקהילה עזבה, נותרו בערך כעשרת-אלפים יהודים בעיראק. הם יצאו מהמדינה לאט-לאט וכמחציתם הגיעו ללונדון, שם התאחדו עם יהודים עיראקים שהיו שם עוד קודם לכן. יש עוד כמה מאות שמהגרים לארה"ב ועוד מספר דומה שמגיע לקנדה. אלה אנשים שעשו מאמץ מיוחד לנסות לצאת מעיראק עם הרכוש או לפחות עם סכומי כסף משמעותיים. הם יוצאים עם הדרכון העיראקי, מגיעים ללונדון כתיירים ומנסים להישאר שם. האלפים הבודדים שעוד נותרו סבלו בהמשך תחת שלטונו של סאדם חוסיין, ומרביתם ברחו לאיראן ומשם לישראל".

 

משפטו של שאפיק עדאס, בצרה, עירק 1948 (באדיבות עזרא כדורי (המרכז לתיעוד חזותי ע
משפטו של שאפיק עדאס, בבצרה שבעירק, שנת 1948 (באדיבות עזרא כדורי (המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות))

 

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
באדיבות עזרא כדורי (המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות)
משפטו של שאפיק עדאס, בבצרה שבעירק, שנת 1948
באדיבות עזרא כדורי (המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות)
מומלצים