שתף קטע נבחר

 

"משה רבנו" של האתיופים: הסוכן שהתווה את הדרך מסודן

אחרי 40 שנה במדבר התודעה הישראלית, מבקשים יוצאי אתיופיה לשים על הבמה את הגיבורים האמיתיים של העלייה - הגברים והנשים שקברו את מתיהם במסע המפרך במדבריות סודן, בדרך לירושלים. פרדה אקלום היה סוכן המוסד שהוביל את הקבוצה הראשונה ופרץ את הדרך

 

בימים אלה מציינת יהדות אתיופיה 40 שנים למסע הרגלי הראשון לישראל. מאחורי המשפט הקצר הזה מסתתרים חיים שלמים – וסיפורים שיכלו לפרנס כמה ספרי מתח. גיבור העלילה והעלייה האתיופית, פרדה אקלום, היה סוכן מוסד שהוביל את הקבוצה הראשונה ופרץ בזאת את הדרך למה שנודעו מאוחר יותר כ"מבצע משה" ו"מבצע שלמה".

 

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

 

ואף ששמו מוכר לכל אחד מיוצאי העדה, הרי שבקרב הישראלים מדובר בדמות אנונימית למדי. ארבעה עשורים לאחר המסע האמיץ שהוביל ועשור לאחר פטירתו, כשבוע לפני יום ירושלים שנקבע גם כיום הזיכרון לנספים בעליית יהודי אתיופיה - עדיין לא מאוחר להתחיל תיקון תודעתי והיסטורי.

 

קראו עוד בערוץ היהדות :

יהודי גרמניה זועמים: "בשלב הבא יבקשו מהרבנים לגלח את הזקנים"

 

"בסיפור עליית יהודי אתיופיה מרבים להזכיר את חיל האוויר ואת כוחות הביטחון הישראליים, והם באמת עשו המון, אבל מי שהלך אלפי קילומטרים ברגל וקבר את מתיו במדבר, אלה הפעילים, כמו אחי". הדובר הוא עמרם אקלום, אחיו של פרדה, המספר לאולפן ynet על איש אמיץ ונערץ, מנהל בית ספר וראש המועצה בעירו שבאתיופיה. "אבל החלום הכי גדול שלו היה תמיד להגיע לירושלים".

 

"אתה גדל עם זה. אפילו לא מבין מאיפה זה בא, כי אתה חי בתוך חינוך ומשפחה שמדברת כל הזמן על ירושלים. וכך הוא עבר לבירה, אדיס אבבה, שם ניסה ליצור קשרים כדי לסייע לו לעלות לישראל".

 

פרדה הפך מבוקש

הימים – אמצע שנות השבעים - 1976, אם נדייק - כאשר מדינת ישראל נטולת כל אינטרס להעלות את יהודי אתיופיה. "חומה בצורה נגד העלייה", מכנה את זה אקלום. "אבל בתקופה הזאת מתרחשים שני אירועים מאוד דרמטיים: לארץ מגיעה קבוצת מסתננים שחיים על צווי גירוש, והם יוצאים למאבק למען פתיחת השערים – ובארה"ב יוצאים יהודים למאבק בהובלת ברוך טנגניה, והם מאשימים-מאיימים על מדינת ישראל שאם לא תפתח את השערים, יאשימו אותם בגזענות".

 

  ()
"במדינת ישראל, ההיסטוריה מתחילה מרגע שכוחות הביטחון התחילו להתערב בעניין". פרדה אקלום (מימין) ואחיו עמרם

 

אבל פרדה לא מתייאש. באדיס אבבה הוא חובר לאיש ביטחון ישראלי, חיים הלחמי, שמבקש ממנו בשנת 1977 לארגן משפחות לעלייה. "בתקופה הזו כבר יש הסכם בין שתי המדינות - ישראל ואתיופיה - תמורת נשק", אקלום מסביר. "בגין עולה לשלטון, ומבקש מפרדה לסייע בארגון היהודים. אחרי שתי טיסות מוצלחות לישראל, מודה משה דיין, שר החוץ דאז, בהסכם, הדבר מחולל סערה עולמית - ואתיופיה מנתקת קשרים עם ישראל ומתחילה רדיפה פוליטית אחר פעילים ציוניים שהיו מעורבים בפעולה. מדובר באיום על החיים. באותם ימים אתיופיה היא דיקטטורה רצחנית, וכל חשד לשיתוף פעולה משמעו כדור בראש".

 

פרדה מבוקש על ידי המשטר, ומצליח לברוח. לסודן הוא מגיע חסר-כל ומשם הוא מבין כי איננו יכול להמשיך לחיות ברחובות ולקבץ נדבות, והוא יוצר קשר עם המוסד. "לאורך כל הדרך הוא שמר שלוש כתובות: של ארגון אמריקני בניו-יורק, כתובת בניירובי ופרטים של איש הביטחון הישראלי שהכיר ושהה אז בשוויץ", מספר אקלום. "אבל אין לו כסף לשלוח את המכתב הזה. לכן הוא מוכר את טבעת הנישואים שלו העשויה זהב, ושולח את מברק שלימים התגלגל למשרדי המוסד. משם נשלח איש מוסד לחפש את פרדה".

 

"זו יציאת מצרים המודרנית"

פרדה אקלום הפך לסוכן מוסד. למעשה, הוא מי שגילה את נתיב הבריחה מאתיופיה לסודן, והוציא בו את הקבוצה הראשונה. בעקבותיו יצאו אלפי יהודים בהמשך, והוא שנתן למוסד הישראלי את הרעיון כיצד להוציא את היהודים מאתיופיה, והניח את התשתית לקיום "מבצע משה" עם איש המוסד דני לימור.

 

"זה לא רק פרדה", אומר אחיו, "אלה האנשים שלנו, האמהות שלנו שעשו מסע לא ייאמן וראויים להערכה. הם צריכים להיות סיפור מחנך לחברה הישראלית, כי זוהי יציאת מצרים המודרנית. האנשים האלה חיים בינינו, אתנו, לידנו - והם יודעים איך אנחנו מסתכלים עליהם. בזילות ולא בהערכה ראויה.

 

יש לנו הרבה מה ללמוד מהם על אהבת הארץ, על ציונות, הקרבה וחלום של אלפיים שנה שהתגשם - ואנחנו מפספסים את הסיפור הזה". אקלום אומר כי "במדינת ישראל, ההיסטוריה מתחילה מרגע שכוחות הביטחון התחילו להתערב בעניין".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים