מדד הדת המדינה: ההורים חילונים, הילדים מסורתיים

יחסי הדת והמדינה היו, ללא ספק, הנושא החם של שנת התשע"ט: שתי כנסות התפזרו בזו אחר זו בגלל חוק הגיוס, הבחירות שבאו אחריהן החריפו את המאבקים בין חרדים לחילונים, ברחבי הארץ בוטלו הופעות קיץ בגלל הפרדה בין גברים לנשים, בטבריה הופיע רון קובי - וברמת גן תחבורה ציבורית בשבת, והמשא ומתן הקואליציוני הקים לתחייה אפילו את חוק המרכולים ומתווה הכותל.

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>

קיראו עוד בערוץ היהדות :

• האיש שהפך את "הבימה" לבית כנסת: "הגיע הזמן גם למוזיקה כזו"
• בית המשפט הפולני: לפתוח מיידית את בית הכנסת העתיק בקרקוב
  

על גט עתיק - הפתעה: רשימת מכולת מימי הביניים

רגע לפני פרוץ התש"ף, מציינים ynet ועמותת חדו"ש עשור ל"מדד הדת והמדינה", ותמונת המצב שאותה הציגו עורכיו, רפי סמית ואולגה פניאל ממכון סמית למחקר, בשנת 2009 - דומה להפליא לזו שב-2019: אזרחי ישראל אוהבים את היהדות אך מתנגדים לכפייה, מסורתיים אבל גם ליברלים - כמעט בכל נושא וברוב מובהק ויציב של כשני-שלישים באוכלוסייה.

כך למשל, 72% מהמשתתפים בסקר דירגו את המתח החרדי-חילוני במקום הראשון או השני ברשימת הקונפליקטים הקשים ביותר בחברה הישראלית (לעומת 70% למחלוקת בין שמאל לימין). בהתאם לכך, 84% תומכים בחופש דת ומצפון שיאפשר לכל אדם לחיות על פי השקפת עולמו. בעניין זה יש הסכמה בין כל המחנות, שכן בכל קבוצה סבורים שהדבר יגן עליהם מפני כפייה של הצד השני.

72% מהמשתתפים בסקר דירגו את המתח החרדי-חילוני במקום הראשון או השני ברשימת הקונפליקטים הקשים ביותר בחברה הישראלית (צילום: אמיר ימפל)

כאשר פורטים את החופש לפרוטות, ההסכמות נעלמות: 68% תומכים בהכרה בכל סוגי הנישואים בישראל, כולל רוב הציבור המסורתי – אך 91% מהחרדים ו-77% מהדתיים מתנגדים לכך. יחד עם זאת, 50% אמרו כי אם היה חופש בחירה בנושא זה, היו מעדיפים להתחתן בטקס יהודי דתי, על פי ההלכה – וגם להשיא כך את ילדיהם.

רוב הגברים בעד נישואים על פי ההלכה

מי שמחפש מגמת שינוי, ימצא אותה, כאמור, בפער שבין הצעירים למבוגרים: 56% מהמרואיינים שגילם מתחת ל-30 אמרו כי היו בוחרים בחופה וקידושין כדת משה וישראל, ולעומתם בקרב בני ה-50 ויותר - רוב של 55% מעדיפים נישואים אזרחיים (33%), חתונה רפורמית או קונסרבטיבית (14%) או לחיות ללא מיסוד רשמי של הזוגיות (8%).

בחלוקה להגדרות דתיות נמצא כי לא פחות מ-52% מהחילונים היו בוחרים בנישואים אזרחיים ללא כל סממן דתי, ובקבוצות האחרות הרוב מעדיף חתונה על פי ההלכה - מ-55% בקרב ה"מסורתיים הלא דתיים" ו-80% מה"מסורתיים הקרובים לדת", עד ל-97% אצל החרדים.

בנושא זה נמצא פער גם בין הגברים, ש-55% מהם בוחרים בטקס דתי אורתודוכסי - לבין הנשים, ש-55% מהן מעדיפות סוג נישואים אחר, ככל הנראה בגלל התפיסה לפיה האישה מופלית לרעה ברבנות הראשית ובבתי הדין הרבניים ביחס לאיש, בזכויות שלהן היא זכאית בהלכה.

רק החרדים בעד שימור הסטטוס-קוו בגיוס

על רקע הניסיונות של ראשי ערים בחודשים האחרונים לארגן לתושביהן הסעות למקומות הבילוי בסופי שבוע, כמו בטבריה, ברמת גן ומהשבוע בראשון לציון, והביקורת המתמשכת על "חוק המרכולים" - סבורים 66% מבעלי הדעה שהשתתפו במחקר כי השלטון המקומי הוא שצריך להכריע בנושאים כמו הפעלת תחבורה ציבורית ופתיחת עסקים בשבת, ורק 34% היו מעניקים את הסמכות לכך לשלטון הארצי.

כצפוי, החרדים והדתיים רוצים ברובם ששר הפנים הוא שיכריע בעניינים הללו לכל ערי ישראל, לעומת המסורתיים (כולל אלה הקרובים לדת) והחילוניים שמעדיפים שכל רשות מקומית תהיה עצמאית לקבוע בעצמה את הסטטוס-קוו בשטחה. גם בנושא זה ניכר כי ככל שהנשאלים צעירים יותר, כך הם נוטים לעמדה המסורתית (אם כי גם בקבוצת הגיל 29-18 הרוב מצדדים בהענקת הסמכות לעיריות ולמועצות).

סוגיית גיוס תלמידי הישיבות ממתינה לפוליטיקאים מעבר לפינה, ומיד לאחר שתוקם ממשלה והכנסת תחזור לפעילות סדירה, הם יידרשו לאשר מתווה חדש להסדרת מעמדם של לומדי התורה, במקום החוק הקיים שנפסל בבג"ץ והוביל לבחירות כפולות.

ומה רוצה העם? על פי המדד, 53% סבורים שיש לקבוע מכסת פטורים לתלמידים מצטיינים ואת כל היתר לחייב בשירות צבאי או אזרחי, 27% קוראים לגייס את כולם, ללא יוצא מן הכלל, ו-20% תומכים במצב הקיים, שבו כמעט כולם אינם משרתים - שכן "תורתם אומנותם".

פילוח להגדרות דתיות מלמד כי החרדים הם היחידים שמבקשים להמשיך בסטטוס-קוו, כאשר אפילו הציבור הדתי אינו מגבה את תלמידי הישיבות בנושא זה: 60% מהם אמרו כי הם רוצים שינוי שבו לכל היותר יינתן פטור משירות ל"עילויים". ניתוח נוסף מגלה כי כמעט שליש מהצעירים בעד המשך המצב הקיים, לעומת 14% בלבד בקרב המבוגרים.

רוב הצעירים - לא חוששים מהדתה

מה שעשוי אולי להסביר את הפער בין עמדותיהם של בני ה-29-18 לבין אלה של בני ה-50+ כמעט בכל פרקי המדד, הוא תפיסתם את ה"הדתה". משתתפי המחקר נשאלו מה דעתם על הטענה לתופעות כמו הדרת נשים במרחב הציבורי או קידום תפיסת עולם דתית במוסדות החינוך הממלכתיים – והתוצאות מרתקות:

57% מכלל הנשאלים אמרו כי ההדתה אכן קיימת והם מתנגדים לה, לעומת 43% שמזהים אותה אך גם תומכים בה (10%) או אף סבורים שכלל אין תופעה כזו (33%). בפילוח התוצאות נמצא שלעומת המבוגרים, שם 65% הם נגד ההדתה, רוב הצעירים - 53% - בעדה, או טוענים שאינה קיימת. כצפוי, הפערים בנושא זה בין דתיים לחילונים גדולים עוד יותר.

79% מבעלי הדעה תומכים בכך שהמדינה תחייב את כל מוסדות החינוך בארץ ללמד את מקצועות הליבה, ורק 21% מתנגדים לכך. גם בנושא זה הדתיים לא מעניקים גיבוי לחרדים, כאשר 59% מהם בעד הפגיעה בעצמאות בתי הספר.

גם דתיים מתנגדים לטיפולי המרה

על רקע הסערה סביב התבטאות שר החינוך הרב רפי פרץ בנוגע ללהט"ב, 89% ממשתתפי המחקר אמרו כי הם מתנגדים ל"טיפולי המרה", בהם 65% מהדתיים - ורק 11% תומכים בכך, בתוכם 50% מהחרדים.

69% מהמרואיינים מצפים מהמפלגות שעבורן הצביעו בבחירות שיקדמו עניינים כמו הכרה בנישואים אזרחיים, הפעלת תחבורה ציבורית בשבת וגיוס תלמידי ישיבות, לעומת 12% שזה אינו חשוב להם ו-19% המתנגדים לטיפול בנושאים הללו – בהם 79% מהחרדים ו-59% מהדתיים.

גם בשאלה זו ניכר כי העיסוק בנושא בוער במבוגרים יותר מאשר בצעירים ומשמאל הפוליטי יותר מאשר בימין, ולעומת זאת לא נמצא הבדל של ממש בין עמדות הישראלים הוותיקים לאלה של העולים ממדינות ברית המועצות. כך או אחרת, בכל הקבוצות שהוזכרו נמצא רוב בעד קידום החופש והשוויון, כולל בקרב מצביעי הליכוד. בין תומכי ימינה הייתה זו התשובה הנפוצה ביותר.

אז איזו קואליציה היו אזרחי ישראל רוצים לראות? 57% מעוניינים בממשלה אזרחית רחבה שאינה כוללת או אינה תלויה במפלגות החרדיות – ובהם 71% מהמבוגרים, 34% מעדיפים כזו שבה חברות גם ש"ס ויהדות התורה ומשמרת את המצב הקיים בתחומי הדת והמדינה – ובתוכם 51% מהצעירים, ול-9% אין דעה בנושא.

"האוכלוסייה החרדית גדלה"

החלק העיקרי של מדת הדת והמדינה לשנת 2019 נערך בחודש אוגוסט בקרב 753 מרואיינים, המייצגים את האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל (טעות הדגימה המרבית: 3.6%). הפרק המשלים, המתייחס לתוצאות הבחירות, מבוסס על סקר שנעשה השבוע וכלל 600 נשאלים כמדגם מייצג של אותה קבוצה (טעות הדגימה: 4.0%).

הרב ד"ר אורי רגב(צילום: לימור אדרי)

מנכ"ל חדו"ש, הרב עו"ד אורי רגב, סבור כי הפער בין הצעירים למבוגרים נוסע בעיקר מהגידול הטבעי של האוכלוסייה החרדית, שלפי הלמ"ס מהווה 17% בקבוצת הגיל 29-20 לעומת 4% בקרב גילאי 60+. לדבריו, "המסקנה העיקרית היא שיש להיערך בדחיפות לשינויים אותם רוצה הרוב בישראל ולמימוש מלא של הבטחת מגילת העצמאות לחופש דת ושוויון".

על נתוני המדד אמר רגב: "חדו"ש מצביעה מזה שנים על עומקו של משבר הדת והמדינה והמתח בין חרדים לחילוניים. "לא 'שנאת חרדים' ולא 'אנטישמיות' אנו רואים כאן, כפי שטוענים כמה פוליטיקאים, אלא סלידה וכעס גוברים בקרב הציבור היהודי בישראל, אשר רוצה במדינה יהודית ודמוקרטית אך מתנגד בכל תוקף לכפייה דתית ולאפליה מפלגת המסוכנת לעתידה של ישראל וליחסיה עם יהדות העולם".

רגב הביע תקווה כי "עם פתיחתה של שנה חדשה ופרק חדש בתולדות הפוליטיקה הישראלית, ישכילו מנהיגי המדינה להבין את הצורך בדרך חדשה, אשר תואמת את זהותה הייחודית של מדינת ישראל ושותפותה עם יהדות התפוצות הפלורליסטית, מכבדת את חירויות האזרח וכבוד האדם, חוגגת את עקרון חופש הדת, שלטון החוק וכיבוד עצמאותה וסמכותה של הרשות השופטת".