מעמק הירדן לרמות מנשה

אולי טיפשה, אבל בטח לא יותר מהממוצע. כך שכאשר חיפשתי ולא מצאתי בקיבוץ אפיקים את משרד הקבלה של חדרי האירוח, ודאי לא הייתי היחידה. בעיה חמורה של שילוט. הכוונה של חברת משק לא עזרה. חבל. חנות לדגים טריים, מן הסתם דגי בריכות, נמצאת בכניסה לקיבוץ, לשירותם של נופשים הזוממים פיקניק עם מנגל.

לא רחוק מכאן, על הכביש המוביל מצמח דרומה, שער הגולן ומסדה, קיבוצים שכנים. "אל מול גולן", חדרי האירוח של שער הגולן, נמצאים באזור המוסכים ובתי המלאכה של המשק, שביניהם גם חנות אופניים. בתי קומותיים חדשים, לא מפתים. יתרונם הוא בקירבה לבריכת השחייה. לא ירדתי מהמכונית.

במסדה שכונת האירוח נראית יפה יותר. עצים, דשאים וביתנים מאורכים של קומה אחת, המחולקים לדירות חדר או יותר. בדירות של שני חדרים אפשר לשכן כמה ילדים. המארחת, שפתחה בפני דירה כזאת, סיפרה שלא מזמן בילתה כאן משפחה עם שבעה ילדים, והם הסתדרו. ברור שהם הסתדרו, אבל עדיף להגיע עם לא יותר משלושה. לפני כל דירה, ריהוט גן וגריל. בפנים מאוד צנוע, אבל מרווח. ארוחת בוקר בחדר האוכל של הקיבוץ (בעונה שקטה מביאים לחדר), בריכת השחייה של שער הגולן (מרחק הליכה) פתוחה לאורחים של מסדה, קבלת הפנים יפה.

אשדות יעקב איחוד. משרד הקבלה סגור. השעה 12:30, כנראה המשרד הלך לאכול צהריים. ביתני האירוח הם מבנים טרומיים קטנים. מעבר לגדר מטע תמרים ומטע בננות. לגמרי עמק הירדן.

אשדות יעקב איחוד. כאן ענף האירוח מושקע ומטופח. דירות חדר מרוהטות בצבעוניות בביתני קומה חדשים, לכל חדר יש שם: "מקלחת", "חדר אוכל" ושאר מוסדות מהקיבוץ של פעם, ולכל אחד ריהוט גן. בבתי הקומותיים הדירות קצת יותר גדולות, בחלקן אמבטיה עם ג'קוזי, שולחן גן גדול מתחת לפרגולה ושיפורים אחרים. ההפרדה בין חדר ההורים לחדר הילדים היא באמצעות וילון. כל אזור האירוח טובל בירק. את רחבת הגריל מכסה גפן, שעכשיו היא עירומה. בסוף הקיץ אפשר לקטוף ממנה ענבים.

את ליל הסדר מנהלת שרה'לה שרון. כך שמובטחת שירה בציבור, רק בנים, רק בנות, כולם ביחד ושמחה גדולה.

המון אפשרויות בילוי מפורטות בפרוספקט: חופי הכינרת, שיט קאנו בירדן, ג'יפים, טיולי מרכבות, טיולי סוסים, שיט אבובים ועוד. מכולן בחרתי את הפסיבית ביותר: גן החי שבקיבוץ בית זרע. נוסעים בעקבות השילוט בין מטעי התמרים וצמחיית חורף גבוהה – חורפיש וחובזות - עד לצומת טי בכניסה לקיבוץ, שם יש לפנות ימינה. עכשיו זה שביל מלא בורות ומהמורות, שיש לנהוג בו בזהירות, עד למגרש החניה. משם, לא להיכנס בטעות למוסד החינוכי, אלא ללכת לכיוון ההפוך, אל תוך הקיבוץ, ומייד תראו שלט מכוון.

רוב החיות שבגן הן ציפורים. תוכים, ציפורי שיר, עופות מים, יענים, טווסים ועוד. כולן כלואות בכלובים. איזה עצב. כי כשצלצלת רעד קולך. מותר להיכנס אל חלק מהכלובים, למשל זה של קופי הסנאי, ללטף את החיות ולהאכיל אותן בבמבה וביסלי. הכלוב הנחמד מכולם, שנראה הכי שמח, הוא זה של השפנים, המבלים בחברת תרנגולות ואפרוחים. בזמן שביקרתי במקום היו השפנים עסוקים מאוד בארוחת הצהריים: כרוב. האפרוחים לא הפריעו.

זה מקום מומלץ לילדים קטנטנים. בשטח הגן יש פינת ישיבה ולידה קיוסק, שם אפשר לקנות שתייה וסנדוויצ'ים או לאכול סנדוויצ'ים שהבאתם איתכם, כך שעם פעוטות אפשר להעביר כאן בוקר. בחגים יוצאים טיולים מודרכים בטרקטור ועגלה אל נפתולי הירדן הנמצא למרגלות הקיבוץ (לקבוצות, בתיאום מראש).

דרומה, למעיינות חוגה. משמאל, אפיק הירדן, מימין ההרים, שכל השנה הם בצבעי בז'-אפור ועכשיו, לתקופה קצרה, הם ירוקים. בצד הדרך שלטי מע"צ גדולים: לירדן. פעם היו כותבים, "עצור, גבול לפניך". אין עוד ציווי לעצור. אלא אם כן הגעתם למעיינות חוגה, שם, מספרים, גן עדן. מעיין זורם בין שלוש בריכות גדולות. הכביש מתפתל לעבר אזור ירוק המבטיח מים. אבל אמצע השבוע, אין איש שם, הפארק סגור בחורף, ואשה זהירה לא תחדור לשם לבדה. היא תסתובב באמצע הדרך ותיסוג.

נווה איתן, שלוחות, בית אלפא, בית השיטה, מעלה גלבוע – בכל הקיבוצים האלה משכירים חדרי אירוח. אבל לי נעשה דחוף לעבור ליד תל מגידו (גם שם, בקיבוץ, יש אירוח כפרי), לראות אם פרחו הכלניות הסגולות והלבנות בשדה המוכר לי מילדות. ומכיוון שכבר אין שם כלניות, צריך לבדוק אם נשארו רקפות בגבעת הרקפות שליד קיבוץ דליה.

הכביש העולה ממשמר העמק לרמות מנשה הוא אחד היפים בארץ. יער משמר העמק באמת דומה ליער, ועוד מעט תקשט אותו פריחת כליל החורש. כחמישה ק"מ (המון חניונים בדרך) ובסופו רמות מנשה היפהפיות, והדרך לדליה בין הגבעות.

"ולא ידעתי שאני אבל בגללי! כי כשצלצלת רעד קולי!" בקול רם, חלונות פתוחים, רוח מלטפת, נסיעה איטית עד גבעת הרקפות המפוארת. גם כשנגמרות הרקפות היא נשארת מקום לטייל אליו, להשתרע על העשב, לראות את השמים דרך צמרות האורנים, וככה. ובגבעה שמעבר לכביש נמשכת הפריחה כמעט אל תוך הקיץ, ויש שם פרחים נדירים.