השתיקה מולידה שנאה
איך לא קם אף אחד למחות על פגיעת הרב עובדיה בערבים?
פתגם ערבי ידוע אומר: "אם דיבתי יוצאת מפיו של אדם בעל חסרונות מרובים, הרי זאת ההוכחה כי אני מושלם" (בתרגום חופשי ומעודן). הרב עובדיה ודאי מכיר את הפתגם הזה גם בלא תרגום.
אכן, הכשותיו התכופות של הרב עובדיה יוסף, בלשון השוק המשתלחת שלו, מעידות דווקא על עיסתו הוא ולא על עיסתם של המותקפים על-ידו. הרעל הגזעני שמפיץ הרב פוגע ומכאיב, אבל השתיקה הצורמת מצד מי שהיו אמורים להגיב על דבריו - פוליטיקאים, אנשי תקשורת ויתר כובשי המסך והמיקרופונים – מכאיבה ופוגעת הרבה יותר. אפילו אלה שכן קמים ומתקוממים (לא באופן מרשים במיוחד, אם לומר את האמת) עושים זאת רק כאשר הסכינאות הלשונית של הרב ננעצת גם בלבם ובגבם של יהודים.
שבוע ההכשות האחרון של הרב הוכיח עד כמה גדולה השתיקה כשמדובר במתקפות כנגד ערבים. מחריד אותנו, אף כי לא מפתיע, שראש הממשלה לא קם למחות או לגנות את מתקפות הרב נגדנו. מחריד אותנו, אף כי לא מפתיע , שנשיא המדינה נאלם דום. האם אנחנו צריכים להבין את שתיקתם כאיתות להסכמה ולשביעות רצון מדבריו? אבל בעצם למי בכלל יש ציפיות מראש-ממשלה, מנשיא המדינה ומשאר הפוליטיקאים?!
מה שהחריד אותנו, אולי יותר מכל, הייתה תגובתה של התקשורת הישראלית. המראיינות והמראיינים בשני ערוצי הטלוויזיה הפנו שאלות למכביר (לא תמיד חכמות ונוקבות די הצורך) על הפגיעה שפגע הרב בזכר היהודים שנספו בשואה. אך הם התעלמו כמעט לחלוטין מן הפגיעה שפגע בערבים. במקרה אחד "חקרה" המנחה באחד מיומני החדשות בטלוויזיה את גדול תלמידי הרב היום על הפגיעה בזכר ששת המיליונים ובראש הממשלה. הבחור חמק מן השאלה הלא-נוחה ובמקום זאת השיב לה על מה שלא שאלה – דברי הרב על הערבים – תוך שהוא מצביע על "צדקת" דברי הרב נגדם. והיא שתקה. המראיינת הייתה פתאום לאילמת, התלמיד החכם שכנע אותה!
ידידים יקרים, השנאה כלפי ערבים היא-היא מקור השנאה כלפי יהודים. שנים של אפליה ודה-לגיטימציה של האזרח הערבי, הן אבותיה ואימותיה של הדה-לגיטמציה של אזרחים יהודים. השתיקה על פגיעה בערבים היא המולידה את הפגיעה ביהודים. להגיד שזו נחמתנו? לומר שזו נקמתנו המתוקה? לא.
פתחתי בפגם ערבי ואסיים בפתגם נוסף: "אם אתה חולק כבוד לאדם מכובד – קנית את לבו; אך אם אתה מכבד אדם שאינו ראוי - הוא יקום עליך". האם צריך להזכיר לרב את הכבוד שעשו לו ולצאן מרעיתו אזרחים, נשיאים ומלכים ערבים? האם צריך להזכיר לרב היכן נולד, היכן התחנך, היכן צמח?
לוטפי משעור הוא העורך הראשי של השבועון בשפה הערבית "א-סינארה"
לפנייה לכתב/ת 
