"אני מורידה לאט לאט את חומות הניכור"

בשיתוף רשת אורט

כשרימה בשראת (34) עשתה ב-2012 את הצעד הראשון שלה בשערי קריית החינוך "אורט" בעפולה, היא לא באמת תיארה לעצמה למה היא נכנסת. היא ידעה שמורה ערבייה מנצרת־עילית שהולכת ללמד בעיר שמרנית־ימנית כמו עפולה יכולה להיתקל בקשיים, אך לא תיארה עד כמה. ועם זאת, אחרי שבע שנים היא נחשבת לפורצת דרך בתפיסת הדו־קיום בקרב התלמידים ובקרב תושבי העיר, ועל כך גאוותה הגדולה.

רימה בשראת

רימה, נשואה ואם לשניים, עשתה תואר ראשון ושני בחינוך באוניברסיטת חיפה. את הסטאז' כמורה עשתה בדליית אל־כרמל, לאחר מכן לימדה בבית־ספר נוצרי ומשם עברה ללמד בבית־ספר בדואי. בהמשך הייתה מנהלת פדגוגית בבית־ספר הדו־לשוני "הגר" בבאר־שבע.

"למדו שם יהודים לצד ערבים, חילונים לצד דתיים, הבנתי עד כמה המצב מורכב", היא אומרת. "שמעתי את הכאב מצד המשפחות היהודיות ומצד שני את מצוקות חייהן של המשפחות הערביות. אולי זה נשמע קצת מוזר, אבל כערבייה נוצרית שבאה ממשפחה טובה והייתה לה ילדות טובה לא באמת חוויתי את הסכסוך הערבי־יהודי עד אז".

מתוך הכאב נולד פרויקט למען כולם

לפני שבע שנים היא חזרה לצפון עם משפחתה וחיפשה מקום עבודה. "הציעו לי ללמד ערבית בקריית־החינוך אורט בעפולה, ואני הסכמתי כי אני אוהבת אתגרים. בדיעבד התברר לי שהייתי המורה הערבייה הראשונה שנכנסה לבית־הספר הזה. מדובר בעפולה, עיר שאמרו עליה לא אחת שהיא לא בשלה להיות מעורבת, וגם לימדתי ערבית, שזה אחד המקצועות הפחות מבוקשים בקרב התלמידים", היא מספרת.

לדבריה, "בהתחלה התלמידים חשבו שרימה זה שם רוסי. כשהם הבינו שאני לא ממוצא רוסי, הם שאלו בהיסוס אם אני ערבייה ואני עניתי בביטחון שכן. הם אמרו בתגובה: 'לא רואים את זה עלייך'. כששאלתי איך ערבים אמורים להיראות הם אמרו: 'שחומים, עם ג'ל בשיער ותספורות מוזרות'.

לעשות שינוי מתוך הקהילה

פה התחלתי להבין שאני במקום קצת רגיש, ובאמת, בהמשך הזמן היו ילדים שנכנסו איתי לעימותים ולא קיבלו את המרות שלי. היה מקרה שבו תלמיד זרק עליי מטוס נייר וכתב בו 'מוות לערבים' ו'איטבח אל ערב', ופעם אחרת תלמיד כתב את המילים האלה על היד שלו והראה לי בכוונה".

וזה לא הכל. לדבריה, "הייתה תלמידה שקיללה תלמידה אחרת בדיוק לידי ואמרה לה: 'יה ערביה מסריחה'. הייתה גם פעם הודעה שעברה בבית־הספר שמסתובב מחבל בעפולה. שמעתי מאחת הכיתות צעקות 'מוות לערבים' ואמרתי להם שזה לא נכון להכליל את כל הערבים. אבל למען האמת, הפעם היחידה שבאמת פגעה בי הייתה כשאחד התלמידים צעק לעברי: 'איפה הכפתור, איפה הכפתור?'. לא הבנתי על מה הוא מדבר, אז שאלתי אותו איזה כפתור, והוא ענה לי: 'הכפתור של חגורת הנפץ שלך'. מאוד נעלבתי, יצאתי לשירותים לבכות ורק אחר כך חזרתי לכיתה". 

רימה לא ויתרה. היא המשיכה להטיף לסובלנות ולדו־קיום, ועם הזמן חשה שהיא גורמת לשינוי. "היום, בדיעבד, אני קוראת לתקופה הזו צירי לידה. זה היה קשה בהתחלה, סיזיפי. לא היה יום שלא חשבתי שאולי מישהו יפלוט לעברי קללה או מילת גנאי. אבל לאט לאט היה שינוי באוויר. גם אותו תלמיד שהעליב אותי כתב לי מכתב התנצלות לאחר כמה ימים, חיבק אותי ואמר שהוא מתנצל".

מתקרבים ופועלים למען כולם

מוצאה גם לא פגע בקידומה. "עם השנים הפכתי להיות רכזת מקצוע בערבית. לאחר מכן הפכתי להיות מחנכת והתחלתי להיחשף, מעבר לתלמידים, גם להורים שלהם – ויש תמיד יחס מכבד אליי. זה מאוד מחמם את הלב. אם מדובר על יום ראשון, שהוא היום החופשי שלי כנוצרייה, ותלמידים או מורים פונים אליי – הם תמיד יתנצלו קודם שהם מתקשרים אליי ביום המנוחה שלי. זה מאוד יפה בעיניי. אני חושבת שהעובדה שאני מלמדת בבית־הספר הזה היא הזדמנות לדבר על הכלה, גזענות וקבלת האחר".

שומרים ברשת

לפני חמש שנים החלה רימה לרכז בבית־הספר את פרויקט "אורטוב – שומרי המסך", המעלה את המודעות לצורת ההתבטאות ברשת ומנסה למנוע תופעות כמו שיימינג. "אני מכניסה לזה גם עניין ההסתה הפוליטית", היא מציינת.

עושים טובת גם ברשת

"ומסבירה לבני הנוער שצריך לדבר אחד לשני בכבוד, לא משנה מאיזו קבוצת אוכלוסייה כל אחד בא. בשנה שעברה התחלנו עם פרויקט 'המילה הטובה', שבו ביקשנו מהתלמידים שיכתבו מכתב עם מילים טובות להורים שלהם או לחברים שלהם בבית־הספר. היו לזה תגובות מאוד יפות גם מחוץ ל'אורט'. בתי־ספר יסודיים בעיר הזמינו אותי לימי מילה טובה שהם עשו בעקבות הפעילות שלנו, עם כרזות ומשחקים שקשורים לנושא.

"כיום, זה שאני ערבייה זה כבר לא אישיו. עם הזמן גם הצטרפו מורות ערביות נוספות לצוות והפכנו לגורם מקצועי מוביל. אני מרגישה שאני מורידה לאט לאט את חומות הניכור ובונה גשרים בין יהודים לערבים, וזו גאווה גדולה".

מילה טובה יכולה לשנות הכל

מילה טובה עושה המון

"יום המילה הטובה" החל כיוזמה של תלמידי בתי הספר התיכונים וחטיבות הביניים של רשת אורט ישראל הלוקחים חלק בפרויקט "שומרי המסך" של "אורטוב" - המחלקה לערכים ולמעורבות חברתית של רשת אורט ישראל. היוזמה היא פועל יוצא של השתתפותם בפעילויות המפתחות מנהיגות ומודעות חברתית בניסיון ליצור שינוי תרבותי בשיח הישראלי במשך כל השנה, אולם הרלוונטיות שלו גוברת אף יותר בתקופת טרום הבחירות בעיצומה אנו נמצאים.

אירועי "יום המילה הטובה" יתקיימו ב-29.1 בלמעלה מ-230 מוסדות הרשת המונה כמאה אלף תלמידים, ואף יצאו מגבולות בתיה"ס אל הקהילה, על מנת להגביר ככל האפשר את המודעות לצורך בשינוי תרבות השיח ותפיסת האחר. "יום המילה הטובה" יאפשר לחוות חוויה של קבלת מחמאה והתרוממות רוח שאין לה תחליף בקרב הורים, מורים, מנהלים, תלמידי יסודי ותיכון, קשישים, כוחות הביטחון, פגועי נפש, ניצולי שואה, עובדי הרשות המקומית ועוד, וישמש קרקע פורייה להתפתחות דפוסי התנהגות אלה למשך השנה כולה ובכלל.

מאה אלף תלמידי הרשת יערכו במהלך היום שלל פעילויות המעודדות שיח מכבד –

בתוך בתי־הספר ובקהילות שבהן הם נמצאים. בין האירועים הצפויים: "אוטובוס הפרגונים", אוטובוס שיסיע תלמידים מהצפון עד ירושלים, מסע שבמהלכו הם יעניקו פתקי הוקרה ושי לשוטרים, אחיות, נהגי אוטובוס, עובדים סוציאליים, עובדי שירות וניקיון, שומרים במוסדות ציבוריים ועוד עובדים שלרוב לא זוכים למילה טובה; "גיבורים גדולים במילים" – קבוצה של תלמידים שתגיע עם מדי גיבורי על ותקיים הפעלות המעודדות שיח מכבד ופרגונים בקניונים, מתנ"סים, תחנות רכבת, שווקים ועוד מקומות הומי אדם בצפון הארץ; "ציף ציף מעל הרציף" – פעילות בתחנות רכבת ישראל ברחבי הארץ הכוללת ברכת נסיעה טובה בתוספת של תזכורת איך אפשר להיות נוסע אדיב, ועוד.

רוצים לדעת עוד? פרטים נוספים בטלפון 050-5662981, נטע פאר

הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"

בשיתוף רשת אורט