אין חלליות בכינרת

המדע הבדיוני הוא כיום אחד הז'אנרים המובילים בספרות העולמית. סופרי מיינסטרים רבים מוציאים יצירות שיכולות להיכלל תחת התווית מדע בדיוני, כמו "כרומוזום כלכותה" המצוין של אמיאטב גוש, שזכה בפרס ארתור סי. קלארק, או "על העיוורון" המופלא של סאראמאגו, שמרקד על קו התפר בין פנטזיה סימבולית למד"ב. המד"ב, בהיותו ספרות שמעצם הגדרתה פורצת דרך אל העתיד, הוא כיום אחת הזירות הספרותיות החדשניות והמעניינות ביותר. כל זה בעולם הגדול, שם בחוץ. ואצלנו? יוק.
את כמות ספרי המדע הבדיוני הראויים שנכתבו בשפת המקרא ניתן לספור על כף יד אחת, כמעט. והסיבות? אלי הרשטיין, עורך סדרת המד"ב המתחדשת של כתר, טוען שהסיבה העיקרית היא חוסר היכולת הישראלית כל כך לקבל את האחר. המפגש עם הזר, החייזר, האנדרואיד, הרובוט וכל שאר הייצוגים המשקפים את האנושות, הוא אחד מהתמות העיקריות בספרות המד"ב. במדינה שבה קשה לאנשים להאמין שמי שגר בכפר במרחק שעה נסיעה מהם הוא יצור אנושי שווה זכויות, הסיכוי לפריחתו של ז'אנר שמנסה לשכנע אותנו בתבונתם של ג'וקים בגובה שני מטר, לדוגמה, קלוש מאוד. העם היושב בציון הוא קסנופובי על-פי כל קנה מידה, וטיפוח הפארנויה הלאומית של "כל העולם נגדנו" יכול היה להשתלב מצוין באחד מספריו של היינליין מתקופת המלחמה הקרה.
המד"ב נתפס בטעות על ידי מי שאינו מכיר אותו כספרות סופר-אסקפיסטית שמתעסקת בזוטות טכנולוגיות ובמשחקים ילדותיים בחלליות מקלקר. אם הוא באמת היה כזה, סביר להניח שאומה שמאמצת אל ליבה זוטות אסקפיסטיות כמו "לגעת באושר" היתה חורטת אותו על דגלה. אבל ספרות מדע בדיוני במיטבה היא ההיפך הגמור: היא מתעסקת בהגדרות וגבולות האנושי ובהתמודדויות בלתי פוסקות ומרחיקות לכת עם הקדמה, התקשורת, הטכנולוגיה והאחר.
רוב ספרי המד"ב המקוריים הם דיסטופיות קודרות על עתידה העגום של ישראל כמדינת הלכה חשוכה (כמו "מלאכים באים" של בן-נר, שהוזכר ברשימה הקודמת) או דיקטטורה צבאית עלומה. שאר האמיצים שהעזו לכתוב פה על עתיד חדש ומופלא העדיפו למקם את עלילותיהם במקום אחר, בשום-מקום או בכל-מקום אמורפי. עניין עצוב מאוד במדינה שבה ההמנון הלאומי נושא את השם "התקווה".
הנה, בקצרה, רשימת ספרי המד"ב העבריים הראויים לתשומת-לב.

"הדרך לגן עדן", גיל הראבן, הוצאת כתר, 200 עמ'

קובץ סיפורים מצוין, שמתמקד ברובו במפגש בין מדע לאימה. הראבן מרבה לעסוק בהורות ובהיבטים של מעגל ההתייחסות הראשוני של הורה-ילד בעולם שחוקיו השתנו או נעלמו. "עצמו ובשרו של אבי" הוא נקמה שיבוטית מצמררת על גבול גילוי העריות, "אהבת אם" פורש בפנינו טכנולוגיה אנוכית המאפשרת להאריך את הינקות לנצח, ו"ילד" עוסק בהריון בעולם שנטש את חוקי הטבע. לא רק ספרות טובה, אלא גם מד"ב מקורי, מפחיד ומשובח.

"הנוכרי בסבך הגדה", שריאל שני, הוצאת ידיעות אחרונות, 363 עמ'

ספר שרוצה להיות ג'ון לה-קארה של העתיד, ולרוב מצליח. עלילה עמוסה וסבוכה שנעה מן העבר לעתיד ולהווה בקפיצות מלאות השראה. תערובת של מתח, היסטוריה ספקולטיבית, קונספירציה ומד"ב. והכל מתחיל כשהצ'כי, מרגל במחתרת המעניק שירותי ייעוץ ופתרון בעיות לכל המרבה במחיר, נשכר על מנת לפתור את חידת מותו של סוחר סמים ונשק טייוואני שבכליו נמצא דיסקט מוצפן, שאיש אינו יכול לפצח. סובל לרגעים מעומס יתר, אבל בהחלט מחשמל.

"אייס", אסף גברון, הוצאת גוונים, 205 עמ'

אין גשם, הכל אפור צהבהב ומאובק, ואייס, רוצח שחולה במחלה מסתורית שגורמת לו לאבד את גבולות גופו, מחפש גאולה בעולם מורעל. "אייס" נמתח מהעבר אל העתיד, שבו, בעולם מוכה בצורת, ישראל היא המדינה האחרונה בעולם בה צפוי לרדת הגשם המובטח, ו"האבנים המתגלגלות" הגריאטריות מתאחדות להופעה לכבוד האירוע החד פעמי. ספר מדכא, מרתק ושווה קריאה.

"2020", חמוטל שבתאי, הוצאת כתר, 638 עמ'

לא רק בגלל הגודל, ספרה היחיד של ד"ר חמוטל שבתאי, פסיכיאטרית במקצועה, הוא יצירה מרשימה. שבתאי מצליחה במקום בו נכשלו רבים וטובים, ויוצרת עולם שלם, הגיוני ועקבי, שבו מחלה מסתורית וקטלנית מצמצמת ביעילות את אוכלוסיית העולם. אסור לגעת, אסור להתקרב והאינטימיות מוצאת אל מחוץ לחוק כדי למנוע הדבקה. בתוך הרודנות הזו של הגוף, מצליח רופא אחד למצוא תרופה למחלה ולהתאהב. ניכרות בספר, ובעיקר בסופו הלא פתור והמסתורי לחלוטין, השפעות ברוכות של פיליפ. ק. דיק.

"כתר הדרקון", אורי אורלב, הוצאת כתר, 194 עמ'

גם לילדים מגיע. "כתר הדרקון" היא יצירה פנטסטית שבנויה על בסיס מד"בי איתן ומזכירה מאוד את "מעוף הדרקון" הנפלא של אן מק'קפרי. סיפור המלחמה הנצחית בין הטוב והרע בעולם שבו נוצרה חומה טכנולוגית-מיתולוגית בין השניים עד שהאהבה הבלתי אפשרית מנצחת את כל המכשולים. ספר הרפתקאות מופתי לילדים והנאה מענגת לכל השאר.

"הדרך לעין חרוד", עמוס קינן, הוצאת עם עובד

דיסטופיה על גבול המד"ב. באוטוקרטיה קשוחה הופכת עין חרוד למקום מפלט דמיוני שממנו אפשר להפליג ולמצוא עתיד טוב יותר במקום טוב יותר, מעיין "קזבלנקה" של המד"ב. ספר מדכא עד עפר העוסק בהסתאבות ובשבר של החברה הישראלית ובעתיד המאיים הצפוי לנו באם נמשיך בדרכינו הרעות.

"פנטסיה 2000"

כתב העת המיתולוגי ששווה כיום את משקלו בזהב. כארבעים גליונות יצאו לאור באחת מהרפתקאות המו"לות הנועזות וחסרות התוחלת ביותר שנראו במקומותינו: מגזין מד"ב שהכיל סיפורים קצרים, מאמרים, ביקורות סרטים ועוד. בין הסיפורים הקצרים והמצוינים ברובם שהתפרסמו בכתב העת ניתן למצוא לא מעט סיפורי מקור טובים, כמו "שריפות" של אורציון ברתנא ו"עכברי שטרן גרלך" של מרדכי ששון. אתר "פנטסיה 2000" (ראו קישור תחת "אתרים נוספים") עוסק במלאכת הקודש של סריקת הגיליונות, לאלה שלא שפר מזלם (כמוני) ויש להם את האוסף המלא בבית.