שתף קטע נבחר

מתחילים מחדש: היום מתחיל המסע העולמי ללימוד הש"ס

במטוס ובמכונית, בבית ובמילואים: על גבי דפים מצהיבים ובטבלטים משוכללים, זקנים וצעירים, בימי אבל ובימי שמחה, בסתם יום של חול וביום העצמאות – שמתרחש כל יום. זוהי תופעה שלא תאומן, הביטוי התרבותי העמוק ביותר לחברה לומדת, ולמקומו של תלמוד תורה בחייו של האדם המאמין - המסע היהודי ללימוד הש"ס

מסע עולמי, בו משתתפים עשרות אלפי איש, גברים ונשים – מתחיל היום: אורכו – שבע שנים וחצי, 2712 ימים.

 

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>  

 

במטוס ובמכונית, בבית ובמילואים, על גבי דפים מצהיבים ובטבלטים משוכללים, זקנים וצעירים, בימי אבל ובימי שמחה, בסתם יום של חול וביום העצמאות – שמתרחש כל יום, בכל מקום, בכל חלק מהיממה ובכל פורמט. ובפעם ה-14 הוא מתחיל היום מחדש. שם התחנה הראשונה: תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ב' שיסתיים ב-7/6/2027 - וכולם מוזמנים אליו.

 

קראו עוד בערוץ היהדות : 

 

שם המסע הזה הוא "הדף היומי". הכוונה היא ללימוד התלמוד הבבלי ברצף, שהוא ספר הלימוד היסודי של התורה שבעל פה. כל יום דף אחד, יום רודף יום, דף רודף דף. אני מתחיל אותו בפעם החמישית, בהתרגשות ענקית, בציפייה, בתשוקה ובנכונות.

 

איך שיהודים מתחברים בעולם

הוגה הרעיון הזה הוא רבי מאיר שפירא מלובלין, שהציע לפתו במסע הזה ב- 11/9/1923, שהיה אז ראש השנה. הרעיון היה שלכל היהודים בעולם יהיה בסיס משותף לשיחה.

 

רבבות משתתפים  (באדיבות
רבבות משתתפים (באדיבות "אגודת ישראל באמריקה" )

 

 

 

  (באדיבות
בסיס שיחה משותף(באדיבות "אגודת ישראל באמריקה")

 

על אף הבדלי התרבויות והשפה, הרמה האינטלקטואלית ותחומי העניין, הזמן הפנוי והיכולת הכספית של רכישת התלמוד – ייפגשו כל היהודים בנקודת מפגש אחת: הם לומדים היום את אותו דף. מושפעים מאותה תבנית. עסוקים באותו עניין.  הרעיון היכה גלים אט אט, כבש את הלבבות, והפך להיות חלק מסדר היום של עשרות אלפי איש, ועכשיו ניתן לפגוש אותו ממש בכל מקום.

 

הספר היהודי: רלוונטי לימינו

גיוון צורות הלימוד הוא מדהים. בכל מקום נוצרה ריקמה אחרת של לימוד "הדף היומי". יש שלומדים אותו עם שחר, ומשכימים קום עוד לפני תפילת שחרית, ויש שלומדים אותו כמעשה האחרון של היום; אחרים לומדים אותו לבד, בחברותא או בחבורות גדולות. 

 

יש שקוראים אותו מהר - ויש שמעמיקים בו. לומדים מסוימים נעזרים בספרי פירוש, ויש לומדים שמעדיפים להאזין לפודקטסים או לכל מדיה מתקדמת אחרת. זוהי תופעה שלא תאומן,  הביטוי התרבותי העמוק ביותר לחברה לומדת, ולמקומו של תלמוד תורה בחייו של האדם המאמין.

 

התלמוד הבבלי הוא הספר היהודי המגוון ביותר שיש, שכן הוא אחרון הספרים בו מצויים כל המשמעויות של יהדות: הלכה ואגדה, פרשנות התנ"ך וסיפורי אמוראים; היסטוריה ורפואה; מקורות קדומים ומחלוקות מאוחרות (יחסית). הוא גם נכתב בצורה מיוחדת: מעין פרוטוקול לימוד, של קושיות ותירוצים, הצעת גרסאות שונות ועימות מקורות. הכל חי כאילו זה מתרחש עכשיו. טקסט מזמין לא רק את הלימוד, אלא גם את המעורבות, את ההמשכיות, את הפענוח.

 

אחד הדברים המיוחדים בתרבות התורנית של עם ישראל היא העובדה שהלימוד פתוח לכל. אין צורך במעמד מיוחד, והיא לא סודית ולא ממדרת. היא מונחת בארון הספרים, וכל הרוצה לבוא וללמוד – מוזמן לעשות זאת. מפעל הדף היומי מוכיח שרבים רבים רוצים בכך, ומעצבים בכך את אחת התופעות המדהימות ביותר בעולם: חברה לומדת.

 

המחזור ה-14 מתחיל היום במסכת "ברכות". כולם פותחים את הגמרא. בעמוד הראשון. ולעיניים מופיעה המשנה "מאמתי קורין את שמע בערבית", ו... מתחילים שבע שנים וחצי של מסע מפעים, מחייב, מתמסר ומעצים.

 

  • הכותב הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני "צהר", חבר ועדת הלסינקי וראש ישיבת ההסדר "אורות שאול". הרב שרלו כותב מידי יום את "הזיק היומי ", ובדף הפייסבוק מתקיים בית מדרש מסביב לזיקים בהשתתפותו. ניתן להציע שם הצעות לזיק בנושאים שונים.

     

     

     


  •  

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים