ההופעה הסודית של בנאי

אז איך מחברים בין דקלון, בוב דילן, זוהר ארגוב, אלג'יר, מאיר אריאל וניל יאנג? ובכן, התשובה היא אהוד בנאי. כשהוא חמוש בחברים טובים התייצב אמש בנאי על בימת ה"בארבי" בתל אביב, להופעה סודית, תחת השם "פרפרי הבטון", והופיע במשך כשעתיים כשהוא מנגן, כהגדרתו, "שירים שאנחנו אוהבים".

הופעות מחתרתיות שכאלה אינן זרות לרוחו של הרוק'נרול, וגם בנאי כבר טמן ידו בצלחת ההתחזות בעבר, אבל לעשות את זה עכשיו, כשהוא נמצא בשיא ההכרה הציבורית שלו, מופיע בלי הפסקה, זוכה בתארים ומוכר רבבות עותקים מאלבומו אחרון, זו הצהרה של ממש - שמבקשת להעיד כי עם כל ההצלחה, בנאי נשאר מחויב לדבר העיקרי - האהבה למוזיקה עצמה.

למרות שדבר השתתפותו של בנאי בהרכב לא פורסמה, השמועה עברה מפה לאוזן. מי שמכיר את ההומור הבנאי היה יכול להבין את זה כבר מהמודעות שנתלו ברחבי תל אביב ובישרו על הופעה של "פרפרי הבטון היישר מאולמי בונטון". וכך התמלא ה"בארבי" בשעה הידועה. בנאי עלה על הבמה, הציג את עצמו כעזרא טיסונה, ופתח בשואו מבריק ומרגש.

הם עוד ישובו

זה התחיל בשתי נעימות שבהן הפליא בנאי להציג את יכולתו הבלתי מוכרת דיה כגיטריסט סולו מדהים, נמשך בשורת קאברים לשירים כמו "לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ", it Aint Me babe, Hey Hey My My, The House Of The Rising Sun, All Along The Watchtower. בחלק משמעותי מההופעה חבר אליו אביב גדג', סולן "אלג'יר" שביצע יחד איתו את "יוון" ו"יום אחד" של להקתו, ואת "בשביל לעשן" ו"מודה אני" של מאיר אריאל. למרות שטען כי הוא אינו מכיר שירים של אהוד בנאי, הסכים טיסונה לבצע את "החתונה" מתוך "מאמי", ולחתום את ההדרן השני ב"עגל הזהב".

בנאי והמבטא שלו כבר לא יפתחו קריירת שירה באנגלית, והקאברים לשירים בלעז נשמעו לעתים קצת צולעים. גם הסאונד לא תמיד היטיב עם ההופעה, והפתיחה האינסטרומנטלית היתה מעט ארוכה ומתישה מדי - אבל בכל אלה לא היה כדי לפגום בחוויה הנדירה, לראות אמן כה מוכר בשיאו, מוקף בחבורה של נגנים מצויינים, לא מפחד לנסות ולהעז, כולל בהצהרה פוליטית (Hey Nice Jewish Boy What Are You Doing In Gaza, שורה אותה הוסיף לשירו של אריאל על כוחותינו בסואץ).

הבחירות של בנאי ייצגו היטב את האישיות המוזיקלית המגוונת שלו וההשפעות שעיצבו אותו, החל בקלאסיקות של הסיקסטיז, דרך המוזיקה המזרחית של שנות ה-70, חברים איתם שיתף פעולה בשנות ה-80 וה-90  ועד לדור הנוכחי של הרוק הישראלי, שבנאי לא חדל מלפרגן ולעזור לו.

עם הכיפה הגדולה שלראשו, כוס מיץ אשכוליות בודדה במעגל בקבוקי הבירות, בנאי היה יכול להיראות כנטע זר ב"בארבי" - העובדה שזה לא כך, מדגימה עד כמה הסינתזה שיצר מתוך העולמות השונים שלו מצליחה לשקף אותו וגם אותנו. השמועות אומרת שלנוכח ההצלחה, "פרפרי הבטון" עוד יחזרו ויופיעו. בפעם הבאה כבר לא תוכלו להגיד "לא ידענו".