מאזדה דמיו - מאזדה למתחילים

בשנים האחרונות מזכירה הפופולריות הגואה והולכת של מאזדה בישראל את פלח השוק האדיר שהיה בידי סובארו בעבר. למרות שמאז תחילת שיווק מכוניות החברה בארץ לא היו לדלק מוטורס (היבואן) סיבות מיוחדות להתלונן, הלאנטיס הנוכחית היא סיפור שונה לגמרי. חבילה נכונה, תמחור טוב, מוניטין מצוין ושמירת ערך ללא תחרות, הביאו את הלאנטיס למעמד של מגה סטאר מוטורי.
בנוסף, תג מחיר מושך אפשר את הפיכת ה-626 לבחירה מועדפת בתחום המשפחתיות הגדולות, עם מיקום יוצא דופן בין עשרת המכוניות הנמכרות בארץ. מיניוואנים וטנדרים חדשים תרמו אף הם את שלהם, אולם במבחר הדגמים בארץ נותר חלל בולט. למאזדה לא הייתה מכונית קטנה ועממית מהלאנטיס. מאז ה-121 המקורית, מהכישלונות היחידים של היבואן, חסרה הייתה מכונית קטנה בהיצע.
הייתה, כי על כבישי המדינה נראות פה ושם "דמיו" חדשות, רכב מקורי המוכר בעולם הרחב זה זמן רב, אך אלינו הגיע רק עכשיו. ביפן הוצג עוד ב-96', זכה להצלחה עצומה והיה מהאחראים על שיקום נתוני המכירות המדשדשים של החברה. באירופה הוא משווק מסוף 98', אבל בדלק המתינו לתיבה אוטומטית הכרחית כאן, ולמקצה שיפורים מקיף שעבר הכלי לאחרונה. במובן מסוים זוהי גם נקמתה המתוקה של ה-121: הדמיו מבוסס עליה, עם מערך מתלים דומה ובסיס גלגלים זהה.

קטן וגדול

שוק הקטנות המקומי מפוצל לשני זרמים עיקריים: מכוניות סופר-מיני קלאסיות כמו ה-206 או הפונטו שפונות לקהל צעיר ואופנתי, ומשפחתיות זעירות כמו אקסנט שאהודות על קהל מבוגר תודות למראה מגודל ותא מטען נפרד. הדמיו מנסה לרקוד על שתי החתונות בזכות עיצוב המזכיר מיניוואן הגדול מכל סופר-מיני מוכרת, מאפיינים של סטיישן וקורטוב הקרנה של 4X4.
הצלחה מובטחת? יבואני מאזדה, שמכירים היטב את קהל היעד, לא לוקחים צ'אנס. כהרגלם, הם הולכים על בטוח ומביאים את הדמיו בגרסה אחת בלבד: עם תיבת הילוכים אוטומטית ומלוא האבזור החשמלי והבטיחותי המקובל, כולל ABS. אצל הקוריאניות למשל חבילה זו עדיין אינה תקנית, אך זו אינה העובדה היחידה שמעמידה את הדמיו מולן. תיבה אוטומטית בלבד מדגישה שהיריבות החשובות אינן מגיעות מאירופה - אלה עדיין זוכות לביקוש נאה גם עם דוושת מצמד הכרחית.
תא הנוסעים מוכיח כי הנשק העיקרי של הדמיו במלאכת החיזור אחר לקוחות יהיה אכן יתרונו היחסי לעומת המתחרים - מרחב גדול, אבזור עשיר וגימור מוקפד. שלא במקרה, ממושב הנהג נראה הדמיו כאח קטן ללאנטיס, עם מאפיינים מוכרים ואפילו חללי אכסון דומים. זה אומר שמי שרוצה לאנטיס, אך נאלץ להסתפק משום מה - או משום המעביד – בפחות, יקבל לפחות את האווירה עליה חלם.
מניסיון, עבור הנהג הישראלי זה בדרך כלל מספיק. הוסיפו לכך ריפוד קטיפתי, מושבים נאים ולוח מחוונים ברור הכולל גם מד סל"ד, והפינוק הבורגני מושלם, למרות השבלוניות.
למרות בסיס גלגלים קצרצר, מביא המבנה הלא שכיח יתרונות, במיוחד עבור הנוסעים מאחור שייהנו מישיבה זקופה ומרחב מצוין לרגליים ולראש. ניתן לכוון את זווית המסעד (המפוצל לשניים) מאחור, או להזיז את המושב האחורי לפנים ולאחור לטובת הגדלת תא המטען (עד 365 ליטרים) וצמצום מרחב החיים מאחור.

מעטים אך חזקים
דווקא עיון במפרט הטכני חושף נקודת תורפה מפתיעה, ובולטת לעומת המתחרים. כמעט כמו לכל מכונית יפנית עממית, גם הדמיו עושה שימוש במנוע ארבעה צילינדרים ו-16 שסתומים, אולם במקרה זה ההספק המרבי נראה צנוע מדי. 75 כ"ס מנפח של 1.5 ליטר זה מעט מאד במונחים יפנים מקובלים של סוסים לנפח.
אך על הכביש הדמיו רחוק מלהרגיש חלשלוש, וסוסיו מעטים אולי, אבל חזקים. לתחושות אלה אחראית גם תיבה אוטומטית מצוינת המזכירה באופייה את זו שבלאנטיס הבכירה יותר. המעבר בין ההילוכים חלק אך נמרץ, עד למהירות מרבית של 180 קמ"ש (על מד המהירות), עם רוח גב, ירידה קלה ושימוש בקמיעות. עם מטען מלא, על כבישים מפותלים ובמעלה ההר הדמיו איטי יחסית, אך לא במידה שתעורר תגובות נזעמות מדי. דברים דומים (סבירים) ניתן לומר על צריכת דלק ממוצעת של 9.5 ק"מ לליטר.
בתחום ההתנהגות מתקשה, ואולי אף לא מנסה הדמיו להסתיר את גילו. ראשית, הצמיגים צרים וקטנים יחסית, ופוגעים מיידית באחיזת הכביש. צרפו לכך גם בסיס גלגלים קצר ומרכז כובד גבוה, והתוצאה יציבות כיוונית בינונית למדי שאינה נוסכת ביטחון רב בנהג. במהירויות גבוהות יותר או קרוב יותר למגבלות הדינמיות, מגיב הדמיו לא פעם בעצבנות-מה.
וכאילו כדי להוסיף לתחושה הוא מצויד בהגה מתוגבר חשמלית: המשקל נכון, במהירויות חניה הוא קל דיו, אך את האינפורמציה שהוא מעביר לידי הנהג אפשר לסכם בשלוש מילים - לא ממש קיימת. ראויים לציון גם בלמים בעלי רגישות גבוהה מדי, ובעיקר נוחות נסיעה לא מספקת בעיר. הדמיו מקפץ בעליזות על פני האספלט המחורץ ברחובות, ומשלח לא פעם את יושביו לבדוק את מרחב הפדחת מתקרת המכונית. לזכותו יאמר שרעשי מתלים ופלסטיקה זולה אינם חלק מהטקס.

עסקת החבילה

הדמיו אינו מביא בשורה חדשה לעולם הרכב, אך בגילו הוא אינו אמור לעשות זאת. עיקר העניין כאן הוא תג מחיר של 85,900 שקלים בלבד. בנוסף הוא מצליח לענות על הדרישות הבסיסיות של רוכשי רכב קטן-משפחתי. הוא לבטח אינו יכול להתמודד עם האיכויות הדינמיות של האירופאיות המובילות (206 וקליאו), אך הוא עולה על הקוריאניות ואינו יקר מהן במיוחד עם אבזור זהה. וזה בדיוק יכול להיות סוד ההצלחה של הלהיט הבא מבית מאזדה. ראו הוזהרתם.