קיצור תולדות השוקולד

זה התחיל בשנת 1502. כריסטופר קולומבוס חזר ממסעו המוצלח לאמריקה, והניח על שולחנם של המלך פרדיננד והמלכה איזבלה, בין שאר האוצרות המופלאים, חופן של פולים חומים כהים. המלך והמלכה לא שיערו לעצמם עד כמה חשובים יהיו אותם פולים חומים, שלא נראו מבטיחים במיוחד, ולא הקדישו להם תשומת לב ראויה. אבל פולי הקקאו עתידים היו, בסופו של דבר, לשמש בסיס לכל מוצרי הקקאו והשוקולד המוכרים לנו.
את יחסי הציבור לתגליתו של קולומבוס עשה מגלה ארצות אחר, הרננדו קורטז, רק עשרים שנה מאוחר יותר. כשכבש את מקסיקו, גילה קורטז את השימוש שעשו האצטקים בפולי הקקאו להכנת המשקה "שוקולטל". משמעות השם, אגב, הייתה "משקה מר", וזה פשוט משום האצטקים לא טרחו מעולם להמתיק אותו. הם ייחסו לו תכונות רפואיות ומאגיות, ולגמו אותו כדי להקל על מכאובים וגם כדי לחמם את הלב. בפולי הקקאו הם השתמשו גם כאמצעי תשלום.
על המלך מונטזומה האצטקי מספרים כי הוא נהג לשתות חמישים ספלי שוקולטל בכל יום, בגביעי זהב - כראוי למשקה אלים. אבל כאשר כיבד במשקה הזה את אורחיו הספרדים בשנת 1519, הם מצאו שהוא מר מאד והחליטו להמתיק אותו בסוכר קנים. כשהובא המשקה לספרד הוא עבר שינויים ושיפורים נוספים, בעיקר על רקע גילויים של תבלינים חדשים כמו וניל וקינמון. הוא הלך וכבש לבבות, בייחוד בקרב האריסטוקרטיה הספרדית. מטעי הקקאו שנטעה האימפריה הספרדית בכל הקולוניות שלה, הפכו לעסק פורח ומשגשג.
במשך קרוב למאה שנה הצליחו הספרדים להסתיר מפני שאר מדינות אירופה את סודות תעשיית הקקאו שלהם. נזירים ספרדים שעסקו בעיבוד פולי קקאו, היו הראשונים להפיץ את סוד המשקה ברחבי אירופה. לא חלף זמן רב והשוקולטל (או "שוקולטה" כפי שנקרא ברוב הארצות) נפוץ בכל אירופה והוכר כמשקה טעים ומזין ביותר. בצרפת הוא נחשב למשקה של האצולה. בבריטניה קמו בשנת 1657 בתי השוקולד הראשונים, בהם הציעו את המשקה לציבור הרחב.
באופן מפתיע למדי, מסתבר שאיש לא חשב שאפשר לעשות מקקאו ממתק מוצק עד לאמצע המאה ה-19. עד אז שימשו פולי הקקאו להכנת משקאות ורטבים בלבד. בסופו של דבר, השוקולד המוצק הראשון הומצא על-ידי חברה אנגלית ב - 1847. פיתוח תהליך של הוספת חלב לשוקולד נעשה בשוויצריה ב - 1876, והביא להולדתו של שוקולד החלב הראשון. המהפיכה התעשייתית אפשרה ייצור המוני של השוקולד, והורידה את מחירו במידה ניכרת. העולם נראה מתוק מתמיד.
דחיפה נוספת קיבל השוקולד במהלך מלחמת העולם השנייה. צבא ארה"ב הכיר בו כמרכיב תזונתי חשוב, וכאמצעי רב חשיבות להעלאת המורל של הכוחות הלוחמים. הוא הקצה אניות לצורך ייבוא פולי קקאו, וצייד את מנות הקרב בטבליות שוקולד אישיות - מנהג שנותר עד היום. שימוש דומה אפשר לשוקולד לחרוג לראשונה מגבולות כדור-הארץ, כאשר נכלל בתפריט של האסטרונאוטים האמריקניים.

תעשיית הייטק מתוקה

פולי הקקאו גדלים על עצים גבוהים (עד 12 מטרים ויותר) שבית גידולם הטבעי הם יערות הגשם בברזיל ובאיזורים טרופיים נוספים, בעיקר במרכז ודרום אמריקה, ובאפריקה. פרי קקאו אחד מכיל עשרות רבות של פולים. לאחר הקטיף מפזרים אותם על האדמה ומשאירים למשך שבוע בחום של כחמישים מעלות צלזיוס. במהלך השבוע הזה מתחולל בפולים תהליך כימי שמשנה את טעמם. בשלב הבא מקלפים את הפולים וקולים אותם. מהפולים הקלויים יוצרים עיסת קקאו, שעם אבקת חלב, סוכר ומרכיבים נוספים, יוצרים את בצק הקקאו ממנו מכינים את מוצרי הקקאו והשוקולד שאנו מכירים. ה"מרכיבים הנוספים" הם לרוב סודות תעשייתיים שמורים ביותר, המעניקים לכל שוקולד את ייחודו. את בצק הקקאו טוחנים לאבקת קקאו, המוכנסת למיכל ענק שמסתובב במשך שעות ארוכות. בסיום התהליך, האבקה הופכת לנוזל הסמיך ממנו מכינים את טבלאות השוקולד, הציפויים, החטיפים והמתוקים מתוקים האלה.
מפעל ממוצע לייצור שוקולד נראה יותר מהכל כמו מעבדה מדעית סטרילית ועתירה בציוד מתקדם. ואכן, זו תעשיית הייטק לכל דבר - מבחינת הטכנולוגיות החדשניות, מורכבות הציוד, הדיוק הדרוש, הסטריליות וההקפדה על תהליכי בקרת האיכות, סודות הייצור השמורים ורישום פטנטים. בתעשיית השוקולד של היום, לא רק שמות המותגים זוכים להגנה משפטית אלא גם הצורה הייחודית של כל מוצר (משולשי השוקולד של הטובלרון המפורסם, למשל, מוגנים בחוק).
אין שף השומר על מתכוניו בקנאות הדומה לזו בה שומר יצרן השוקולד על נוסחאות הייצור המיוחדות למפעל שלו - נוסחאות ערבוב הפולים, פרקי הזמן המוקדשים לכל שלב בתהליך, הטמפרטורות והמינונים של המרכיבים השונים. בתוך המפעל נמצאות מעבדות מיוחדות בהן בודקים אנשי מקצוע כל שלב ושלב בתהליך היצור, מחומר הגלם ועד המוצר המוגמר. יותר ויותר יצרני שוקולד מחזיקים מפעלי פיילוט פנימיים, עם ציוד דומה לזה של מפעל האם. הם מפתחים בהם מוצרים ותהליכי ייצור חדשים, בודקים מוצרים ניסיוניים ועורכים מבחני טעימה.

עובדות חיוניות על שוקולד וקקאו

- שמו המדעי של הקקאו הוא Theobroma Cocoa. משמעות השם: "מאכל האלים".
- עצי הקקאו מגיעים לגובה של 12 מטרים. ישנם שלושה זני קקאו עיקריים, וכעשרים זני משנה. חוף השנהב היא מגדלת הקקאו מספר אחת בעולם.
- בסצינת המקלחת בסרט פסיכו של אלפרד היצ'קוק, השתמשו בסירופ שוקולד בתור דם.
- נפולאון נהג לשאת עמו שוקולד למסעות הכיבוש שלו. גם הצבאיים.
- במלחמת המפרץ, ביקש הצבא האמריקאי מחברת Hershey's לפתח שוקולד חסין חום עבור הכוחות הלוחמים. "חטיף המדבר" פותח בזמן קצר, והפך חלק בלתי נפרד ממנת הקרב האמריקנית.
- הישראלי הממוצע אוכל 2.5-3 ק"ג שוקולד בשנה. זה לא נשמע הרבה כל-כך כשחושבים על זה, וזה באמת פחות מאשר רוב מדינות אירופה. קצת יותר מאשר באיטליה.
- 40% מחובבי השוקולד מדווחים שהם אוכלים אותו בלילה, ובדרך-כלל לבד. 63% מהנשים מודות שהן זוללות שוקולד בסתר. רק 33% מהגברים אומרים על עצמם אותו הדבר.
- 74% מהישראלים אומרים שהשתמשו בשוקולד לפחות פעם אחת כדי להביע אהבה. זה בהשוואה לכ - 87% מהאמריקנים, אולי משום שבונבוניירה איכותית היא המתנה הפופולרית ביותר (עם פרחים כמובן) ל - Valentine’s Day.
- מחקרים עדכניים מוכיחים כי השוקולד מיטיב עם הבריאות. צריכה מאוזנת של שוקולד (עד 25 גרם ליום), מקטינה את הסיכון ללקות במחלות לב, משפרת את מצב הרוח, מונעת דיכאון ומשפרת את פעילות הזיכרון. המחקרים לא מצאו כל קשר לאקנה (פצעי בגרות).
- 9 מכל 10 אנשים אוהבים שוקולד. העשירי תמיד משקר.

לאתרי שוקולד ברשת, הקליקו על הכתבה 'השוקולד הווירטואלי' בקישור מימין.