הארי פוטר והמתרגמת לעברית

מעטים האנשים שמצליחים לשמור גם בבגרותם על תחביבים ואהבות ישנות מהילדות. גילי בר-הלל, ילדה שאהבה לקרוא ספרי פנטזיה ובמיוחד את "הקוסם מארץ עוץ", הפכה בגיל 26 למתרגמת לעברית של סדרת ספרי "הארי פוטר", המגוללים את סיפורו של קוסם צעיר בבית ספר לקוסמות. מזל, הרבה כשרון וטיימינג מופלא חברו כדי שבר-הלל הצעירה תקבל לידיה את מלאכת התרגום של הספרים שמיליוני ילדים ומבוגרים ברחבי העולם כבר התאהבו בהם, ויש סיכוי סביר שעד סיום לימודיו של הארי בהוגוורטס (שלושה ספרים נוספים), מספר המעריצים יוכפל. "זאת בעצם עבודת התרגום הרצינית הראשונה שלי", אומרת בר-הלל, "עבדתי בתור מתרגמת ב'הארץ' וגם תרגמתי כל מיני פרויקטים באופן פרטי אבל אלה בהחלט הספרים הראשונים שתרגמתי וממש יצאו לאור".

- מבקרים מנוסים ומבוגרים ממך בוודאי תוהים למה דווקא את. אז איך זה בעצם קרה?

"פניתי ליהודה מלצר, שידעתי שהוא בעל הזכויות. באותה תקופה לא אני ולא הוא ידענו שזאת הולכת להיות כזאת הצלחה, והאמת היא שבגלל זה התייחסתי לכל העניין נורא באיזי. הספר הראשון ישב אצלי כמה חודשים טובים בלי שאף אחד לחץ עלי להתחיל. אז ההיסטריה לא היתה קיימת. הוא עדיין לא הגיע לארה"ב ופורסם רק באנגליה. אני בכלל לא בטוחה שהיו נותנים לי את התרגום אם היו יודעים שמדובר בכזה להיט, ובטוח שאם אני הייתי יודעת, הייתי עובדת עליו הרבה יותר מהר".

- כמה זמן אורכת עבודת תרגום כזאת?

"זה משתנה. הספר הרביעי ארוך פי שלושה מהספר הראשון, הוא יותר מ-700 עמודים וזה בערך כמו שלוש פעמים הספר הראשון. על הראשון עבדתי לאט, עשיתי אותו תוך חצי שנה, תוך כדי עבודה במשרה מלאה ב'כתר'. עכשיו כבר הרבה יותר מדקדקים. בעוד שהספר הראשון כמעט לא עבר עריכה, עכשיו כל מילה נבדקת פעמיים. מאוד מודעים לכך שכל מילה תעבור ביקורת".

"אני חושבת על הביקורת"

בכל הנוגע לביקורת, בר הלל היא כבר בעלת נסיון, אפילו רב. העיסוק הבלתי נלאה בעבודת התרגום שלה על "הארי פוטר" הפכה כבר לעניין אופנתי יותר ממהותי. "זה לא תענוג", מודה בר הלל, "אני גם יודעת שאם זה היה ספר אחר זה לא היה קורה. יש כל כך הרבה ספרים שיוצאים בארץ שאפשר לגלות בהם דברים מביכים הרבה יותר. אז כיף זה בטח לא. יש משהו בטבע האנושי, שכשמדובר בהצלחות בקנה מידה כזה ענק, מיד רוצים לצעוק שהמלך הוא עירום. בכל דבר שמצליח עד כדי כך תמיד יהיה מישהו שיחפש איפה זה לא טוב, איפה לבקר, ממניעים קנטרניים בלבד".

- היחס שלך לתרגום הספרים השתנה בעקבות הביקורת שספגת? את מהססת יותר? בודקת יותר?

"הגברנו את המאמצים בהגהה, אבל גם בפעם החמישית והשישית אפשר למצוא מה לתקן. הספר הראשון עבר שלוש פעמים הגהה, הנוכחי עבר כבר שמונה".

- את לא מסתירה את ההשפעה של הביקורת עלייך. אפילו הגבת לאחת מהן מעל דפי העיתון.

"עתליה זילבר כתבה ב'הארץ' על כל מיני טעויות שהיו קשורות בהגהה ולא בהבנת שפה. אני יודעת שהתגובה שלי לדברים לא מוציאה אותי 'קולית' ושהדבר הנכון לעשות היה לקבל ולשתוק, אבל בביקורת הזו עיצבנה אותי ההיתממות. מה שמרגיז אותי זה שעד היום מצטטים את הביקורת הזאת כהוכחה לכך שהתרגום גרוע, ולמרות שאני משתדלת לנטרל את העצבים, אני לא מסוגלת. את יודעת שזה הפך לנושא דיון של ילדים באינטרנט? כעסו עלי שהשתמשתי במילים כמו 'תנשמת' ו'נרגן'. אז לצערי אני מאוד חושבת על הביקורות האלו. כל דבר שקראתי וקשור לספר נתקע אצלי בראש".

- כשקראת את הספר הראשון תיארת לעצמך שיש פה להיט? מצאת בו את החומר שממנו עשויים רבי-מכר?

"הוא נראה לי חמוד ונהניתי ממנו, אבל לא חשבתי שמדובר בלהיט בטוח. ספרי ילדים פנטסטיים הם הסוג שאני הכי אוהבת לקרוא, רובם בכלל לא תורגמו. לנסות ולומר למה דווקא זה הצליח? הוא פשוט שילוב של כל מיני מרשמים. העובדה שהוא לא כזה מדהים ומתוחכם בטח עזרה לו להיות יותר נגיש, יותר קל לעיכול".

"עם כל הנאחס - היה שווה"

את חידון הארי פוטר שהכינו עבור מערכת ynet שלושה מומחי הארי פוטר בני 12 (ושיפורסם כאן בשבוע הבא) עברה בר הלל בקלות: איזה ממתק של מוגלגים דמבלדור אוהב (קרמבו), איך דראקו קורא להרמיוני כקללה (בוצדמית) ועל איזה מטאטא רכב הארי בספר אבן החכמים (נימבוס 2000) - הכל היה קל. היא כן התקשתה בשאלה "על אילו לבנים צריך ללחוץ כדי להגיע אל סמטת דיאגון", ומכיוון שחבורת בני ה-12 עזבה את המערכת מבלי להשאיר תשובות לכל השאלות (אלא רק ארבע אפשרויות לכל שאלה) גם אנחנו לא נדע אם מדובר ב-3 לגובה ו-2 לרוחב, או 2 לגובה ואחת לרוחב.
"עם כל הנאחס שקיבלתי מזה אין ספק שזה היה שווה", מסכמת בר הלל. "ניתנה לי הזדמנות של פעם בחיים ואני חושבת שכל המבקרים יודעים את זה כמוני. לא לכל אחד נופלת הזכות לתרגם ספר שמקבל כזאת חשיפה ולמרות כל הביקורות הרעות אני ממשיכה ואמשיך לתרגם ספרים בהנאה גדולה".