ריינג' רובר איווק (מבחן ראשון) - האקס של בר רפאלי

ריינג' רובר איווק הראשון היה מהדגמים המשפיעים ביותר על עיצובה ומיצובה של לנד רובר, וסייע לריינג' רובר במסע שינוי התדמית - מיצרנית רכבי פנאי-שטח גדולים וסופר-יקרים למותג יוקרה לכל דבר ועניין, עם היצע רכבי פנאי פופולאריים וזולים משמעותית, אך ללא יומרה לרדת מהאספלט. לראיה, היצע הדגמים שלה כיום מבוסס במחציתו על פלטפורמה של רכב נוסעים רגיל ללא הילוך כוח כלל.

השינוי הוכיח עצמו לפחות מבחינת נתון המכירות. 800 אלף עותקים יוצרו מהאיווק היוצא, מספר שהפך אותו - בקלות יתרה - לדגם הנמכר ביותר של היצרנית בשנים האחרונות. לכך עזרה בין היתר הבחירה בפרזנטוריות שאין בינן ובין מעלות דרדרתיים במדבר, דבר וחצי דבר. לא במקרה הוא הפך לחביב היפים והנכונים, עם רשימת יח"צ הכוללת את ויקטוריה בקהאם, ג'ורג'ינה צ'מפמן וכמובן בר רפאלי המקומית.

(צילום: ניר בן זקן)

למרות ההצלחה, האיווק הקודם - על בסיס פורד פוקוס, כן? - לא הציע איכויות נסיעה גבוהות במיוחד. למעשה, הוא נכשל בתחום זה לא רק מול הטובות במתחרות האירופאיות, אלא אפילו מול אלה שאינן נמצאות בטופ. כעת, בדור השני שנחת כאן לאחרונה, הוא מבטיח לשפר דרכיו ולהוכיח כי יש בו יותר מאפקט הזוהר של דוגמנית פריבילגית. לקחנו אותו למבחן ראשון.

מחיר רכב מבחן (בסיס): 489 אלף שקל (448 אלף שקל)

מתחרים ישירים: ב.מ.וו X4, מרצדס GLE קופה, פורשה מקאן

(צילום: ניר בן זקן)

טוב: עיצוב, סביבת נהג, תיבת הילוכים

בסדר: ביצועים, אבזור, מנוע

טעון שיפור: איכות נסיעה, מרחב מחייה

ציון:

איך נראה

לנד רובר מציינת אמנם כי כל חלקי המרכב חדשים לחלוטין ויתכן שכך הדבר. לעין הוא נראה דומה (מדי) לדגם היוצא. השינויים מסתכמים ביחידות תאורה צרות יותר, סבכה בולטת ופגוש קדמי חלק יותר, ידיות פתיחת דלתות נשלפות חשמלית כלפי חוץ ונסגרות בתחילת נסיעה ומאחור פס שחור ליצירת אשליית רוחב.

תא הנוסעים עבר עדכון משמעותי עם עיצוב פנים בהשראת הוולאר, כולל לוח מחוונים דיגיטאלי ("12.3) המאפשר תצוגת נתונים משתנה וצמד מסכי מגע - העליון לטובת מערכת הבידור והתחתון לבקרת אקלים ומצבי נהיגה. זה נראה מצוין אבל התפעול מסורבל ואיטי ומחייב הורדת מבט לכיוון התפריטים השונים. מאידך, ריינג' ויתרה סוף סוף על חוגת ההילוכים לטובת בורר קונבנציונל. תאי אחסון? לרוב, כולל אחד נסתר מאחורי מסך המגע התחתון.

(צילום: ניר בן זקן)

איכות החומרים גבוהה מאוד, ברכב המבחן עם שילוב צבעים שחור ודיפוני וריפודי עור כחולים שנראים מצוין. המושבים הנאים מספקים נוחות ותמיכה בינונית בלבד ושדה הראיה מוגבל לפנים עקב משטחי חלונות קטנים (בשם העיצוב, בעיקר מאחור) וקורות A רחבות. ברכב המבחן יש אפשרות להקרנת תמונת מצלמת הנסיעה לאחור על המראה המרכזית. מיותר, שכן היא מייצרת תחושת קרבת-יתר למכוניות מאחור ואינה מוסיפה לביטחון.

האיווק שומר על מידות קומפקטיות יחסית של 437 ס"מ לאורך ו-190.5 ס"מ לרוחב בדומה לדגם המוחלף, אבל הוא גבוה ממנו ב-1.5 ס"מ (165 ס"מ) ובסיס גלגלים צמח ב-2 ס"מ (268 ס"מ). השיפור במרחב המחיה לנוסעים מאחור צנוע בלבד והוא צפוף כך בבירור ממתחריו הישירים. החלונות אחוריים קטנים מייצרים תחושה קלסטרופובית אך הנוסעים שם יהנו מצמד שקעי USB ופתחי מיזוג אם כי ידיות אחיזה בתקרה אינן בנמצא. תא המטען גדל ב-16 ליטר (590 ליטר) אבל הוא עדיין כולל גלגל חלופי צנוע וזמני.

(צילום: ניר בן זקן)

גרסת הבסיס של האיווק כוללת ריפודי עור, מושבים קדמיים מתכוונים חשמלית, חלון שמש (שאינו נפתח) מצלמת נסיעה לאחור, חיישני חניה מלפנים ומאחור, מראות מתקפלות חשמלית וחישוקי "18. אבזור הבטיחות כולל בלימה אוטונומית, שמירה על נתיב והתראת עירנות נהג. הגרסה הבכירה מוסיפה פתיחה לחלון שמש, מערכת שמע של מרידיאן, מפתח חכם, דלת תא מטען נפתחת חשמלית וחישוקי "20. אבזור הבטיחות בגרסה זו כולל בלימה אוטונומית גם במהירויות גבוהות, בקרת שיוט אדפטיבית, התראה על שטחים מתים ועל פתיחת דלתות כשהשטח אינו פנוי.

איך נוסע

האיווק משווק כאן עם מנועי 2.0 ליטר טורבו-דיזל (180 כ"ס) או טורבו-בנזין (200 או 249 כ"ס כמו ברכב המבחן). כל המנועים משודכים לתיבת תשעה הילוכים אוטומטית והנעה כפולה-קבועה. הם מצוידים גם במערכת היברידית קלה (48V) המסייעת להפחתת פליטת המזהמים וצריכת הדלק (ב-6% לדברי היצרנית) על ידי אגירת אנרגיה בבלימה והחזרתה דרך המתנע בהאצה, כמו-גם אפשרות לדימום מוקדם יותר של המנוע (האטה במהירות של 17 קמ"ש עד עצירה). בניגוד לדומות לה, כאן היא פועלת בצורה חלקה יחסית.

המנוע החזק מציג אופי פעולה חלק ונעים יחסית תודות לזמינות כוח טובה (37.2 קג"מ ב-1,300 סל"ד), אך הוא מתמודד פחות טוב עם עומס גבוה. תוספת 140 הק"ג של מערכת החשמל מעלה את המשקל העצמי לכיוון ה-2 טון (1.9 טון, לא עמוס) ומאטה את הזינוק מהמקום בהשוואה לדגם היוצא בכ-10% (7.5 שניות, 0.7 שניות יותר מהדגם היוצא). גם תאוצות הביניים אינן מרשימות עקב פעולה איטית מדי של התיבה. צריכת הדלק בממוצע המבחן עמדה על 7.9 ק"מ לליטר מציאותיים ולא מרשימים בעליל.

(צילום: ניר בן זקן)

לדברי ריינג' רובר, פלטפורמת האיווק חדשה לחלוטין וחזקה יותר. המיתלים עברו כיול עדכני מלפנים וחודשו מאחור. אכן, איכות הנסיעה טובה מבעבר אך היא אינה משתווה למקובל במשפחה הבריטית בעבר. יכולת ספיגת השיבושים בינונית והצמיגים נמוכי החתך של רכב המבחן לא רק שלא סייעו לשפר זאת, הם גם אחראים לאוושה נוכחת בשיוט.

גם התנהגות הכביש אינה מלוטשת כפי שניתן היה לצפות. המיתלים מתקשים לרסן את המסה הכבדה והתוצאה היא זוויות גלגול מודגשות ואובדן אחיזה מוקדם מהצפוי. מערכת בקרת היציבות איטית בתגובותיה ואופי פעולתה גס ואגרסיבי בהרבה מהנדרש.

יכולת שטח? יש אומנם מצבי נהיגה לשלג, בוץ, חול, מצב להתחלת נסיעה בשטח דל אחיזה ובקרת ירידה במורד. לכך יש להוסיף זוויות מרכב סבירות (גישה-נטישה 30-25) ומרווח גחון טוב (21.2 ס"מ), אבל היכולת הביונית מוגבלת עוד יותר על ידי צמיגי כביש עדינים.

(צילום: ניר בן זקן)

סיכום

האיווק החדש טוב מקודמו, עם תא נוסעים נאה מאוד ומאובזר טוב מבעבר לרבות מערכות בטיחות מתקדמות. אבל הוא אינו משתווה עדיין לאיכות הנסיעה של מתחרות יוקרתיות ומבחינה זו לפחות, מרגיש כבן משפחה חורג. לנד רובר ויגואר, ואת זה יודעת כל תעשיית הרכב, מסוגלות להרבה יותר. ומעל הכל, הוא גם עולה כחצי מיליון שקלים, מחיר שיאפשר לרכוש מתחרים טובים ממנו.

מה שלא ניתן יהיה לעשות הוא לרכוש ריינג' רובר אטרקטיבי יותר מבחינת מראה. ומה שעוד לא ניתן לעשות, הוא לרכוש רכב פנאי יוקרתי ממותג גרמני למשל, ולזכות בהילה הייחודית וההרפתקנית-מלכותית של ריינג'. בקרב קהל היעד המצומצם יש ללא ספק לא מעט שמוכנים לשלם על כך את האקסטרה, ולחיות עם החסרונות. עובדה, הוא הריינג' הכי נמכר, ובפער ענק.