טוקיו 1964: משחקים טכנולוגיים

"אולימפיקו נטסו" – הקדחת האולימפית – תקפה את טוקיו ב-1964, כשהמשחקים האולימפיים הגיעו לראשונה ליבשת אסיה. ההתלהבות הכתה בכל יפן. הוועדה המארגנת הוציאה סכום דמיוני במושגי שנות ה60- - שלושה מיליארד דולר – ויצרו סטנדרטים שיהפכו בשנים שיבואו את אירוח המשחקים למשימה קשה ביותר עבור ערים מחוץ למדינות העשירות. קדחת הכתה גם בציבורי היפני. ארבעה מהרצים במרוץ הלפיד האולימפי נפצעו כשהופלו על ידי הקהל המעריץ בעיר נגוייה. מועדון לילה בטוקיו – גולדן אקסקה – אפילו ארגן אולימפיאדת עירום.
בדיעבד הדמות המשמעותית ביותר להיסטוריה האולימפית היה "יוז-סינקום 3" – לווין תקשורת שאפשר בפעם הראשונה למשחקים האולימפיים להגיע אל מסכי הטלוויזיה בכל בית בעולם. היפנים המחישו את עליונותם הטכנולוגית במספר אלמנטים נוספים. כמו מחשוב התוצאות בהתעמלות וקפיצה למים וכמו מצלמת ההילוך האיטי. החידושים המרכזיים באתלטיקה היו מסלול הטרטן שהחליף את מסלולי הפחם והביא לשיפור גדול בתוצאות. הגמרים באתלטיקה, כמו בשחייה, הורחבו לשמונה מסלולים. כמחווה ליפנים צורפו הג'ודו והכדורעף לתכנית האולימפית.
ארבע עשר מדינות חדשות, רובן מדינות אפריקה שזכו לעצמאות, ערכו הופעת בכורה בטוקיו והביאו לשיא של 93 מדינות משתתפות. אבל הפוליטיקה החלה לחלחל יותר ויותר אל זירת המשחקים. צפון קוריאה ואינדונזיה החרימו את המשחקים. לא כל הבעיות הפוליטיות היו חסרות הצדקה – דרום אפריקה הורחקה מהמשחקים בגלל מדיניות האפרטהייד בספורט הדרום אפריקני.
מבחינה ספורטיבית היו כנראה תחריויות השחייה האיכותיות ביותר – כש52- שיאים אולימפיים ו14 שיאי עולם נשברו. ההישגים המלהיבים ביותר היו של ספורטאים וותיקים. אבבה ביקילה מאתיופיה הגן על התואר שלו במרתון. פיטר סנל הניו זילנדי הוסיף לתואר ה800- ברומא, מדליות זהב ב800- ו1,500-.
דאון פרייזר זכתה בפעם השלישית ברציפות ב100- מטרים חופשי (וגם נתפסה גונבת את הדגל האולימפי מארמון הקיסר). לריסה לטינינה שוב זכתה ב6- מדליות בהתעמלות והביאה את מאזנה לשיא כל הזמנים של 18 מדליות, תשע מהם זהב.