סדנאות לטיפול בחרדת טיסה
עם היד על הלב - כמה מאתנו עולים למטוס בלב שקט והאם יש מישהו שלא מתפלל רגע לפני הנחיתה, שהסיוט ייגמר? אסונות התעופה הרבים שהתרחשו בחודשיים האחרונים מקשים עוד יותר לגרש את הפחד. איך יוצאים מזה?
| על האירופוביה |  | הטיפול בחרדה | | טיפול אישי | | |
בנמל התעופה בן גוריון נדהמו לאחרונה מהתופעה ומהיקפה: עשרות מהנוסעים הפוקדים את הנמל מדי יום עושים לפתע 'אחורה פנה', אחרי שכבר עברו את כל תהליך ההתייצבות בדלפק החברה המטיסה, מסירת המטען, הבידוק ואפילו מסע הקניות בחנויות הדיוטי פרי ונמלטים מהנמל על נפשם. והכל מפני שרק למראה המטוסים החונים ברחבה הוצפו בפחד מפני הטיסה הצפויה.
הנהלת הנמל נאלצת לשלוח עובדים לאתר את מזוודותיהם של הנוסעים הללו כדי להחזירן לידיהם. משום כך הוצבה לאחרונה באולם הנוסעים הנכנסים נקודת ביקורת מיוחדת, שבה מחתימים את דרכונם של הנוסעים בחותמת כניסה לישראל כחצי שעה או שעה אחרי שהוטבעה בהם חותמת היציאה.
תופעה נוספת שמסתמנת מאז אירועי הטרור בארצות הברית היא של נוסעים שכלל אינם מתייצבים לטיסות. אם בימים רגילים שיעורם של רוכשי הכרטיסים שלא מממשים אותם עומד על כעשרה אחוזים – שיעור שגם נלקח בחשבון בתכנון מכירת המושבים במטוס ואפשר את שיטת 'רישום היתר' – עכשיו עלה השיעור ל-30 אחוז. יש כמובן גם נוסעים שמבטלים את הטיסה המתוכננת בעוד מועד. מאז 11 בספטמבר התופעה מוכרת בכל העולם וגורמת לחברות התעופה נזקים כבדים.
האם הפחד נורמלי או לא?
יש כאלה שלא נזקקו לסדרת אסונות בתעופה כדי לחשוש מטיסה. הם סובלים מהפחד הזה כל ימות השנה. הם משוכנעים שברגע שיעלו למטוס, משהו רע מאוד יקרה להם. כשאין להם ברירה והם מוכרחים לטוס לרגל פגישה עסקית, הופעה או אירוע משפחתי, הדופק שלהם צובר תאוצה, שריריהם מתקשים, הזיעה נוטפת מהם. הם לא אוכלים, לא מציצים מהחלון, נועצים עיניים בנקודה מסוימת, קופאים על הכסא ומייחלים שהסיוט ייגמר. הם מפטפטים עם הזר היושב לצדם ללא הפסקה – או להפך, לא מוציאים הגה מהפה ואם במקרה נפלט להם משהו זו לכל היותר בקשה מהשכן למושב שיחזיק להם חזק חזק את היד.
"באופן פרדוכסלי", אומר מיקי כץ, קברניט 'אל על', "אצל אנשים כאלה תאונות המטוס האחרונות מתקבלות אפילו בשמחה, כי הן כביכול מצדיקות את החרדה שלהם". לפחד בדרגה הזו קוראים אירופוביה, כלומר חרדת אוויר, וכמו כל חרדה, זו דאגה שתפחה לממדים בלתי רציונליים שמקשים על התפקוד וטעונים טיפול.
איך נדע אם הפחד שלנו נורמלי או לא? ד"ר ברוך אליצור, פסיכולוג קליני רפואי ומחברם של הספרים 'לשלוט בכאב' ו'הרפיה עצמית' מאבחן: "פחד זו תופעה נורמלית וחיובית, ששורה לסיכון אובייקטיבי. אם שודד עומד מולי עם רובה, זה הגיוני לפחד, ואפילו בריא. הפחד עוזר לי לגייס כוחות כדי להתמודד עם הסכנה. אבל אם אדם לא טס כי הוא מפחד שהמטוס יתרסק כאשר ההסתברות לכך זעירה, הוא סובל מפוביית טיסה – חרדה שגורמת לו שיתוק".
מאידך, אם המראה שנגלה לעיניך משתק אותך, כנראה שאתה בחרדה. "חרדה היא תגובה מופרזת לגירוי שאנשים אחרים לא מעריכים אותו כמסוכן בצורה קיצנית", אומר ד"ר אליצור. "אם מופיע מולי מחבל עם סכין ואני משותק במקום, אני מוצף בחרדה. חרדה עלולה לגרום לדפיקות לב מהירות, להזעה, לשלשולים ולנדודי שינה. זו תחושה של פאניקה, מתח נוראי. אם החרדה היא ספציפית, אנחנו קוראים לה פוביה, אם אדם לא טס כי הוא מפחד שהמטוס יתרסק, יש לו פוביה מטיסות".
תרופות או סעד פסיכולוגי?
החרדה ניתנת לטיפול – באמצעות תרופות או סעד פסיכולוגי. לחרדנים מוצעות גם סדנאות שונות שבהן הם יכולים ללמוד להתגבר על הבעיה. "המטרה של הסדנה שלנו", מספרת גלית רוזנברג, פסיכולוגית קלינית ומנחת סדנאות להתמודדות עם פחד טיסה במרכז הרפואי 'רבין', "היא ללמד את המשתתפים לחיות עם הפחד כך שלא ישתק אותם ויגרום להם סבל. בסופה אנחנו מתרגלים את הנלמד – בטיסה בפועל".
לדברי רוזנברג, 40 אחוז מאוכלוסיית העולם פוחדים לטוס. בראיון מקדים לסדנה, בודק המנחה את תמונת החרדה הכללית של המטופל ואת חזיונות הפחד החולפים בראשו. רבים מהסובלים מפחד טיסה, מתברר, סובלים גם מפחד ממעליות, ממקומות סגורים או מחושך.
לאחר הראיון נערכים כמה מפגשי טיפול אישיים, שבהם לומד המטופל כיצד להתמודד עם חרדותיו הפרטיות. במסגרת הסדנה הוא משתתף גם בטיפול במסגרת קבוצה של אנשים הסובלים מחרדת טיסה בדרגה דומה, שמונה משניים עד שישה משתתפים.
במסגרת הסדנאות המשתתפים עוברים תרגילי דמיון מודרך, שמזמין אותם לדבר על היקף החרדות שלהם ועל התרחישים הפסימיים ביותר שיש להם בקשר לטיסה. לציור המילולי של הפחד, מסתבר, יש תרומה מכרעת לשחרור ממנו. "הפסיכולוג המנחה", מספרת רוזנברג, "מלמד מה לעשות בפועל בזמן הטיסה כדי להתמודד עם הפחד – הסדרת נשימה ועוד".
בהמשך מתארח בסדנה טייס בכיר, שמסביר למשתתפים על מבנה המטוס ותהליך הטיסה ועונה על כ שאלותיהם. לבסוף טסה הקבוצה יחדיו ליעד קרוב, כמו טורקיה או קפריסין.
שלושה חודשים אחרי הסדנה מתקיים מפגש מעקב. במהלך שלושת החודשים צריך המשתתף לטוס, ובמפגש המעורב הוא מדווח על חוויותיו. "במידה שהמטופל זקוק לטיפול תרופתי", מציינת רוזנברג, "הוא מופנה על ידינו לפסיכיאטר".
מומחים שוללים שימשו בתרופות שינה או הרגעה להרגעת פחד טיסה על ידי מי שאינו נוטל אותן באופן קבוע. "זה עלול לגרום רק להעצמת הפחדים, לאובדן היכולת להתמודד אתם ולשלילת כל אפשרות למחשה רציונלית", מציינת רוזנברג. מאותן סיבות היא שוללת גם שתיית אלכוהול.
בתאונות דרכים נהרגים יותר
"לפני שנוהגים במכונית לא בודקים את מצבה המכני, כפי שעושים למטוס. הפחד מפני טיסה חוצה את כל שכבות האוכלוסייה," אומר קברניט 'אל על' לשעבר אורי יפה, מחבר המדריך 'טסים ולא מפחדים', שמרבה להרצות על הפחד מפני טיסות. בכל הרצאות הללו הוא מנסה להוכיח שלפחד הזה אין סיבה רציונלית.
"חוסר ידע לצד דעות קדומות והדיווחים על תאונות יוצרים את התחושה שהמטוס הוא כלי מסוכן מכפי שהוא", אומר יפה. "בהרצאות אני מסביר על המטוס – מבנהו ופעולתו, אני מסביר על התנודות בטיסה – בגלל תנודות האוויר - אבל ממש כמו במכונית על דרך עפר, זה לא נעים אבל בטח לא מסוכן.
"מטוס לא מתרסק בקלות. הוא הרבה יותר בטוח מכלי רכב, בעשר השנים האחרונות נהרגו בישראל כעשרה אנשים בתאונות מטוס, לעומת 7,000 בתאונות על הכביש. לפני שנוהגים במכונית לע בודקים את המצב המכני שלה, בניגוד למה שעושים עם מטוס, גם הצוות שמטיס את המטוס הרבה יותר מיומן בהשוואה לנהגים רבים.
הקברניט מיקי כץ רתם את ניסיונו לטובת טיפול בסובלים מחרדות טיסה בסדנאות בנות יום אחד, שמונות שניים עד עשרה משתתפים. "המרכיב הכי חשוב בסדנה", הוא מספר, "זה אינפורמציה, ככל שהאדם מקבל יותר מידע על הטיסה ומפי אדם מוסמך – הוא יפחד פחות.
"אני גם מתאים פתרונות לחרדות ספציפיות – אם הן נובעות מקלסטורופביה, מחשש לבטיחות הטיסה או בגלל רקע אישי. אדם שבגלל החרדה מעולם לא טס אני לוקח לביקור בשדה התעופה ולמטוס – בלי לטוס. אני מראה לו את המעברים, את החלונות, מאפשר לו לבחור את המושב הנוח ביותר, ובעצם הופך את הסביבה המאיימת לידידותית יותר. כבר זה מוריד את הלחץ. אנשים שהפחד שלהם נובע בעיקר מחוסר שליטה אני לוקח לסימולטור שמדמה טיסה. שם הם מקבלים את התחושה איך זה להטיס מטוס וכיצד זה מתבצע".
אירועי התעופה האחרונים החזירו אליך חניכים שהשתחררו לכאורה מהפחד?
"אין ספק שהאירועים האחרונים עודדו פחדים אפילו בקרב אנשים שמעולם לא פחדו לטוס. אבל מי שעברו את הסדנה כבר משוחררים מהפחד הזה, כי הם יודעים שלמרות הכל המטוס הוא כלי התחבורה הכי בטוח שיש. כשמתרחשת תאונה הם כבר מצוידים בכלים לבחון את המידע יותר מכל פרשן בטלוויזיה".
סדנאות לטיפול בחרדת טיסה מתקיימות במרכז רבין, בפתח תקווה, טלפון: 9376666-03. הרשמה בין השעות 15:30-19:00. הסדנאות מתקיימות בקבוצות של שניים-שישה משתתפים. מחיר ראיון ההתאמה (בן שעה וחצי-שעתיים): 480 ש"ח. לקוחות שנמצאו לא מתאימים לסדנה אינם משלמים על ראיון ההתאמה. מחיר הסדנה: 3,850 ש"ח, כולל מחיר ראיון ההתאמה, לא כולל מחיר טיסה.
לפנייה לכתב/ת 
